"סגר? צריך מנגנון שיאפשר לנו לחיות עם כלכלה לצד עולם הבריאות"

"הדיון בנושא התעסוקתי הוא הדיון החשוב ביותר במשק, אנו התקבענו על אבטלה רחבה של 12% ואנו יודעים שאנשים שנמצאים באבטלה הם דמויות כלכליות שונות. הם לא צורכים, הם מתנהגים אחרת", כך לדברי פרופסור אמיר ירון נגיד בנק ישראל במהלך ועידת "המעסיקים נלחמים באבטלה".

ירון המשיך, "נושא התעסוקה הוא נושא חשוב. יש להבין כי בתחילת המשבר נושא החל"ת שירת אותנו היטב, הורינו לאנשים להיכנס לריחוק חברתי והחל"ת אפשר זאת. החל"ת אפשר ביצוע מיידי של החל"ת תוך מינימום ספיגת עלויות, החל"ת אפשר שרידות עסקית ובאותו הזמן גם אפשר לעובדים הכנסה שתאפשר להם מחיה. הכל נעשה במסגרת קיימת ובניצול מנגנון קיים, זה אירוע שהופיע כמובן בפתאומיות. זה היה לפני  חצי שנה. כעת עלינו להתמקד בהחזרת אותם אנשים שנמצאים באבטלה והחל"ת למעגל העבודה ולצורך זאת נדרש מנגנון יותר גמיש. כיום המנגנון הוא או שמעסיק מחזיר עובד במאה אחוזי משרה או שהעובד נשאר בחל"ת. אנו זקוקים למנגנון המאפשר גמישות, למשל להחזיר עובד בחצי משרה ושהחצי השני ישולם בדמי אבטלה".

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

עוד הוסיף ירון,  "חשוב להדגיש שכדי שלא יהיו תמריצים שליליים נוספים יש לבצע זאת על מי שכבר נמצא בחל"ת תקופה מסוימת, ולכן זה לא בדיוק המודל הגרמני שפועל לפי כלים שלובים ומבוסס גם על הלוואות גדולות למעסיקים, שנושאים חלק מהעלויות. בגרמניה קיים גם מנגנון מפותח לפיקוח על שעות חלקיות שאינו קיים בישראל. בנקודה בה אנו נמצאים אנו רוצים לסייע למודל החל"ת הקיים ולהשיב עובדים למעגל, גם בצורה חלקית".

עוד ציין ירון: "לרשת הביטחון יש לוגיקה מסוימת. כיום יש כתשעה עובדים על כל משרה. ולכן כל עוד האבטלה היא דו ספרתית יש מספיק עובדים שכן רוצים לשוב לעבודה. ברור שכאשר יש תגמול בדמי אבטלה הוא מתמרץ באופן מסוים כנגד עבודה אך במסגרת זו של ריבוי עובדים, בסופו של יום זוהי הלוגיקה של רשת הבטחון ויש עובדים אשר רוצים לשוב לעבוד. בעולם האי ודאי בו אנו נמצאים חשוב לאפשר גמישות זו. בנוסף לאותו אלמנט גמיש בהחזרת העובדים יש גם זליגת עובדים בכיוון פיטורים, יש להוסיף כאן מכניזם שיתמרץ מעסיקים לשמר עובדים".

עוד הוסיף ירון: "אנו נמצאים בעולם הסובל מתחלואה גבוהה ויש להשקיע הרבה כדי להוריד את אי הוודאות הבריאותית. בעולם עם תחלואה כה גבוהה ועם מצב בו אין מנגנון מוסדר של קטיעת שרשראות ההדבקה, עלינו להגיע למצב בו אם יהיה סגר חלקי או מלא, יהיה גם מנגנון שיאפשר לנו לחיות עם כלכלה לצד עולם הבריאות. כאשר ודאות זו תשוב היא תשפיע לטובה גם על מעסיקים וגם על צרכנים. מעבר לכך רצוי שיהיה כאן במהירות תקציב מוסדר לטובת נושאים מקדמי פיריון לטווח בינוני ורחוק. פלטפורמה זו תיתן ודאות וקריאת כיוון, ותמריץ לאותם ביקושים".

עוד אמר ירון, "יש נושאים שהם תומכי פריון וניתן לקדם כבר כעת, חלקם הוצעו בהקשר של תקציב 2021 והם על שולחן הדיונים. יש להבין כי ככל שאירוע זה מתמשך ויש ניתוק בין המעסיק לעובד, אנו עוברים לסוג של אבטלה יותר כרונית, אנשים מאבדים מהונם האנושי, כלומר אנשים באופן טבעי שוחקים את הידע שלהם, הם הופכים פחות רלוונטיים לשוק העבודה העתידי ולכן כאן אנו נכנסים לעולם ההכשרות, שיאפשר טיוב של ההון האנושי והחזרתו לשוק העבודה. יצוין כי אנו שומעים הרבה על הכשרות אך יש לשים מראה מולנו – בשנה רגילה יש כ-13 אלף הכשרות ממשלתיות וכ-40 אלף הכשרות בפיקוח ממשלתי. אם נגיע ל-75 אלף הכשרות זה יהיה מצב טוב, לכן יש להבין שזו תקרת הזכוכית. אין כנראה טעם להקמת מנגנוני על מעבר לכך. כיום יש לנו 450 אלף מובטלים ואנו לא נצליח לייצר בשנה הכשרות להיקפים כאלה. מאידך, כמובן שיש דיון נוסף אילו הכשרות של הון אנושי כללי יש לבצע - בנושאים כמו שפות, ידע מחשובי למשל, או להיכנס לתחומים ספציפיים מאוד לענף זה או אחר. לעת עתה איננו יודעים עדיין אילו תתי ענפים יוכחדו או לא ומתי. יהיו בעתיד מספר ענפים שאנו יודעים שבהם יהיה ביקוש יותר גדול ובהם נוכל להתמקד. יש תחומים, למשל פיריון, בהם אנו בחסר ושם אנו יכולים להוסיף, למשל מחשוב ואוריינות".