"סקטור הקלינטק בבורסה הוא הסקטור הצומח ביותר בשנים האחרונות"

"סקטור הקלינטק בבורסה הוא הסקטור הצומח ביותר בשנים האחרונות": כך ציין ליאור נבון, מנהל המכירות ופיתוח שווקים בבורסה לניירות ערך, במסגרת פאנל מיוחד בנושא חדשנות ומימון שהתקיים במסגרת כנס חדשנות לכלכלה נטולת פחמן של כלכליסט. בפאנל לקחו חלק גם ענת צור-סגל, מנכ"לית Capital Nature, שלומי בסון, משנה למנכ"ל בז"ן ורנן כהן-אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות בלידר שוקי הון.

לדברי נבון, "סקטור זה הגיע לשווי שוק של 32 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי, אנו רואים הנפקות חדשות של חברות שעושות EQUITY, אנו רואים עליה משמעותית בגיוסי חוב לחברות בתחום. זה שאנו רואים בעובדה שרוב הערך נצבר בשוק ולא בשוק הפרטי, כפי שאנו רואים כיום בסקטור הטכנולוגיה, הוא יתרון אדיר של הבורסה אשר מנגיש את חברות הצמיחה לציבור הרחב אשר נהנה מן הצמיחה".

לדברי ענת צור-סגל, "כנראה שהבורסות ידועות כמקדימות את זמנן. השקעון הון סיכון בשנים האחרונות התייחסו לתחום הקלינטק כמעין תחום נישתי ובבואנו לבחון צמיחה בהשקעות הון סיכון אנו רואים כי קלינטק עלה מעט ואילו תחומים אחרים הכפילו עצמם פי שלוש ואפילו פי עשר. קלינטק בעשור האחרון היה תחום שנכנס ויוצא מן האופנה וכיום מתברר שזו לא עוד נישת השקעות. יש לנו את הסביבה בהשקעות ה ESG והשקעה בסביבה היא מחויבת מציאות, למען האנושות".

ענת צור-סגל, ליאור נבון, שלומי בסון ורנן כהן-אורגד

רנן כהן-אורגד טען כי "מי שזוכר את לימודי הכלכלה מכיר את המוצר התחליפי, ברור שיש כאן תחליפיות. במדינת ישראל בתחילת שנות ה-2000 עברנו מאנרגיה מזהמת, דלק ופחם – לגז. כיום אנו כבר מדברים על אנרגיית הרוח והאנרגיה הסולארית. בסוף היום הרכב שלנו בעתיד יהיה חשמלי ומימני. שוק ההון מקדים את השוק הריאלי ולכן זהו צפי קדימה - והאנרגיות החדשות הן אלה שישלטו, בין אם עוד עשור ובין אם עוד 30 שנים. אני חושב ששוק ההון מבין. בשנים האחרונות היו השקעות בפאנלים סולאריים ואנרגיות רוח. הדבר הבא שאנו רואים מעבר לפינה הוא נושא האגירה, כיום יש סוללות ליתיום, בעתיד יזדקקו לדרך שונה, בין אם זה יהיה מימן ובין אם זה יהיה אבץ או דברים אחרים. כך ניתן לראות כי ההשקעות הולכות לכיוונים אלה".

עוד הוסיפה צור-סגל: "דווקא בתחום זה ההון סיכון לא כל כך לקח את ההובלה, וזוהי תופעה עולמית. גם הכנסים בחו"ל היו כנסים נישתיים וכיום אנו רואים כי בעידן הקורונה שיש עליה גם בכמות וגם בנפח של הכנסים. אנו רואים כי תאגידים קלאסיים של דלק ותעשיה כבדה מתחילים להיכנס לעולמות אלה ולוקחים הובלה בהשקעות בתחומים אלה. גם הבורסה אשר מיועדת לחברות בשלות יותר מקבלת חברות צעירות. אני שמחה לראות זרימת עסקאות איכותית ואנו רואים כי יש הרבה יוזמות חדשות והרבה טכנולוגיות מעניינות". צור סגל אמרה עוד כי "זהו תחום שלא הולך ללא רגולציה. אני משווה תחום זה לדוגמה לתחום הפארמה - אלה תחומים טכנולוגיים אשר דורשים סיוע מצד הרגולטור. כאשר הישראלי משלם על חולצה הוא לא משלם על הנהר שיצור החולצה זיהם. עד שהדברים האלה לא יגולמו ריאלית במחיריהם של מוצרים, הצרכנים לא יעשו דבר. ממשלות צריכות לחת את ההובלה בנושאים אלה וגם חברות כדוגמת חברות טכנולוגיה ואנרגיה".

כהן-אורגד: "יש כסף והרבה, שוק האנרגיה תמיד היה גדול ומשמעותי ולכן יש שם כסף. מבחינת ההשקעות של מוסדיים בישראל, בסוף היום זו תשתית. נכון שאנו רוצים קלינטק אך אנו עוסקים בפועל ביצור חשמל. גם בארץ יש השקעות בסולארי ובאנרגיית רוח והמוסדיים מבינים שזהו כסף ארוך טווח, זו השקעה ארוכת טווח שהיא רלוונטית ולכן רואים שבניגוד להייטק היצוג המוסי כאן הוא מאוד משמעותי וההשקעות ילכו ויגדלו".