כנס Travel&Tech
מנכ"ל ישרוטל: "סגירת שדה דב היא שערורייה, נזק אסטרטגי. לא היתה שום סיבה לסגור"
לדברי ליאור רביב, "ברור לנו שבעשור הקרוב לא יבנו שם - איני מבין את הלחץ והכניעה ללחצי בעלי הון וקרקעות". יחד עם זאת, לדבריו בטווח הארוך הפגיעה בתיירות לאילת תהיה מינורית. מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס: "בטווח הקצר אנו רואים כבר פגיעה של 25% בתנועת הטסים"
"כדאי להפריד את נושא סגירת שדה דב להשפעה לטווח קצר ולהשפעה לטווח ארוך" - כך אמר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, במהלך כנס Travel&Tech של כלכליסט ובנק לאומי הנערך היום (ג'). בפאנל שנושאו 'כיצד השחקנים הגדולים נערכים לשינויים הטכנולוגיים' בהנחיית עמיר קורץ מ"כלכליסט", אמר סירקיס: "ניהלנו קמפיין להותיר את השדה פתוח והיו לו תוצאות לוואי: פגיעה תדמיתית ופגיעה מוצרית. בטווח הקצר אנו רואים כבר פגיעה של 25% בתנועת הטסים אך איננו רואים פגיעה דומה בפן המלונאי. להערכתי ביוני תהיה פגיעה של 10% בהיקף הלינות במלונות".
- מנכ"ל משרד התיירות: "הבנו שאפשר לפתח בנגב מודל בהשראת אתרי הסקי של אירופה"
- ראש החטיבה העסקית בלאומי: הבנקים בישראל צריכים לעסוק בתחום הביטוח
- שלושה נתונים חשובים על ענף המלונאות הישראלי
לדברי סירקיס, "היו לנו תוכניות מגירה ואנו עובדים על מוצרים משלימים - למשל נעמיק את פעילותנו בחיפה ובצפון וננסה לשכנע אנשים לעלות לצפון, ליהנות משדה התעופה בחיפה שאינו הומה - ואנחנו משתדלים לחזק את חיפה. במקביל אנו מנסים ביחד עם חברות הלואו קוסט שמגיעות לעובדה לייצר מוצר משולב של טיסה שתתחבר לריינאייר או לוויז ונייצר חבילה אטרקטיבית שתעניק לתיירים סיורים בצפון. אני מעריך שלאורך זמן נראה ירידה בביקושים". בנושא מצבת העובדים ציין סירקיס: "איננו מפטרים, נערכנו לכך מראש".
אורי סירקיס צילום: עמית שעל
לדברי יעל כפיר-מזר, ראש המערך העסקי בלאומי, "90% מהתיירים באילת הם תיירות פנים. חדשנות היא לערער על הקיים. בעולם התיירות יש חברות שכל הזמן מייצרות הפרעות והתחרות כיום שונה - יש תחרות ב-Airbnb למשל, כי תיירים לא הולכים למלונות. לכן יש כוחות כמו פתאל למשל שמייצרים קניבליזציה וקונים דירות בעצמם, זה ענף שכל הזמן דורש התפתחות, חשיבה אחרת".
יעל כפיר מזר צילום: עמית שעל
ליאור רביב, מנכ"ל רשת מלונות ישראל התייחס גם הוא לסגירת שדה התעופה שדה דב בתל אביב ואמר: "באשר לשדה דב, סגירתו היא שערורייה, נזק אסטרטגי, הפקרות של מדינת ישראל שוויתרה על שדה תעופה שהוא עורק חמצן לאילת. יש לישרוטל 2,500 עובדים באילת כיום ואין ספק שנגרם נזק משני למלונות. ניהלנו מאבק נחוש בנושא סגירת שדה דב, ניסינו להסביר את עמדותינו ובכנסת היה רוב מוחלט של שרים וחברי כנסת נגד סגירת השדה, ולמרות הכול השדה נסגר, איננו מבינים מדוע זה קרה, אין סיבה שהשדה ייסגר וברור לנו שבעשור הקרוב לא יבנו שם, זהו טירוף. איני מבין את הלחץ, האובססיה, הכניעה ללחצי בעלי הון וקרקעות. יכולנו להפעיל את המסלול לפי מתווה רון חולדאי, לאפשר לתהליכים לקרות, אך כיום השדה עומד ריק".
ליאור רביב צילום: עמית שעל
עוד ציין רביב: "איננו צופים פגיעה דרמטית בתיירות לאילת. שדה דב היה מנוף מסוים לתיירות המגיעה לאילת - אך יש חלופות. יש שיתופי פעולה עם חברות התעופה ואני מאמין שהפגיעה מינורית. אילת היא הריזורט האמיתי היחיד בישראל ואנו משקיעים מדי שנה מיליונים בשיפוץ ובשדרוג מלונות. אני רק מקווה שמדינת ישראל תשקיע באילת - כי כביש 90 הוא כביש מסוכן הגובה חיים של אנשים והעומס בכביש זה יעלה. אני סבור ששדה התעופה רמון יהיה פיל לבן, שדה שאמור לטפל בטיסות צ'רטר ואני צופה ירידה קשה בכמות הטיסות לאילת כי אנשים ייסעו במכוניות".
לדברי יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות: "חודשי הקיץ הקרובים אינם מצביעים באמת על שינוי. אנו רוצים להיות אופטימים. הנתונים התעופתיים אינם אופטימיים וקשה לי להבין כיצד טיסות פנים-ארציות בישראל נסגרות. ברגע שטסים לאילת משדה תעופה בינלאומי אחד לשדה תעופה בינלאומי שני, זו חוויה שלא רוצים לחזור עליה. יכלו לתת לשדה דוב לפעול זמן מה, לחשוב על חלופות, לא עשו זאת. מבחינתנו נושא Airbnb בעייתי - יש דיספרופורציה ובעיה, כי יש בתל אביב מעל 11 אלף חדרי Airbnb ואילו מספר חדרי המלונות מגיע ל-9,000. יש כאן בעיה כי התחרות לא הוגנת, אין אכיפה וכל מי שרוצה יכול להשכיר דירות לטווח קצר, זה שווה והמדינה לא מבצעת אכיפה מסודרת של רישיון עסק, שימוש חורג. בעולם הפעילות של Airbnb פועלת, יש הסדרה של הענף. באוצר מדברים על גירעון, אך הכספים הללו של Airbnb נמצאים ממש מתחת לעיניהם. אנו נסייע לרשות המסים להסדיר את הנושא כדי שנוכל לעבוד".
יעל דניאלי צילום: עמית שעל
רביב התייחס בפאנל גם למחירים בבתי המלון בארץ: "הסיבה למחירי המלון היקרים בישראל היא שבתי מלון הם בבואה של יוקר המחיה. אני לא רוצה לייקר מחירים, אני רוצה להוזיל, אך עלות כוח האדם גבוהה. הדוחות שלנו שקופים וחצי מהמחזור שלנו הוא עלות כוח אדם. אנו משלמים בשנה 700 מיליון שקל במשכורות, ועדיין סובלים ממחסור בעובדים בענף המלונאות. אנו מדינה עם רגולציה קטלנית, יש כאן אלמנטים המייקרים מאוד את הפעלת בתי המלון. משווים בינינו ובין טורקיה, כשעובד טורקי מרוויח 300 דולר ועובד ישראלי מרוויח 2,000 דולר. מבחינתנו הכלבים נובחים והשיירה עוברת. ישרוטל בתפוסה גבוהה ואנו עובדים מעולה ונותנים מוצר מעולה והמחירים הם פועיל יוצא של יוקר המחיה.
"אני בעד Airbnb, אני מודה. כלכלה שיתופית היא טובה ובעולם נהנים ממנה, אך צריך רגולציה, צריך לשלם מסים, צריך להתמודד מולם בתנאים שווים. בתל אביב Airbnb הוא בעיה, אך לא בעיה חמורה של המלונאים - אם כבר אז זו בעיה של הדיירים. בגלל Airbnb אנשים מגלים שהבניין שלהם הפך למלון. זה גורם לעליית מחירי שכירויות. עיריית תל אביב חייבת לטפל בזה, ומעבר לכך, רשות המסים לא מטפלת בזה - זוהי כלכלה שחורה והכסף נמצא שם".
לדברי דניאלי: "ניקח למשל את מערך האבטחה של המלונות: באילת יש יותר מאבטחי מלונות משוטרים. יש דרישות מערך כשרות שעולות מאות מיליוני שקלים בשנה. אנו עובדים כל הזמן מול הרגולטור בניסיון להשוות את נטל הרגולציה למדינות OECD".
לדברי כפיר מזר: "בירושלים יש הסבה של משרדים למלונות. הרשויות משתדלות להקל בתהליכים. בנק לאומי בהחלט אוהב את התהליך הזה ושמח לממן תהליכים כאלה. אנו מלווים את הלוחות שלנו בצמיחה מחוץ לגבולות הארץ, בנק לאומי מלווה לקוחות בברלין, אמסטרדם, לונדון".
משתתפי הפאנל. מימין: עמיר קורץ מכלכליסט, יעל דניאלי, ליאור רביב, יעל כפיר מזר ואורי סירקיס צילום: עמית שעל
לדברי סירקיס: "Airbnb משפיע גם עלינו. לפני שמונה שנים ישראייר היתה חברה קטנה שהפסידה כסף והמודל העסקי שלה היה בנוי גם על למכור חבילות. נכנסו חברות לואו קוסט ולמשל מול חבילה שאנו מוכרים חבילה באיי יוון, אנו מוצאים עצמנו מול לקוח שמזמין דירה ב-Airbnb. לכן לפני שנתיים החלטנו להשקיע במערך שלם של סגמנטים: סקי, הופעות, כדורגל - ובמקביל השקענו עד חמישה מיליון דולר בפיתוח טכנולוגי, כשהרעיון הוא לבנות מארג של סגמנטים. מי שרוצה לטוס איתנו יכול לקנות רק טיסות, יכול להזמין סיור ביעד, בקרוב יוכלו אפילו להזמין פיצה למלון ברודוס. יש לזכור נקודה שהיא מעט הזויה: בתחילת שנת 2018 הצגנו נתונים לממונה על ההגבלים את המיזוג עם סאן דור - ושם התחייבנו לרכוש עוד שני מטוסים ולתגבר את הטיסות לאילת. המיזוג הזה נפסל ויכול להיות שכעת זה יאושר, אבל ישראל סובלת מעודף רגולציה ואנו רואים שבדחיית המיזוג הזה מי שנפגע היה תושבי אילת".
לדברי כפיר מזר: "אני מאמינה שסוכני הנסיעות מתמודדים כיום עם הדיגיטל וההתמודדות משמעותית. עדיין אנו רואים שהחשיבה כיצד לתת ללקוח חוויה אחרת, זהו אתגר. אנו רואים מלונות שנותנים הרבה יותר ממלון, צרכן מקבל כיום מסעדה שהוא רוצה, חללי עבודה משותפים. כיום יש ריזורטים שמדגישים שאצלם אין סלולר. אני מאמינה שסוכני נסיעות צריכים לחשוב יותר כיצד הם מייצרים שיתופי פעולה עם ענף התיירות והתעופה".
לדברי רביב: "אנו עובדים, אנו מעסיקים 5,200 עובדים, אנו מקימים מלונות ואנו רוצים להרוויח כסף. יש לנו מלונות חדשים שנקים, מלון שייפתח בשדה בוקר בינואר, 25 דקות ממצפה רמון. אנו בונים מלון נוסף בים המלח ומלון בירושלים. אנו מסתכלים גם על נושא ההוסטלים, ואנו מתכוונים לפעול בכמה שווקים. יש סיכוי גדול שנלך ונקים רשת הוסטלים מיוחדים עם קונספט מיוחד כי אם אנו מסתכלים על איפה הילדים שלנו רוצים לישון, אנו מגלים שזה כיוון שאנו רוצים".
לדברי דניאלי: "פתחנו מינהלת חדשנות ואנו מחברים בין מלונות וסטארט-אפים. יש לנו שיתוף פעולה כזה באילת, כי יש למצוא דרך שתשלב פתרונות חדשנות טכנולוגית יחד עם חוויה תיירותית מודרנית. התייר לא תמיד רוצה להיות בודד, הוא לעתים מחפש הופעות, פעולות חברתיות. אני מאמינה שנושא חוויית הלקוח, השיווק והפרסונליזציה יכולים לתת לנו אמצעים לאסוף ביג דאטא על תיירים שמגיעים אלינו".
