מארק צוקרברג ייתן פוש לבלוקצ'יין

לפי דו"ח של חברת IDC, ההוצאה העולמית על השקעות בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ב־2018 הגיעה ל־2.1 מיליארד דולר: חברות ומגזרי תעשייה חוקרים דרכים שבאמצעותן ניתן יהיה לרתום את טכנולוגיות הבלוקצ'יין לצורך התייעלות של התעשיות השונות. בד בבד, גוברת ההתמודדות עם המורכבות והאתגרים שהטכנולוגיה הזו טומנת בחובה.

ישנן תחזיות המנבאות שמגמה זו תביא לצמיחה של כ־9 מיליארד דולר בהשקעות בפרויקטי בלוקצ'יין עד 2021. אולם למרות הסממנים החיוביים לכאורה, הטכנולוגיה רחוקה מלהיות שכיחה וכמעט שלא אומצה בארגונים. למעשה, הגישה הרווחת מחוץ לקהילת הקריפטו סבורה שתהליך האימוץ שלה עשוי לארוך לכל הפחות שני עשורים.

ההכרזה של פייסבוק על השקת מטבע מבוזר במהלך שנת 2020 סוללת את הדרך להפיכת התנועה החלוצית של כורי הביטקוין ויודעי ח"ן משופשפים בתחום, למגמה רחבת היקף של אימוץ המטבעות הללו על ידי חברות, משקיעים וצרכנים מן השורה. ההכרזה של פייסבוק עשויה להאיץ את התהליכים הללו.

הליברה של פייסבוק, לצד הביטקוין צילום: facebook

הדומיננטיות המוחלטת של הביטקוין בהחלט עלולה להתערער כאשר חברה כמו פייסבוק, המחזיקה בקרוב ל־2 מיליארד לקוחות, תשיק מטבע שיאפשר לבצע העברות כספים בקלות על גבי אפליקציות פופולריות כמו ווטסאפ.

מטבעות קריפטו: לא בשימוש נפוץ

כרעיון מיתוגי ופריצת סף פסיכולוגי זהו ללא ספק שלב מכונן, אולם חשוב לזכור כי המהלך של פייסבוק עדיין לא פותר בעיות יסודיות בבסיס הטכנולוגיה הקשורות לביצועים וגמישות תפעולית.

אם נניח לרגע לרעיונות מהפכניים על קץ הכלכלה המודרנית, ניווכח שהשקעות של חברות וגופים ציבוריים בבלוקצ'יין יצרו ככל הנראה נפחים מסחררים של תנועות, הגדולים פי כמה מכל פעילות המסחר במטבעות מבוזרים מאז החל. האנלוגיה המתבקשת היא הפריחה של המסחר הדיגיטלי והרשתות החברתיות בעקבות הנוכחות המסיבית של חברות גדולות וביסוס מודלים כלכליים ברשת. אם יש מישהו שיודע לעשות עסקים באינטרנט זה כנראה מארק צוקרברג.

פונים ללקוחות הקצה, לא לחברות

אז לאן זורם בסופו של דבר הכסף של המשקיעים? ההיצע בשוק מסנוור: עשרות אלפי חברות עם פתרונות שונים שאימצו את טכנולוגיית הבלוקצ'יין - הפעילות של חלקן הניכר עוסקת במטבעות, אך לא רק. מעט מאוד חברות מציעות פתרונות למגזר החברות הגדולות, ואילו רובן מתחרות עדיין על לקוחות הקצה.

מנקודת מבט של משקיעים, אם המגמות שהפכו את האינטרנט לזירת מסחר יחלחלו גם לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, המיקוד צריך להשתנות ומשקיעים צריכים לחפש את הסטארט־אפ שיביא בשורה דווקא לעולמות שמתקשים לאמץ את הבלוקצ'יין הציבורי ועוסקים בעיקר בפיתוח פרוטוקולים פנימיים ויצירת סטנדרטים בין גופים שונים הרוצים לחלוק נתונים באופן מבוזר.

קשיים נוספים העומדים בפני קבוצות הרוצות לייצר פתרונות לחברי מועדון הפורצ'ן 500 הן התשתיות הטכנולוגיות הקיימות שאינן תואמות לבלוקצ'יין, רגולציות ושינויים בהתייחסות המחוקק לנכסי קריפטו והססנות ושמרנות מצד מקבלי ההחלטות בארגונים אלו, לרוב בצדק.

כניסה של ענקיות הטכנולוגיה תאיץ תהליכים מול הרגולטורים השונים, ובעיקר תיצור יציבות ושווקים משניים שיהפכו את הטכנולוגיה עצמה למשנית. בעתיד אף אחד לא ידבר על בלוקצ'יין, כפי שהיום אף אחד לא חש צורך לדבר על בסיסי נתונים, פרוטוקולים של תקשורת, או טכנולוגיית בוכנה במנוע. השפה תהיה שפת יישומים ופתרונות, והתשואות למשקיעים יגיעו ממוצרים אטרקטיביים ולא מרחשי רשת, או אופנות השקעה ספקולטיביות.

יונתן בלישה הוא דירקטור וראש תחום בלוקצ'יין במשרד KPMG סומך חייקין