ועידת ניו יורק
מתיו ברונפמן: "אחרי דיסקונט, אולי לא נשקיע בישראל בעסקים תחת רגולציה"
הבעלים של איקאה ישראל סיפר כיצד שר האוצר נתניהו דחף אותו לקנות עוד בנק כדי שיהיה בנק שלישי חזק, אך בנק ישראל לא אישר לו. על גישתו למעורבות במשק הישראלי אמר: "אני לא חושב שצריך לתרום כסף לישראל, אלא להשקיע בצמיחה שלה"
"לא רק אמריקאים אלא גם סינים באים לישראל בשביל הטכנולוגיה שלה. המדינה נמצאת במקום אחר לגמרי מהמקום שבו היא היתה כשהתחלתי להשקיע שם לפני כמעט 20 שנה. הטכנולוגיה שיוצאת מישראל, וכמות המשרות שנוצרו כאן בניו יורק על ידי חברות ישראליות, הן מדהימות, וזה לא משהו שיכולת לחזות לפני 20 שנה" – כך אמר איש העסקים ויו"ר ומנכ"ל BHB Holdings מתיו ברונפמן, בוועידת 2019 Mind the Tech של "כלכליסט".
- סגן נשיא באזפיד: "חייבים להבין שלאנשים שמתעסקים במידע יש אחריות רבה"
- מנכ"לית לאומיטק: "אנחנו צריכים לבחור צד - או סין או ארה"ב"
- "החיבוריות הרבה בין מכשירים מאפשרת הרבה יותר תקיפות סייבר לעומת העבר"
ברונפמן, הבעלים של איקאה ישראל ולשעבר בעל השליטה בבנק דיסקונט, שוחח על הבמה עם ארז שחר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון קומרה קפיטל. "התחלתי להשקיע בישראל בשיא האינתיפאדה השנייה ב־2003", הוא סיפר. "אנשים חשבו שאני משוגע, אבל זה היה תזמון טוב. זה לא נעשה על בסיס חשיבה שהמצב נורא והוא ישתפר, אלא כדי לגשר על הפער התרבותי מול אמריקה. המשפחה שלי עשתה הרבה פעילות פילנתרופית בישראל, אבל לאבא שלי היתה פילוספיה שנותנים כסף לישראל, לא משקיעים בה. לי היתה תפיסה שישראל צריכה לגדול וצריך להשקיע בכלכלה שלהם".
ברונפמן דיבר גם על הלם התרבות שחווה כשהתחיל לעבוד בישראל: "כשאני מציע משהו בישראל, הם אומרים לי שאני אידיוט ושזה לא יכול לעבוד. הישראלים מאוד ישירים ותקיפים בתקשור הדעות שלהם. בארצות הברית אנשים הרבה יותר מנומסים ולא מתעמתים איתך. מצד שני, בישראל, מרגע שמתקבלת החלטה, האנשים פועלים כמו חיילים ויעשו כל מה שצריך. כאן יש יותר פוליטיקה ודקירות בגב. המצב בישראל יותר טוב, אבל לקח לי זמן להתרגל לאגרסיביות".
ברונפמן הסביר את השיקולים שמנחים אותו בבחירות השקעות בישראל, באמצעות תיאור רכישת השליטה בבנק דיסקונט ב־2006 (הוא מכר את אחזקותיו בבנק ב־2014). "אם היתה אפשרות להשקיע בבנק בטורקיה או בבולגריה, לא היינו מסתכלים על זה", הוא הסביר. "יש קשר רגשי לישראל ורצון לתמוך בכלכלה. אבל זה לא אומר שאנחנו רוצים לחתוך את החזר ההשקעה שלנו. עד כמה שקיימת זהות מטרות בשל היותי יהודי, ולכן רצון לעשות עסקים בישראל, אין סיבה לעשות מהלכים לא כלכליים".
אחת הסוגיות שאיתן התמודד ברונפמן לפני ואחרי רכישת דיסקונט היתה הרגולציה של בנק ישראל על הבנקים: "כשבחנו את ההשקעה בבנק, במשפחה שלי היו מודאגים מהנזק האפשרי של הלוואות רעות, ומה יקרה לרזרבות של הבנק לאורך השנים. אמרתי להם, 'אל תדאגו בגלל זה. בנק ישראל כל כך בתחתונים שלהם שזו לא תהיה בעיה'. אבל למרבה הצער, לא הצלחנו להתמודד עם הוועד החזק של הבנק ועם הרגולציה שלא הפסיקה להתחזק. המשבר הכלכלי (של 2008 — ע"כ) החמיר את זה והביא כללי רגולציה נוקשים עוד יותר. אני לא חושב שנשקיע בעוד עסקים שנתונים לרגולציה בישראל.
"כשקנינו את הבנק, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה שר האוצר. דיברנו איתו הרבה אז והוא אמר שהם מאוד רוצים בנק שלישי חזק ושאנחנו צריכים לקנות בנק נוסף ולאחד אותם. הגענו עם שתי הצעות לבנק ישראל, אבל הם סירבו לאשר ואמרו שהם מעדיפים יותר בנקים מבנק נוסף חזק. אני לא אגיד ששיטו בנו אבל מה ששמענו כשעברנו משר האוצר לבנק ישראל היה מאוד שונה".