"סקטור הרפואה והטכנולוגיה יתאוששו ראשונים מהמשבר"

גת מגידו, מנהלת השקעות ראשית בפסגות גמל ופנסיה, ואורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות, השיבו במפגש האונליין של כלכליסט בתחום ההשקעות בימי קורונה, על שאלות הגולשים. אנו מביאים כאן את השאלות המרכזיות שהעלו ואת תשובות הצוות. 

"סקטור הנדל"ן כולל בתוכו תתי סקטורים רבים, והתשובה לגבי העתיד שלהם אינה אחת.

"אין ספק שככל שהמשבר יהיה ארוך יותר סביר להניח שנדל"ן מסחרי (קניונים, מרכזי מסחר) וכן נדל"ן משרדים ייפגעו, הן מבחינת בקשות של שוכרים להפחתות בשכר דירה, דחיית תשלומים, ירידה בפדיונות ואולי אף עזיבת שוכרים וירידה בתפוסות שכאמור הייתה ברמות גבוהות מאוד ערב המשבר, וזאת לצד מרווחי אשראי גבוהים יותר.  

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות צילום: עמית שעל

"עם זאת, צריך לקחת בחשבון שככל שהמשבר יהיה תחום יותר בזמן, ביום אחרי שהוא יסתיים תחום הנדל"ן ייהנה מריביות אפסיות של הבנקים המרכזיים לתקופה ארוכה, דבר שבסופו של יום תומך בתחום הנדל"ן. חשוב לבחור חברות נדל"ן מניב עם מאזן חזק ורמות מינוף לא גבוהות עם לוח סילוקין נוח שיאפשר להן לצלוח את התקופה הזו.

"מבחינת נדל"ן למגורים, החלק של דירות להשכרה, למשל שכונות להשכרה בארה"ב, נחשב סקטור מאוד דפנסיבי וצפוי להיפגע בימים כאלה הכי פחות. מבחינת רמת שכר הדירה בישראל, קשה לראות בשלב זה עלייה בשכר דירה בחוזים חדשים, ולכן ההנחה שלנו היא שסביר לצפות לעצירה בעליית שכר הדירה בשלב זה.

"חברות נדל"ן למגורים משלימות פרויקטים שנמכרו כבר, אך עוצרות ברוב המקרים קידום של פרויקטים חדשים, וככל שהתמונה תתבהר סביר שיחדשו את פעילות זאת. דירות AIRBNB, כמו גם בתי מלון, סובלים כעת מעצירה של התיירות העולמית והמקומית, והם התת-סקטור הכי רגיש להערכתנו. יש לבחון כל חברה בתחום, את רמת המינוף ולהבין את הסיכון הגבוה הטמון בהשקעה. בימים כאלה לצד ניתוח זהיר של המצב הפיננסי של כל חברה, צריך לזכור שביום שאחרי תהיה התאוששות, ואנשים ישובו להסתובב בקניונים ולנפוש.

איך צריך לנהוג בעידן של חוסר ודאות בהשקעות?

"תקופות של אי ודאות, הן חלק בלתי נפרד מהשקעות בשוק ההון. גם בתקופות של שגרה ישנן בכל רגע שאלות לא פתורות על העתיד שאנשי השקעות וכלכלנים מנסים לתת להן תשובות על בסיס הערכות כלכליות ומודלים כלכליים ופיננסיים. על אחת כמה וכמה בתקופה כמו זו שאנו עדים לה, שניתן לכנות כמשבר שהוא בעל אופי של אסון טבע, שיש סביבו רמת אי ודאות מאוד גבוהה על האורך של המשבר וההדף שיותיר אחריו. האם זה יהיה מיתון חד אבל גם חד פעמי ואחריו העולם ידע להציג התאוששות חדה, האם ההתאוששות תהיה בדרגתית, אבל שוק ההון שהוא שוק של ציפיות יתמחר את התיקון מהר יותר? מאחר שאין תשובה אחת נכונה, ורק ימים יגידו, אנחנו ממליצים למי שמשקיע בשוק ההון להתמיד ולדעת לחוות את התנודתיות בשווקים מאחר וההסטוריה מוכיחה שוב ושוב שמי שמתמיד בהשקעה מלאה בשוק ההון ולא מזגזג בין רמות סיכון או נופל למלכודת הידועה לפיה "אני אצא מהשוק עד יעבור זעם , אשב על הגדר ואחזור כשהדברים יתבהרו" בד"כ מוכר בירידות ורוכש אחרי העליות ובעצם מקבע את הפסדיו באופן עקבי. יתר על כן התיקונים בשוק למטה ולמעלה הינם בימים כאלה מאוד חדים ולעיתים לא להיות בשוק במס' ימים מצומצם שבדיעבד יוכרזו כימים הטובים ביותר מפחית באופן משמעותי מאוד את התשוה המושגת ע"י המשקיע.  

גת מגידו, מנהלת השקעות ראשית בפסגות גמל ופנסיה צילום: רמי זרנגר

מהם הענפים שצפוי שיתאוששו ראשונים ממשבר הקורונה?

להערכתנו סקטור הטכנולוגיה והרפואה בארה"ב הם סקטורים מועדפים מבחינתנו, בימים אלו אנו ממליצים להתרכז בסקטורים ובחברות לא ממונפות ושתחום הפעילות שלהם הוא טרנד חזק, יציב ובר קיימא גם לאחר המשבר. בהקשר זה תחום הטכנולוגיה מציג חוזק מרשים גם בימים של ירידות באופן יחסי, ויודע להתאושש מהר, כולנו צורכים טכנולוגיה כיום כמעט בכל תחום בחיינו, וזה לחלוטין צפוי להתעצם ולהתחזק ולתמוך בסקטור, והעובדה שהחברות לא ממונפות ועם תזרים מזומנים מאוד חזק, יאפשר להן לצלוח תקופות פחות טובות. סקטור הרפואה הניב ביצועי חסר בשנים האחרונות בהן השווקים היו חיוביים וחזקים, ודוקא עכשיו הסקטור מציג חוסן, ויזכה לביקוש, לשיפור בתוצאות, רוח גבית מה-FDA, וגם טכנולוגיה רפואית.

לאן מועדות פניו של שוק האנרגיה?

"קשה מאוד לתת תחזית לשוק האנרגיה. נראה שמחיר הנפט יצא משיווי משקל יציב, ובעיקר חשוב להבין שהאירוע בשוק האנרגיה התחיל אמנם מירידה בביקושים עקב משבר הקורונה, אך התווסף לו אירוע חריג נוסף והוא שבירת כלים בקרב מעצמות הנפט וחברות אופ"ק.

"בלתי אפשרי לייצר מודל על התנהגות מדינות העולם בכאלה אירועים. כן ניתן לומר שמחיר של 20 דולר לחבית איננו נוח גם לרוסיה וגם לסעודיה, ולכן סביר שהנפט לא יתייצב ברמות אלו. מצד שני במשברים בשוק האנרגיה בעבר, וכנראה גם הפעם, סביר לצפות לזה שחלק מהשחקניות בתחום (שרובן גם ממונפות) ייעלמו מהשוק, כלומר יפשטו רגל. בהקשר זה נזכיר את תחום הפצלים בארה"ב שהשחקניות בו לא יכולות לשרוד ברמות מחירים אלו. הנפט עדיין לא נעלם מהעולם, ואחרי המשבר הביקושים יתאוששו, אך חשוב גם לזכור שיש טרנד מאוד חזק לאנרגיות חלופיות שהלך והתעצם בעולם בשנים האחרונות, ומחיר נפט נמוך מהווה תחרות".

איזה סוג חברות ישרדו את המשבר ואילו לא, ומהו הענף שייצא הכי חזק ממנו?

"סוג החברות שישרדו הן חברות שהגיעו למשבר מוכנות, עם קופת מזומנים ורמות מינוף נמוכות ובלי צרכי מינוף בטווח הזמן הקרוב. חברות עם גמישות פיננסית ותחום עסקים יציב ובר קיימא, עם הנהלות איכותיות שתדענה לנהל את המשבר ולצלוח אותו הן מבחינת לקוחות וספקים והן מבחינת נושים.

"סקטורים שעשויים לצאת מחוזקים הם כאלה שריבית נמוכה טובה להם, בשלב ראשון תחום התשתיות שקידום הפרויקטים בו ממשיך גם בימים אלה, ובשלב הבא של ההתאוששות ריבית נמוכה הינה רוח גבית לסקטור הנדל"ן. ענפים כמו תיירות, מסעדות ותרבות יפגעו באופן הקשה ביותר שכן סביר להניח שעד שאיום הקורונה לא יהיה מאחורינו הם ימשיכו לסבול מהכנסות נמוכות".

מהי מידת ההשפעה הפסיכולוגית על השווקים בטח הקצר והארוך?

"ככלל שוקי ההון בשונה מהכלכלה הריאלית הם צופי פני עתיד. כשהמשקיעים מצפים להתאוששות כלכלית או צמיחה כלכלית הם מתמחרים את הציפיות הללו במחירי החברות, ואז מניחים שהשווי של החברות שנגזר מהרווחים יעלה ורוכשים את המניות וכך יש ביקושים והשווקים עולים. בתקופה של ביטחון של המשקיעים שהכל מצויין לעיתים יש "אופוריה" והמשקיעים לא רואים סיכונים, למרות שהם תמיד קיימים במידה כזו או אחרת.

"מנגד, בתקופות של אי ודאות, ובוודאי בתקופה של משבר שהוא סוג של אסון טבע שקשה לאמוד ולכמת ולהבין בזמן אמת את המשמעויות שלו ואת עוצמת הנזק שייגרם, המשקיעים פועלים מתוך פאניקה ונוצרות מכירות יתר שלוחצות את מחירי המניות מטה, בדרך כלל מפאת זהירות המשקיעים יותר ממה שנכון וכך נוצרות להן גם הזדמנויות.

"ניתן ללמוד על התנהגות השווקים רק מחודש מרץ שבו הציבור הקטין נכסי סיכון, נפדו בישראל עשרות מיליארדים מתעשיית קרנות הנאמנות, מה שייצר לחץ מכירות מאוד מאסיבי על הנכסים הנסחרים בבורסה, ומנגד לאחר שהמכירות הללו הסתיימו ראינו תיקון דו ספרתי במספר ימים מועט. התנודתיות הזו צפויה להימשך עוד זמן מה כל עוד אי הבהירות רבה. עם זאת, חשוב להערכתי להסתכל על המזרח - סין שנמצאת כבר בתוך תהליך מתקדם של היציאה מההסגר ובהתאוששות הדרגתית - כדי להניח שיש אור בקצה המנהרה ובשלב מסויים גם מדינות המערב יגיעו לכך".

בפרק 95 של מנועי הכסף אורי ציין תחזית פסימית שמדברת על 400 אלף מובטלים, כיום מדובר על כמיליון מובטלים. מה מצבנו הכלכלי העתידי ?

"ראשית, לא ציינו תחזית אלא את הנתונים שהיו אז שכמובן המשיכו לעלות מאז השידור. השאלה היא לא כמה מובטלים יש כעת, אלא מה יקרה לשוק העבודה ביום שהמשק ייפתח מחדש. מכיוון שהרוב המוחלט של דורשי האבטלה הם עובדים שיצאו לחל"ת, אנו מניחים שחלק גדול מהם יחזור לעבוד כשהמשק יופעל מחדש, אם כי ברור שחלקם גם לא, שכן מעסיקים רבים בענפים כמו מלונאות, תיירות, מסעדות ועוד ימשיכו להתקשות כל עוד איום הקורונה קיים.

"בהתאם לכך אנו מניחים שההתאוששות במהלך הרבעון השלישי והרביעי לא תהיה מהירה מספיק כדי להחזיר את הפעילות לרמתה ערב המשבר. חשוב לציין פה שבמסגרת התוכנית הממשלתית שהוצגה אתמול יש חלק שמטרתו לתמרץ את הפעילות הכלכלית ביום שאחרי, אך עדיין לא פורסמו פרטים לגבי חלק זה. במידה וצעדי הממשלה יהיו אפקטיביים זה יאפשר חזרה מהירה יותר לשגרה".

שאלה לאורי גרינפלד: האם צפויות הנפקות ממשלתיות חדשות למימון הגירעון ומה הצפי לריביות ההנפקה?

בוודאי. על מנת לממן את הגירעון שצפוי לעמוד על יותר מ-100 מיליארד שקל הממשלה תנפיק חוב בהיקף גדול הן בשוק המקומי והן בחו"ל. לגבי הריביות, מכיוון שבנק ישראל החל בתוכנית של הרחבה כמותית סביר להניח שהריביות יוותרו נמוכות ומימון הגירעון יעשה בתנאים נוחים יחסית (הערה: הדברים נאמרו לפני שהממשלה השלימה גיוס של  5 מיליארד דולר - ש"כ)

האם התערבות הפד והזרמת 2 טרליון דולר לשווקים יכולה לייצר בועה בהמשך הדרך? למה לא השתמשו בהרחבה כמותית בסדר גודל כזה בעבר?

 "ההרחבות הכמותיות הקודמות היו בהיקפים קטנים יותר מאחר שלא היה צורך ביותר מכך. במשבר הנוכחי (האמת שעוד קצת לפניו) נוצר לחץ מהותי בשווקים הפיננסיים ובעקבות כך היה מחסור בנזילות בבנקים ובגופים פיננסיים אחרים. כדי להבטיח שהמשבר הריאלי, כלומר המיתון העמוק במשק, לא יהפוך גם למשבר פיננסי הפד ובנקים מרכזיים אחרים בעולם הבהירו באופן מיידי לשווקים שהם ידאגו להזרים כל כמות נזילות שיצטרכו וכדי לעשות את זה ההרחבות הכמותיות הן בסדרי גודל חסרי תקדים. האם זה יכול לייצר בועה? כמובן שכן. האם נדע מתי הבועה הזו מנופחת מדי ומתי היא עומדת להתפוצץ? בוודאי שלא".

עד היכן יכולים ממשלה או בנק מרכזי לסייע בקריסה, אילו כלים עומדים לרשותם, מה השפעת הכלים לטווח ארוך, והאם יש מגבלות כלשהן למדינה?

"תיאורטית אין מגבלה על כמות הכסף שהמדינה יכולה להזרים למשק, אך ניסיון העבר מלמד שאובדן שליטה על הגירעון הופך מהר מאוד לאינפלציה גבוהה ולעלייה בריביות השוק, מה שחונק את המשק. התוכניות הממשלתיות ברוב המדינות מאפשרות שני דברים: הראשון הוא פלסטר בדמות סיוע לטווח קצר לשכירים, עצמאיים וחברות לשרוד את התקופה הקשה שבה המשק לא פועל. השני הוא תוכניות תמרוץ לסקטור העסקי במטרה לייצר צמיחה מהירה כשהמשק חוזר לפעול ולאפשר יציאה חלקה ככל שניתן מהמיתון. ככל שהחלק השני הוא משמעותי יותר ואפקטיבי יותר, כך גם בעיית הגירעון והחוב שתמיד נמדדים ביחס לתוצר יהיו פחות משמעותיות שכן התוצר יגדל בקצב מהיר יותר".

האם למשוך את קרנות ההשתלמות בתקופה הזאת?

"מענה לשאלה כזו צריך להיות באופן פרטני על פי מאפייניו וצרכיו של כל לקוח ובהתאם למגוון שיקולים. עם זאת, ככלל, כדאי להיצמד לתכנית ההשקעה המקורית שלך. אנו נמצאים בימים בהם השווקים תנודתיים מאוד. כיוון שלא ניתן לדעת בוודאות מתי השווקים יתייצבו, משיכת הכספים עלולה להוות עבורך למעשה קיבוע הפסד ופספוס של עליות בשווקים שצפויות להגיע בחזרה בבוא העת, וכן לפגוע בהטבות מס שמייצרת קרן ההשתלמות שלך. כמו כן בדרך כלל ניתן לקבל הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות ומומלץ לפנות לגוף המנהל לקבלת פרטים.

"לסיום, ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שמי שמתמיד בהשקעה מלאה בשוק ההון ולא מזגזג בין רמות סיכון או נופל למלכודת הידועה, שלפיה "אני אצא מהשוק עד יעבור זעם, אשב על הגדר ואחזור כשהדברים יתבהרו" בדרך כלל מוכר בירידות ורוכש אחרי העליות ובעצם מקבע את הפסדיו באופן עקבי. יתר על כן התיקונים בשוק למטה ולמעלה הינם בימים כאלה מאוד חדים ולעיתים לא להיות בשוק במשך מספר מצומצם של ימים שבדיעבד יוכרזו כימים הטובים ביותר מפחית באופן משמעותי מאוד את התשוה המושגת על ידי המשקיע".

אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות/פנסיוני ו/או התחייבות להשאת תשואה. האמור לעיל מסופק כשירות לקוראים ועלולים ליפול בו טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. פסגות לא תהיה אחראית לכל נזק ו/או הפסד שיגרמו משימוש באמור לעיל. פסגות עוסקת בשיווק השקעות ובשיווק פנסיוני (ולא בייעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה.