כנס המשקיעים 2019
אילו סטארט-אפים ישרדו את שלב הצמיחה המסחרר?
אריק קליינשטיין מקרן גלילות, איה פטרבורג מ-S קפיטל, עופר שרייבר מ-YL ונצ'רס וסיגלית קלימובסקי מגרוב קפיטל דנו באתגרי השקעות הון הסיכון של העת האחרונה. בפאנל שהתקיים במפגש משקיעים ויזמים של CTech מבית כלכליסט ו-Labs הציגו סיכונים והזדמנויות בתחום
השקעות הון סיכון בשלב האנג'ל והסיד נמצאות במגמת עלייה מבחינת הסכומים שהושקעו בהן ב-2018 ותחילת 2019, אך מספר החברות שקיבלו השקעות הצטמצם. הנושא נדון בפאנל שהתקיים במפגש משקיעים ויזמים של CTech מבית כלכליסט ו-Labs, בו השתתפו אריק קליינשטיין, מייסד שותף ומנכ"ל גלילות קפיטל, איה פטרבורג מייסדת ומנהלת שותפה של S קפיטל, עופר שרייבר, שותף ב-YL ונצ'רס וסיגלית קלימובסקי, שותפה בגרוב קפיטל - למגמות האחרונות בתחום.
- "בישראל יש מספר שיא של חברות שמכניסות 100 מיליון דולר"
- מנהל מייסד קומרה קפיטל: "הבסיס לפנייה לשווקים השתנה באופן דרמטי"
"זו מגמה ארוכת טווח. רמות הריבית נמוכות, זה מגדיל את התיאבון של המשקיעים המוסדיים לשים יותר כסף בנכסים פרטיים. כך שיש יותר כסף להון סיכון. בנוסף, הטכנולוגיה משתנה, וזה מוביל לתוצאות טובות של חברות הטכנולוגיה הגדולות וכולם רוצים להיכנס לטכנולוגיה. יש יותר היצע עבור חברות סטארט-אפים, יש יותר כסף, המשכורות עולות וכל התעשייה נמצאת במגמת עלייה", אמר קליינשטיין על צמיחת ההון המושקע והצטמצמות החברות שזוכות להשקעה.
מנחת הפאנל, כתבת כלכליסט הגר רבט ציינה ש"מצד שני עולה היום יותר כסף להקים חברה". פטרבורג הסכימה: "נכון. חברות צריכות עזרה בדברים כמו רגולציה. למונייד למשל היו צריכים השקעת סיד גדולה כדי להתאים את עצמם לרגולציה. גם כוח האדם הדרוש יקר יותר, מדעני נתונים למשל, הם משאב יקר שעליו יש מלחמה עם ענקיות כמו אמזון".
משתתפי הפאנל. מימין: סיגלית קלימובסקי, עופר שרייבר, איה פטרבורג ואריק קליינשטיין צילום: עמית שעל
שרייבר הוסיף כי העלות הגבוהה יותר וההשקעות הצומחות לה בהכרח אומר שהחברות טובות יותר, והדגיש: "היזמים הישראליים התבגרו עם הזמן. אנחנו השקענו רק בחברות סייבר. אם לפני כמה שנים המקימים היו צעירים יוצאי 8200 שרצו להקים חברה ולא יותר מזה. היום המקימים כבר חושבים על שיווק, על כניסה לשווקים אחרים, יש להם חזון של ממש. מהסיבה הזו הצורך שלהם בהשקעת סיד גדולה יותר. זה מגמה חיובית".
מי ישרוד את הבליץ?
"חברות צריכות עוד כסף כדי להוריד את הסיכון של הטכנולוגיה. זה גם מגמה גלובלית. ההשקעה חייבת להיות יחסית למה שהחברה מנסה לעשות, כמובן", אמרה קלימובסקי. כשעלה נושא הבליץ-סקיילינג, השקעה אדירה של חברות בצמיחה וכניסה לשווקים חדשים תוך התעלמות מעלויות, והדרכים לזהות חברות שיצליחו למרות ההוצאה האדירה, אמר קליינשטיין: "זה שם המשחק. לא משנה מה התחום של החברה, אתה רוצה את החברות המובילות. אתה רוצה להשקיע באובר. הכל תלוי באנשים, ובכל המתכון הרגיל של הון הסיכון. השאלה היא איך לעשות את זה עם כל הכסף שיש. איך להמנע מירידה ביעילות של ההשקעות. הסיכון הזה קיים היום והוא יגדל ככל שיותר כסף ייכנס לשוק".
פטרבורג הוסיפה: "הצוות הוא הדבר החשוב ביותר. לעתים קרובות אנחנו רואים חברות שבאות לגייס כסף עם רעיון טוב ושוק טוב, אבל הן נתקלות במחסום. יש לנו הזדמנות לשנות את החברה, והרבה חברות מתחילות עם כוונה אחת ומסיימות עם מטרות אחרות לגמרי. זה דורש מקימים גמישים".
שרייבר הדגיש את חשיבות ההתמקדות בתחום מסויים כדרך להקטנת הסיכון בהשקעה. "אנחנו מנסים להיות ורטיקלים. צריך להיות ממוקדים בוורטיקלים ספציפיים. ההבנה שלנו בתחומים האלה מקטינה את הסיכון כשאנחנו משקיעים בהם. קשה לעשות את זה אם משקיעים בכמה תחומים ובכמה שלבי צמיחה של החברה".
קלימובסקי אמרה ש"המטרה שלנו הן חברות עם טכנולוגיות שקשה לחקות. שיהיו ראשונות בתחומן וייקח זמן להדביק אותן". על השינויים בתהליכים של בניית חברה בהשוואה לעבר, אמר קליינשטיין ש"אנחנו מנסים לסגור את הפער בין ישראל והשוק הגלובלי, אנחנו מתמקדים בעבודה עם החברות הצעירות האלה ורואים שבשנתיים הראשונות, העובדה שאנו מגיעים איתן ל-500 החברות הגדולות בעולם כלקוחות הוא תוצאה של המשאבים שאנו משקיעים. ברגע שאנחנו שוברים את המחסום הזה, אנחנו יודעים שהתהליך נמצא במסלול טוב. יותר קל לגייס עוד כסף וזה משהו שלמדנו לעשות ואנחנו עושים כל הזמן. יש לנו יזמים נפלאים עם חזון, אבל לעתים חסר להם את הקשרים וההבנה של השוק, וכאן אנו עוזרים".
מיעוט האקזיטים אינו מאכזב
"לפני 10 שנים, יזמים בישראל העריכו את היכולת של אנשים לבנות מוצר", סיפרה פטרבורג. "היום ממוקדים הרבה יותר בביצוע, בהוצאה לפועל של הצד העסקי. מי מגיע קודם לשוק האמריקאי למשל". שרייבר ציין כי יש סיכון שמשקיעים נוטים להתעלם ממנו. "פעמים רבות יש תהליכים שאי אפשר להאיץ. אנחנו חושבים שאם נשקיע יותר כסף אז המו"פ יהיה מהיר יותר והשיווק טוב יותר, אבל בשלבים המוקדמים מדובר בניואנסים. להבין מה המסר שרוצים להעביר, מה המצב שלך בשוק. להבין את הדברים האלה זה לוקח זמן. אלו תהליכים ארוכים. זה גם מגדיל את הסיכון להיות בחברה ששורפת הרבה כסף. אני חושב שקשה יותר לפרוץ לשוק אחרי שאתה שורף המון כסף. וזה הסיכון המרכזי. מימון יתר וחוסר הבנה של השוק. אפשר להגיע לאותו מקום עם פחות הון, וכך הסיכון נמוך יותר וצריך לקחת זאת בחשבון". לדברי המשתתפים, מיעוט האקזיטים הקטנים יחסית לא מהווה אכזבה מבחינתם. "אני לא חושבת שזו בעיה" אמרה פטרבורג. "כל יזם צריך לכוון את מטרת האקזיט שלו בהתאם למוצר ולהכנסות שלו. צריך לחשוב אם אתה רוצה לכוון למיליארד דולר, או שעדיף לך לכוון לפחות פשוט מפני שזה מה שנכון".
שרייבר חלק עליה. "אני לא מסכים. יש שחקנים חדשות בשוק. ראינו את מקדונלד'ס משקיעה בחברה ישראלית, את קונטיננטל (ציוד לרכב). חברות כאלה מגיעות לישראל היום. פורד פותחת כאן מרכז פיתוח, וולבו כבר פתחה. אלו חברות שלא חשבנו שיגיעו לישראל והן נוהרות לכאן". קלימובסקי ציינה כי "בכל תעשייה שעוברת שיבוש קיימות הזדמנויות השקעה טובות".
