ועידת "כלכליסט" בניו יורק: קודם ניקח את מנהטן, אחר כך את ברלין

ארה"ב היא עדיין הגורם הכלכלי החזק בעולם. המדינה השלישית בגודלה במספר התושבים (אחרי סין והודו), ושהובילה בשנת 2017 בגודל התוצר (בסך 19.36 טריליון דולר).

הממשל האמריקאי בראשותו של הנשיא דונלד טראמפ, מוביל מאז בחירתו מדיניות נחושה והחלטית לחיזוק הכלכלה האמריקאית בדגש על המגזר היצרני בארה"ב. המדיניות כוללת צעדים משמעותיים ומסרים חד משמעיים לסקטור העסקי. בין הצעדים ניתן לכלול את רפורמת המס שהורידה את שיעור מס החברות, בחינה מחודשת ואסרטיבית של הסכמי הסחר השונים ופעולה מידית לשינויים התנאים לטובת המשק האמריקאי (תוך הצבת מועדי דד ליין נוקשים). הממשל אינו נרתע מעימותי סחר מול שותפים חזקים, כגון סין, ומשתמש בכוחו ועדיפותו הכלכלית להביא לשינוי כללי המשחק.

ינון אלרועי - ראש הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בניו יורק צילום: גדעון שרון

ואיך זה קשור אלינו?

ככלל, כשענקים מתגוששים, גם אחרים עלולים לחטוף מכה או לקבל גרגרי חול בעין. במסגרת הצעדים של הממשל, הורעו מספר תנאים העומדים בפני שותפי הסחר של ארה"ב, לרבות היצואנים הישראליים. מדובר בעיקר בהכבדת המיסוי ביצוא לארה"ב של פלדה ואלומיניום, ותנאים נוקשים יותר ביצוא רכיבים לרכבים חדשים.

מינהל סחר חוץ והנציגות הכלכלית בוושינגטון פועלים בכל עת מול הממשל לשפר את התנאים. מצד שני, מסתמן שהמדיניות הנחושה של הממשל מביאה פירות ולא מעט חברות אמריקאיות מסיטות השקעות חזרה לבסיס האם. לאחרונה פורסמו נתונים ולפיהם הגידול במספר המשרות בסקטור היצרני, הגיע לשיא של 25 שנה (המגמה התחילה ב 2010, אך קיבלה האצה מאז כניסת הממשל החדש. בתקופה זו נוספו כ-454 אלף משרות). הקמה והרחבת מפעלים מהוות גידול במגוון שותפים פוטנציאלים נוספים עבור החברות הישראליות. בין החברות המרחיבות ניתן למצוא את ג'י אם, אקסון מובייל, אפל, קוגניג'ט, פורד, שברון, דלתא ויונייטד.

מדינת ניו יורק הינה השחקן הכלכלי השלישי בגודלו במשק האמריקאי. יש החושבים שהעיר ניו יורק ובמיוחד מנהטן אמורים לרכז את תשומת הלב, אולם זהו חלק קטן מהתמונה. במדינה יש מגוון שחקנים המובילים את כלכלת העולם, מרכזי מחקר והתמחות למשל בתחומי האנרגיה, מדעי החיים ומטוסים לא מאוישים. היא מובילה גם במספר חברות הענק הממוקמות בה (מתוך רשימת ה-500 FORTUNE).

קידמנו מספר מסגרות לשיתוף פעולה בין רשות החדשנות וגורמים מרכזיים בעיר, כדוגמת הסוכנות של מדינת ניו יורק למו"פ באנרגיה וארגון הבריאות הגדול במדינת ניו יורק: NOTHWELL, במטרה לאפשר לחברות ישראליות רלוונטיות הזדמנות לחבור לשותף מוביל במרחב, להתנסות איתו בתנאים הנוחים ביותר ולהמשיך את ההתרחבות.

ניו יורק עברה בשנים האחרונות התפתחות גדולה בתחום הטכנולוגי. פרנסי העיר בעלי חזון, כמו ראש העיר לשעבר, מייקל בלומברג, וראש העיר הנוכחי ביל דבלסיו, הציבו יעדים שאפתניים, השיקו תוכניות אסטרגיות שגם מומשו, ואשר הביאו ליצירת מסה קריטית למשיכתם של יזמים רבים יותר, לאווירה תומכת השקעות ולחיזוק הקשרים בין האקדמיה לסקטור הפרטי. דוגמא בולטת אשר כוללת שותף מייסד ישראלי (הטכניון), היא הקמת המרכז האקדמי טכנולוגי עסקי, קורנל-טק על רוזוולט איילנד.

מדובר בקמפוס חדשני ואטרקטיבי, שעצם הקמתו הביאה לפריחת נדל"ן בכל המרחב הצמוד במערב רובע קווינס. הרשות הכלכלית של ניו יורק, מתבשמת בהימצאותן של לא פחות מ-9,000 סטארט-אפים בעיר, ששווי השוק שלהן מוערך בכ-70 מיליארד דולר. עוד מעריכים כי בעיר קיימים מעל ל-100 אקסלרטורים, חממות וששטחי עבודה שיתופיים. השקעות הון הסיכון בחברות הפעילות בעיר עלו מכ-4.3 מיליארד דולר בשנת 2013 ללא פחות מ-13.3 מיליארד דולר בשנת 2018 (735 עסקאות).

כידוע, אמזון בחרה להקים בעיר את אחד משני האתרים להקמת הנהלת החוף המזרחי של החברה, וזאת לאור היצע ההון האנושי של העיר והאקו-סיסטם הטכנולוגי (החברה נסוגה לעת עתה מתוכניתה, לאור התנגדות מחוקקים ותושבים). בעיר פעילות מאות חברות ישראליות וישנן נציגויות לקרנות הון הסיכון הישראליות הבולטות. במטרופולין, הכולל גם את מזרח ניו ג'רזי, המספר גבוה עוד יותר. לאחרונה, הושקה על ידי הסוכנות לפיתוח כלכלית בניו יורק יוזמה לקידום מרכז סייבר בעיר ואשר במסגרתו נבחרו שני גופים ישראליים כמפעילים (JVP ו SOSA).

הנציגות הכלכלית עובדת צמוד עם הגורמים מעלה ובנתה מסגרת קשרים נרחבת עם משקיעים ושחקני שוק רבים. במסגרת זאת, הנציגות מסייעת לחברות ישראליות למצוא משקיעים, להיחשף לתוכניות אקסלרציה ולהשתתף באתגרים טכנולוגיים שמפורסמים מעת לעת (וכמובן מסייעת לאתר שותפים עסקיים). אחד הגורמים הפעילים בעיר היא רשת של משקיעי סיד (ניו-יורק אנג'לס, New York Angels), שבוחנים השקעות אחת לחודש ומעוניינים להשקיע בחברות 100 אלף דולר ומעלה. חברות ישראליות בהחלט מוזמנות להגיש הצעות.

הסקטורים שהיו דומיננטיים בעבר ממשיכים להוביל תוך כדי סימביוזה פורה עם האקו-סיסטם הטכנולוגי. תחום הפיננסים ממשיך להיות משמעותי מאוד ועל כן, כל הקשור לטכנולוגיות פינטק, בלוקציין וסופטוור אנטרפרייז, ובשילוב עם בינה מלאכותית, ופתרונות לשפר את חווית המשתמש של הלקוחות עשויים למצוא אוזן קשובה לערכים המוספים שהם מביאים. במקביל, עולם התוכן של ערים חכמות, תחבורה חכמה ואוטונומית מקבל רוח גב באמצעות פתיחות והמרצה של העירייה, הסוכנויות שלה ושחקנים נוספים ועשוי להיות מגרש התנסות מעניין לחברות ישראליות בתחום. מדעי החיים, הינו סקטור חשוב (ויקבל התמקדות נוספת בהמשך), עולם המדיה, אופנה ופתרונות ריטל-טק לקמעונאים נדרשים בכל עת ובמיוחד לאור התחרות הגואה מצד אמזון והירידה בביקורים בחנויות.

הנציגות ערכה השנה מספר פעולות לקידום חברות ישראליות ותמשיך לקדם את הענף. תחום טכנולוגיות הספורט מתחזק משנה לשנה, וגם בו הנציגות מקדמת חברות ישראליות. ובנוסף לכל אלו, חשיבותם של פתרונות לאיומי סייבר בכל התחומים, מהווה נדבך חשוב בפעילות הכלכלית של הנציגות, במסגרת פעולות שאנו עושים לקדם חברות ישראליות בתחום לסקטורים שונים (פיננסיים, תשתיות, גורמי בטחון). בשנה החולפת קידמנו כשבע פעילויות בתחום. כפי שצינתי קודם לכן, הנושא נבחר גם כמוקד לצמיחה כלכלית על ידי פרנסי העיר והם מקדמים פעילויות רבות בו.

יש לזכור שבארה"ב ישנם 328 מיליון מטופלים פוטנציאלים. ההוצאה הלאומית לבריאות הינה מהגדולות בעולם. בשנת 2016 היא עמדה על כ–3.3 טריליון דולר שהיו כ-17.9% מהתמ"ג (המדובר על כ- 10,350 דולר לאדם). למרות ההשקעה הגדולה, תוחלת החיים של האמריקאים אינם מהגבוהות בעולם. יתכן שאחד ההסברים הוא שהמערכת מבוזרת ושלתושבים לא מעטים אין ביטוח רפואי או שהכיסוי בביטוח הקיים שלהם מוגבל.

ככלל, על מנת לייעל את התהליכים, לקצר תורים, להפחית עלויות ולהגביר את שיתוף הידע רוב הפעילים בתחום רואים חשיבות לשלב טכנולוגיות ופתרונות של בריאות דיגיטלית בפעילויות שלהם. לישראל יש מה להציע גם בתחום זה, בזכות מערכת בריאות שמשלבת פתרונות דיגיטליים מזה זמן רב, בזכות העובדה שבישראל רשומות דיגיטליות של המטופלים מלידה ועד שיבה ועוד.