שיחת ועידה
"הבנקים המרכזיים הם שחקן חשוב בתגובה למשבר"
איזבל מתאוס י. לאגו, המשנה למנהל חטיבת המוסדיים וחברה בוועדת הסיכונים הגיאופוליטים מבלאקרוק, אמרה את הדברים בשיחה שהתקיימה במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט בשיתוף בלאקרוק ואופנהיימר, שעסקה בחובות ממשלתיים בזמנים של חוסר ודאות ושווקים תנודתיים. "אם הבנקים המרכזיים לא היו מגיבים זה עלול היה להיות מסוכן"
"יש הבדל משמעותי בין התפקיד שמילאו הבנקים המרכזיים במשבר של 2008 לעומת זה שהם ממלאים במשבר הנוכחי"; כך אמרה איזבל מתאוס י. לאגו, המשנה למנהל חטיבת המוסדיים וחברה בוועדת הסיכונים הגיאופוליטים מבלאקרוק, בשיחה עם ירדן רוז'נסקי, עורך מדור שוק ההון ב"כלכליסט". השיחה התקיימה במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט בשיתוף בלאקרוק ואופנהיימר, שעסקה בחובות ממשלתיים בזמנים של חוסר ודאות ושווקים תנודתיים.
"ב-2008 התמודדנו עם משבר במגזר הפיננסי. הפעם למגזר הפיננסי אין שום קשר לזה. הייתה השבתה של הכלכלה שהממשלות ציוו עליה. לכן הייתה תגובה בת שני חלקים: הרשות הפיסקאלית הגדילה הוצאות, אפשר לומר, כדי לפצות על ההכנסה האבודה של בתי אב וחברות, ובמקביל, הבנקים המרכזיים נכנסו לשווקים הפיננסים גם כן. בראש ובראשונה כדי להבטיח שימשיכו לתפקד, בהתחלה, וזה באמת מה שדחף את הפד ובנקים מרכזיים אחרים, כמו זה בישראל, להיכנס לשוק אג"ח החברות כדי להבטיח תפקוד תקין של השווקים. המניע להתערבות של הבנקים המרכזיים היה להשאיר את השווקים בתפקוד כדי למנוע עוד לחץ על הכלכלה. ואז, כמובן, החלק הגדול השני של הזרקת הנזילות בא בצורת רכישת אג"ח ממשלתיות, מה שבעצם אפשר לממשלות לתת כמות אדירה של ביטחון נוסף, וגם הפעם, בלי לחסום את השוק, בלי להביא להידוק גדול של התנאים הפיננסיים".
את חושבת שזה גם מסוכן?
"אני חושבת שהיה מסוכן לא לעשות את זה. אם הבנקים המרכזיים לא היו פורשים את המאזנים שלהם בדרך האגרסיבית והנרחבת שהם עשו, היינו רואים הקפאה או עצירה מוחלטת של השווקים הפיננסיים בכל העולם, ולכן היעדר פעולה היה המעשה המסוכן. ברור שיש גם שאלה מה תהיה אסטרטגיית היציאה, איך נצא מהמשטר הנוכחי. וברור שאם זה יימשך זמן ארוך מדי, ייתכן שיהיו מאפיינים מסוכנים לתהליך הזה, במיוחד אם תהיה סוג של שאננות סביב הנושא של הגדלת החוב. אולי, בהמשך הדרך, גם יעלו חששות בנוגע לאינפלציה או שיעורי הריבית. בנקים מרכזיים מסוימים, שהשיגו הרבה עצמאות ואמינות במשך השנים, עלולים למצוא את עצמם נשלטים על-ידי הממשלות ותחת לחצים להמשיך לקנות חוב ממשלתי ולהכניס נזילות כשכבר אין לזה הצדקה. אז בהחלט ייתכן שבהמשך הדרך, לא בזמן הקרוב, אבל בהמשך, החשש בנוגע לאינפלציה ובנוגע לאמינות ולעצמאות של בנקים מרכזיים עלול לצוץ, אבל לפי שעה הייתי אומרת שזאת באמת לא בעיה".
בשבועות האחרונים ראינו עלייה גדולה בשוקי ההון, מה התפקיד של הבנקים המרכזיים בזה? כלומר, איך הפעולות שלהם תרמו להתאוששות שראינו?
"קודם כול אני רוצה להבהיר שהשווקים עומדים במקום בשבועות האחרונים, אבל נכון שהייתה התאוששות גדולה מאז השפל שאליו הגענו במארס, בשיאה של המגפה. יש גם שווקים שכבר עלו לרמה גבוהה יותר: הנסדא"ק, למשל, גבוה יותר ממה שהיה לפני השפל הזה. גם שווקים אחרים התאוששו במידה ניכרת. וכן, זה אכן במידה רבה הודות לשינוי גדול מאוד במדיניות שראינו בכל העולם. בנקים מרכזיים היו שחקן חשוב בתגובה הזאת במדיניות. הם לא היו היחידים, כמובן, אבל גם הם מילאו תפקיד חשוב מאוד בתגובה הזאת במדיניות ולכן בהתאוששות של נכסי סיכון ושוקי המניות".
עד כה, כמה כסף הוזרם מהבנקים המרכזיים למערכת הפיננסית?
"בסך הכול אנחנו מדברים על שווי של כמה טריליוני דולרים, שלבשו צורות שונות, קרי, רכישת נכסים, נזילות שהם סיפקו למערכת הבנקאית. הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים, אפשר לומר, מצפה שהמאזן של הבנקים המרכזיים יעלה בשיעור של 20% לפחות בארצות ה-G5, כלומר חמש הכלכלות הגדולות ביותר, עד סוף השנה. אז אנחנו מדברים על הזרקת כמות אדירה של נזילות. למעשה, כבר ראינו בחודשים האחרונים יותר ממה שהיה בכל המשבר הפיננסי העולמי".
כיום אנחנו רואים רמות אינפלציה נמוכות מאוד. כמה זמן זה יימשך, לדעתך?
"זה תלוי במידה רבה במה שיקרה לכלכלה. לפי התרחיש הבסיסי שבו אין עלייה מחודשת במגפה שתוביל לשיתוקים נוספים של המשק, אנחנו מצפים להתאוששות חזקה מאוד בחצי השני של השנה הזאת והלאה, ואפילו לפי תחזיות פסימיות יותר, כמו זו שהוציאה קרן המטבע הבינלאומי, עדיין רואים שארה"ב חוזרת לרמת התמ"ג שלה מדצמבר 2019 בתחילת 2022. רוב השווקים המתעוררים קצת מקדימים אותה. שאר השווקים במדינות המפותחות מגיעים זמן קצר אחר-כך. אז עד שנחזור לרמת הפעילות הזאת, האמת היא שקשה מאוד לחשוב שיהיו לחצים אינפלציוניים משמעותיים".