ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

ירום אריאב: "בעיתוי הנוכחי של הקורונה להלביש עלויות כבדות של הסיפוח - זה חוסר אחריות"

מנכ"ל האוצר לשעבר בכנס מחיר הסיפוח של כלכליסט: "הסיפוח הוא הסחת דעת שמבחינת ניהול סיכונים ברמה הלאומית יכול להביא למצב שבנוסף למשבר הכלכלי ניכנס לסיטואציה של משבר ביטחוני ואת זה אף אחד לא רוצה כרגע"

שירות כלכליסט 17:1812.07.20

"בעיתוי הנוכחי, הכלכלה מתמודדת עם משבר גלובלי, אולי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. יש מצוקה ענקית של הרבה מאוד מובטלים והממשלה גיבשה תוכנית כלכלית שתחזיק את האנשים מעל המים.  מדובר בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ואפילו יותר. אחר כך יצטרכו לחלץ את המשק ממיתון. בסיטואציה הנוכחית להלביש עלויות כבדות של הסיפוח ובעיקר התדרדרות במצב הביטחוני זה פשוט חסר אחריות", כך אומר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר וממובילי המחקר הכלכלי של תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", בכנס מחיר הסיפוח של כלכליסט. אריאב היה חבר בצוות ההיגוי "מפקדים למען ביטחון ישראל", שערך מחקר כלכלי על השלכות הסיפוח.

 

 

 

"הממשלה היום ובעיקר ראש הממשלה, צריך להתמקד בבעיות שמטרידות את מדינת ישראל ואת אזרחיה, שזה קודם כל אבטלה, ברמות שלא ידענו ומיטב זמנו ומירצו, צריך להיות מוקדש בדיוק לנושא הזה ולא להסחות דעת מהסוג הזה של סיפוח. אנו ראינו מה קרה כאשר חודש של תשומת הלב של הממשלה וראש הממשלה, היתה מוסחת מהנושאים של התמודדות עם מגיפת הקורונה ואז התפרץ גל שני של קורונה".

 

 

 

"המשבר הכלכלי שאנו בעצם רק בתחילתו, הוא משבר מהסוג שמשק לא יכול להיחלץ לבד, צריכה פה מעורבות ממשלתית מסיבית לחלץ אותו ולאפשר לתושבים להיות מעל המים, וזה מה שעשו בימים האחרונים. החלק השני הדרוש הוא השקעות מאסיביות של הממשלה, כדי לעורר ולהציל את המשק לחילוץ מהמשבר הכלכלי הגדול ובכך צריך להתמקד. הסיפוח הוא הסחת דעת שמבחינת ניהול סיכונים ברמה הלאומית יכול להביא למצב שבנוסף למשבר הכלכלי ניכנס לסיטואציה של משבר ביטחוני ואת זה אף אחד לא רוצה כרגע".

 

לדברי אריאב, "מהמחקר עולה כי סיפוח מלא של יהודה ושומרון, פירושו תוספת של 2.6 מיליון פלסטינאים שיקבלו את הזכויות, וזה אמור לעלות למשלם המסים הישראלי סך של 52 מיליארד שקל לשנה. מדובר בתוספת עלויות של 67 מיליארד שקל, בקיזוז תשלומי מסים של התושבים - 15 מיליארד שקל. בדרך כלל כשמדברים על הסיפוח יש נטייה להתעלם מהמחיר הכלכלי, ואני מדגיש שהמחיר הזה מי שישלם אותו הם אזרחי מדינת ישראל.

 

 

ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר צילום: יריב כץ

 

"עצם העובדה שהתושבים הפלסטינים של יהודה ושומרון נמצאים ברמה סוציואקונומית יותר נמוכה מתושבי מדינת ישראל ולאחר הסיפוח הם יהיו זכאים לקצבאות מישראל. לפיכך העלות מורכבת מתשלום קצבאות של הביטוח הלאומי - 30 מיליארד שקל, תוספת לתקציב הבריאות - 15 מיליארד שקל, תקציב החינוך - 14 מיליארד שקל, נושאים נוספים - 5 מיליארד שקל, הוצאות ביטחון שוטפות - 2 מיליארד שקלים", הדגיש.

 

אריאב הזהיר כי "במידה וילכו על סיפוח מלא, כל משפחה תישא בעלות שנתית של 26 אלף שקל, כלומר - מדובר ב"מס סיפוח" של 2,200 שקלים בחודש".

 

"סיפוח מצומצם של שטח C בלבד יעלה לנו 8 מיליארד שקל בשנה. אבל אם מוסיפים לכך, אי יציבות איזורית, במידה ותהיה הדרדרות ביטחונית, זה תסריט בלהות גם אם חושבים על המשבר הבריאותי, המשבר הכלכלי, וגם אם יתפתח פה משבר ביטחוני שזה בהחלט דבר לא רצוי".

 

"שותפת הסחר המרכזית שלנו היא יבשת אירופה ואנו כבר שומעים מכיוון אירופה, איומים, אי שביעות רצון, מהסיפוח שעלול להתגלגל לסיפוח מלא. בהחלט יש מצב שיוטלו סקנציות שונות, מטעם מדינות אירופה בעקבות צעד של סיפוח. לאחר שיפתחו השמיים בעקבות הקורונה, אם מדינות אירופה ירצו ויזה מכל תייר ישראלי אזי זה יצור אי נוחות מאוד גדולה, שלא לדבר על קרנות מדעיות. אני יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון ואני רואה מה המשמעויות שיכולות להיות לשיתוף פעולה של קרנות מדעיות באירופה אם באמת יחליטו, לצמצם או להטיל סנקציות כאלה ואחרות, זה בהחלט דברים לא רצויים בעיקר במועד הנוכחי".

 

אשר לגידול הצפוי בהוצאות הביטחון של ישראל אם יבוצע סיפוח אמר אריאב כי "כאמור יש תוספת של 2 מיליארד שקל בשנה בהוצאות לתקציב הביטחון ובנוסף לכך, יש עלויות של תשתיות שנדרשות בגין הסיפוח כמו גדר הפרדה וכבישי גישה בהוצאה חד פעמית של עשרות מיליארדי שקלים. יש לקחת את זה בחשבון על רקע המצוקה תקציבית והגרעון התקציבי העצום שאנו מתמודדים איתו בשל המשבר הכלכלי".

x