"בהשקעות נושאיות אין טעם בהגבלות. רק לחפש את התשואה"

מגפת הקורונה דחפה את הרגולטורים והממשלות להעניק אישורים מהירים לחיסונים, צעד שצפוי ליצור סביבה רגולטורית חיובית בעתיד לחברות הטכנולוגיה הפועלות בתחומי הרפואה. זאת אחת ההערכות שהציג רוב פאוול, ראש חטיבת מוצרי סקטורים ו־Thematics בחברת ניהול הנכסים בלאקרוק, כחלק מוועידת SohnX, תל אביב. פאוול מומחה בתחום ההשקעה הנושאית (Thematic Investing) ואיתור השקעות גלובליות שמושפעות ממגה־טרנדים. לדבריו, השינויים הופכים יותר תכופים וניתן לתרגם אותם להשקעות רווחיות.

לפי בלאקרוק, השקעה נושאית נשענת על שלושה יסודות. הראשון הוא שמנהלי ההשקעות או קרנות הסל בתחום כלל לא מוגבלים לגבי ניתוב ההשקעה. "אין טעם לייצר הגבלות כשזה מגיע להשקעות נושאיות. אנחנו רוצים שמנהלי ההשקעות ישקיעו במקומות עם הסיכויים הטובים ביותר להשאת תשואה גבוהה", אומר פאוול. "אין לנו קרן להשקעה נושאית שממוקדת בארץ כלשהי או בנושא מסוים. כולן משקיעות ברמה הגלובלית".  

היסוד השני להגדרת התחום הוא שהקרנות הנושאיות מאפשרות חשיפה לצמיחה מבנית שמתבססת על מגה־טרנדים. לפי בלאקרוק, יש להבדיל בין שני סוגי הצמיחה הכלכלית העיקריים: צמיחה מחזורית, שבה משקיעים על בסיס תחזית למחזור העסקים לאירוע שמוגבל בזמן, למשל הבחירות בארה"ב; וצמיחה מבנית, שהיא הרבה יותר ארוכת טווח וקשורה לרעיון "החדשנות המשבשת". כשמדברים עליה, מתכוונים לשינוי קבוע בסביבה הכלכלית הנוכחית. "המעבר מנהיגה בכלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימי לנהיגה בכלי רכב חשמליים הוא דוגמה מצוינת לשינוי מבני", מדגים פאוול, "מפני שזהו שינוי כלכלי שלא ישוב לקדמותו". ההשקעות הנושאיות נועדו לספק חשיפה למשקיעים לצמיחה המבנית.

היסוד השלישי בהשקעות נושאיות הוא שהן אמורות להניב תשואה גבוהה ביחס לשוק המניות הגלובלי לטווח הארוך. בכך השקעה נושאית נבדלת מהשקעה סקטוריאלית מסורתית. שם מנהל ההשקעות שמשקיע בטכנולוגיה, שירותי בריאות או תעשייה נבחן על פי מדד הייחוס הרלבנטי. ההשקעות הנושאיות רחבות יותר, ונבחנות ביחס לשוק המניות הגלובלי בשווקים המפותחים והמתעוררים גם יחד.

רוב פאוול צילום: Blackrock

מגה־טרנדים: הקורונה מעכבת את העיור בינתיים

מאפיין מרכזי של ההשקעות הנושאיות הוא התבססותן על "מגה־טרנדים" - כוחות משבשים ארוכי טווח שמשפיעים על מה שאנחנו עושים. בבלאקרוק מונים חמישה מגה־טרנדים שמהווים את מנועי השינוי החשובים בעולם כיום. הראשון הוא שינוי האקלים והמחסור במשאבים.

"כשהתחלנו לחקור את המגה־טרנדים ב־2016", אומר פאוול, "אחד הנתונים שעמדו לפנינו היה ש־15 מתוך 16 השנים החמות ביותר בהיסטוריה המתועדת היו בין השנים 2000 ו־2016". פאוול עדכן את הנתונים שנה לאחר מכן, ב־2017, ונדהם לגלות שכבר מדובר היה ב־16 מתוך 17 השנים החמות בהיסטוריה. העניין חזר על עצמו ב־2018 וב־2019.

"למרות הקורונה משבר האקלים הולך ומחריף", אומר פאוול, ומעריך כי ישנן השקעות שיכולות לעזור להתמודד עם המשבר ובמקביל יהיו רווחיות מאוד. "חברות שמסוגלות להתמודד עם הבעיה יגרפו תשואות גבוהות ביותר", הוא מסביר. המגה־טרנד השני הוא שינויים דמוגרפיים וחברתיים בקנה מידה גדול. שינוי חשוב כזה הוא הזדקנות האוכלוסייה. היום יש מדינה אחת שבה 30% מהאוכלוסייה הם בני 80 ומעלה - יפן. באו"ם מעריכים שב־2050 יהיו 55 מדינות במצב דומה. "בסין לבדה יש כבר 20 מיליון בני אדם שעברו את גיל 80. ב־2050 האו"ם צופה שיהיו בה 120 מיליון כאלה".

המגה־טרנד השלישי הוא שינויים בכוחות הכלכליים בין המעצמות בעולם, שמבטאים את החשיבות הגדולה של סין והודו. שתיהן מהוות מנועי צמיחה גלובליים ולכן יהיו חלק חשוב מתיק ההשקעות. הכלכלה הסינית, מציין פאוול, היתה ב־1990 עשירית מנפח כלכלת ארה"ב - ויש כיום הערכות שהיא תעקוף את ארה"ב בשנת 2030.

תהליך העיור (מעבר לערים) המואץ הוא המגה־טרנד הרביעי. "נושא זה עורר ויכוחים עזים בבלאקרוק השנה", חושף פאוול, ומוסיף כי הקורונה החלה במרכזי ערים, ולכן יש ספקות אם התהליך יימשך. אולם להערכתו, העולם יחזור לנורמליות אחרי המגפה, ולכן תימשך נדידת אוכלוסין נרחבת מהכפר לעיר.

המגה־טרנד החמישי הוא פריצות הדרך הטכנולוגיות, ולדעת פאוול הן ניצבות במרכז כל המגה־טרנדים האחרים. הן מאפשרות, באמצעות שיבוש, את כל היתר. "קשה לכמת פריצות דרך טכנולוגיות באמצעות נתון בודד, אבל מדובר בשינויים טכנולוגיים שהתנהלו בעבר בקצב ליניארי, לעומת שיבוש טכנולוגי בקצב מעריכי בעתיד". לגבי כל הילדים שהיום הם בגיל הגן ורק נכנסים למערכת החינוך, הוא אומר: "אם נקפוץ 15 או 16 שנה קדימה, לכניסתם לשוק העבודה, כ־%70 מהילדים האלה יעבדו בעבודות שלא קיימות כיום, מפני ששיבוש טכנולוגי יביא להחלפת חלק מהעבודות הקיימות".

השוק מתקשה לפעמים להעריך עד כמה מהירה תהיה פריצת הדרך הטכנולוגית. פאוול מדגים באמצעות תחזיות של אופ"ק: קרטל ייצור הנפט העריך ב־2017 שעד שנת 2040 כ־12% משוק הרכב העולמי יהיו חשמליים. ואולם, הוא נדרש לעדכן את התחזיות מדי שנה מאז, וכיום מעריכים באופ"ק כי מדובר יהיה ב־30%.

המטרה: למצוא את נקודת השינוי והשיבוש

בעת ביצוע השקעות נושאיות מחפשים את נקודת השינוי (tipping point). כך, קרן הסל בתחום החדשנות בשירותי הבריאות (iShares Healthcare Innovation UCITS ETF) מספקת, לדברי פאוול, חשיפה לתחום זה. בין הסיבות להשקעה הנושאית ישנו המגה־טרנד של שינוי הדמוגרפי והזדקנות האוכלוסייה. אוכלוסייה מבוגרת יותר תצרוך עוד שירותי בריאות, ובבלאקרוק מעריכים שבעקבות המגפה, יהיה לחץ גדול לאישור חיסונים גם בהמשך. "בהשפעת הקורונה, שהביאה להפעלת לחץ לאישור מהיר של חיסונים, אנחנו מצפים לראות סביבה רגולטורית מסבירת פנים לחברות בתחום הבריאות בעתיד", אומר פאוול.

בבלאקרוק סבורים שההוצאה לשירותי הבריאות תישאר יציבה ומציעים חשיפה לחברות שמייצרות שיבוש טכנולוגיה בתחום שירותי הבריאות. פאוול מציין כי בבחינת הפטנטים שהוגשו למשרד הפטנטים של האיחוד האירופי, שלושת הראשונים מעשרת הפטנטים המובילים היו קשורים לתחום הבריאות בשנים 2015 עד 2019. בבלאקרוק מצפים לזינוק גלובלי עצום בהוצאות התוצר הגלובלי על שירותי בריאות, שכיום עומדות על 10% ויש הערכות שיהיו 40% ב־2030. בסין, הודו ומקסיקו ההוצאה המדוברת כיום היא אחוז קטן מהתוצר.

לשאלת "כלכליסט", האם הקורונה השפיעה על המגה־טרנדים, מציין פאוול כי הקורונה העמידה בספק יותר מכל את תהליך העיור. המגפה התחילה באזורים עירוניים, ואלה הפכו לפחות ידידותיים במקרים של סגר. בענקית ניהול הנכסים מזהים שלושה תחומים עיקריים בהשקעה נושאית שהואצו עקב הקורונה - שירותי הבריאות, כגון רפואה דיגיטלית; טכנולוגיה, כמו השימוש ב"זום" לישיבות מרובות משתתפים; וכן תחום אקלים וקיימות.

עוד במסגרת ועידת SohnX התארחו לראשונה למען פעילות עמותת "מלאכיות הדממה", מטעם בלאקרוק; הווארד לבקוביץ, יו"ר ומנכ"ל חברת TCP Capital Corp; ודיוויד רייט, ראש אסטרטגיית ההשקעות של EMEA להון פעיל שיטתי.

ההרצאה הפתוחה למשקיעים כשירים בלבד - לינק להרצאה באתר: calcalist.co.il/sohnx