מהי הבירה האירית הכי טובה

יומו של הקדוש פטריק, פטרונה של אירלנד, החל היום, נהפך בשנים האחרונות לחגיגה אירית בינלאומית הנחגגת על ידי מיליונים רבים, בהמון שפות. כיצד נעשה יומה הלאומי של הרפובליקה בת 3.8 מיליון התושבים, השוכנת לצד האריה הבריטי הקשיש, אירוע גלובלי? התשובה הנכונה: אלכוהול. התשובה המדויקת: בירה.

בירת אוהרה. חדשה בארץ

האירים נמצאים בצמרת העולמית של שתייני הבירה: כ־125 ליטר לראש בשנה (לעומת כ־14 אצלנו), אך מייחדת אותם העובדה שכמעט את כל הבירה שלהם, כ־75%, שותים האירים בפאב השכונתי. את שמחת החיים של הפאב, את המוזיקה והעיצוב, את האוכל המסורתי ואת הבירה, כמובן, מייצאים האירים קומפלט בעשורים האחרונים. כיום יכול אדם לצעוד אל תוך פאב אירי כמעט בכל מקום בעולם, ממומבאי ועד רמת החי"ל. לבירות האיריות הנפוצות בישראל הצטרפה ממש בימים אלה בירה אירית חדשה בארץ, אוהרה. על מה שיש ועל מה שחדש כאן בהמשך.

גינס. אביו האמיתי של הסטאוט, הבירה האירית העשויה לתת קלוי מאוד, היה מבשל השיכר ארתור גינס, שב־1759 סגר עסקה שבעיניו נתפסה כמשתלמת אך העלתה חיוך לועג על פני חבריו: הוא שכר את המבשלה העתיקה בדבלין, ליד סנט ג'יימס גייט, תמורת תשלום שנתי קבוע של 40 פאונד - שימו לב - לתקופה של 9,000 שנה.

ההתחלה היתה קשה, אולם מזלו של גינס התחלף כאשר הפסיק לייצר איל זהוב מסורתי ועבר לעשות את הסטאוט, עם לתת קלוי עד מאוד, כמעט כמו פולי קפה. האגדה מספרת כי הכל החל, כמובן, במקרה. גינס שכח יום אחד את הלתת שלו על האש, וכששב לאולם הקלייה היו הגרגרים שחורים. מתוך קמצנות, או סקרנות, הוא לא השליך את הלתת השרוף למחצה לפח - ועשה ממנו בירה. כך בא הגינס האמיתי לעולם, עם טעמי הקרמל והשוקולד המריר הנפלאים. 250 שנה אחר כך, גינס מיוצרת באמצעות זיכיון על פי אותו מתכון ביותר מ־50 מדינות ונמזגת אל תוך כ־10 מיליון כוסות "חצי" ביום, ב־150 מדינות. פרטים: רביעיית גינס בחנויות 44–48 שקל. חצי ליטר בפאב 24–28 שקל.

מרפיס. בזכות הפילגש

מרפיס. מארי לואיזה מרפי היתה יפהפייה אירית שהתגלגלה לפריז, צדה את עינו של המלך לואי ה־15 והפכה לפילגשו המועדפת. העלמה המוכשרת קיבלה מן המלך המאוהב שלל תכשיטים יקרים, אחוזות מפוארות וקצבה גבוהה. חלק גדול מהכסף נשלח למשפחתה באירלנד, לביסוס מבשלת הבירה בעיר קורק. האחים מרפי ראו ברכה בעמלם, אף שעמדו תמיד בצלו של גינס, הענק מדבלין. הסטאוט האירי שלהם, קל יחסית וחלק, יש בו עדינות רבה — והוא מכיל רק 4% אלכוהול. המרפיס משווקת בארץ מברזי מזיגה וגם בפחיות של חצי ליטר. פרטים: פחית בחנויות 11–13 שקל, חצי ליטר בפאב 23–29 שקל.

קילקני. סמית'וויקס היא מבשלת השכר העתיקה ביותר באירלנד כיום, אשר נבנתה על חורבותיו של מנזר סנט פרנסיס בעיר קילקני ב־1710. לאחר דורות של פעילות עצמאית היא עברה לבעלותה של גינס. הבירה האדמדמה שלה, סמית'וויקס, היא האיל הנמכר ביותר באירלנד (3.5% חוזקו). אצלנו מכירים את הבירה שמייצאת המבשלה, הקילקני האדמונית ובעלת הטעמים היבשים הנהדרים, שחוזקה 4.3%. פרטים: חצי ליטר בפאב 24–28 שקל.

קילקני. בירה אדמונית

בימיש. המבשלה בימיש אנד קראופורד, אשר בעיר קורק, נוסדה ב־1792, ובתחילת המאה ה־19 היתה לבירה הנמכרת ביותר באירלנד. הבירה העשויה מלתת חיטה ושעורה גם יחד (4.2% חוזק) מיוצרת בקורק עצמה, ויש לה חובבים לא מעטים בארץ. פרטים: חצי ליטר בפאב כ־25 שקל.

אוהרה. זאת הבירה האירית החדשה שהגיעה בימים אלה לארץ. היא נעשית במבשלת קרלואו שבדרום אירלנד, ונושאת את שם מייסדי המבשלה, האחים אוהרה. זאת מבשלה צעירה מאוד על פי קנה המידה האירי, הפועלת מ־1996, ומייסדיה מבקשים לחדש את מסורת עשיית הבירה על ידי מבשלות עצמאיות וקטנות יחסית מול הענקים הבינלאומיים. אוהרה היא בירת סטאוט בסגנון אירי מסורתי, המיוצרת משעורה קלויה במינון מעודכן. יש לה מעריצים רבים באירלנד ומחוצה לה, והיא זכתה בשנים האחרונות בשלל ביקורות מצוינות ופרסים.

יש לאוהרה המראה הכהה־שחור המוכר, המגלה גוונים אדמדמים בבחינה מקרוב. ראש הקצף שלה סמיך כראוי, ועל החך היא מגלה גוף ומלאות טובים מאוד, מרירות נעימה ויבשות. כרגע היא משווקת בארץ בכמה ברים ופאבים, במזיגה מחבית בלבד. פרטים: חצי ליטר בפאב כ־25 שקל.

ומה תשתו באירלנד

Macardles הוא איל אירי מסורתי המיוצר במבשלה בת 150 שנה בעיירה דנדלק, הנמצאת בחצי הדרך בין דבלין לבלפסט. משנות החמישים של המאה שעברה היא נמצאת בבעלות גינס. מלבד ביקור במבשלה היפה והעתיקה, לגימת פיינט של הבירה הזאת היא חובה קדושה לכל חובב בירה אירית. זהו אחד מן האיל'ס היותר כבדים, כהים, מורכבים וטעימים שיש. אם פטריק הקדוש יעזור, אולי יום אחד נוכל לקבל מזיגה ממנה גם בישראל.