ועידת ניו יורק
סיליקון שטעטל: הסטארט-אפים החרדים בדרך לוועידת ניו יורק של "כלכליסט"
האקסלרטור היוקרתי קמא-טק - הבית הגדול בישראל לחדשנות מהמגזר החרדי - ישתתף השנה בוועידה. בין היתר, יגיעו אליה מיזמים חרדיים שפיתחו אפליקציה שתגיד לכם אם לקחת את הילד לרופא, מערכת שתוזיל עלויות לחקלאים וטכנולוגיה יצירתית למניעת גניבות רכב
למאה הסטארט-אפים שיטוסו לוועידת "כלכליסט" בניו יורק יצטרפו השנה גם 10 סטארט-אפים חרדיים, חברי האקסלרטור היוקרתי של קמא-טק. העמותה, בראשות מוישי פרידמן, הוקמה במטרה לסייע ליזמים וליזמות מהמגזר החרדי להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית ולסייע להם לשבור את תקרת הזכוכית.
לפרטים ולהרשמה לוועידת ניו יורק לחצו כאן
- מתכנתות מן המניין: העובדות החרדיות לא רוצות להיות "פועלות שחורות" בהייטק
- שנתון הילדים: 55% מהילדים היהודים העניים - מהמגזר החרדי
"קמא-טאק הוא הגוף המוביל בישראל לשילוב חרדים. כשהתחלנו לפני 5 שנים לא היו סטארט-אפים חרדים בישראל. חיפשנו אותם ופשוט לא מצאנו אפילו סטארט-אפ חרדי אחד שהצליח לבנות חברה גדולה או לגייס כספי מקרנות הון סיכון", סיפר פרידמן. "הבנתי שיש כאן הזדמנות גדולה - מצד אחד להביא את הכישרון והיצירתיות שיש בעולם החרדי ומצד שני לעשות משהו חשוב לכלכלה ולחברה הישרלאית. היום יש כמיליון חרדים בישראל ויש ביניהם טאלנט מדהים וכוחות אדירים, אם נצליח לבנות את הגשר בינם לבין ההייטק והכלכלה בישראל יקרו ניסים ונפלאות".
מוישי פרידמן צילום: קובי הרשברג
פרידמן סיפר שכיום קמא-טק עוסקת גם בתכניות הכשרה שונות לחרדים וגם מנהלת מסלול שתומך ביזמים ויזמיות חרדים בהקמת הסטארט-אפים שלהם. "אנחנו פועלים רק חמש שנים וכבר פנו אלינו יותר מ-1,300 יזמים ויזמיות חרדים. צמחו אצלנו כבר יותר מ-40 סטארט-אפים שגייסו יחד יותר מ-150 מיליון דולר ומעסיקים יחד יותר מ-500 עובדים, זה ממש סיליקון שטעטל. תוך חמש שנים נוצרה תעשייה".
מפגש של יזמי קמא-טק צילום: עמית שעל
פרידמן ציין ש-40% מהמיזמים מובלים על ידי נשים, נתון שבקמא-טק מתגאים בו במיוחד. "יש לנו כבר שני סטרט-אפים שסירבו למכירה כי חשבו שהם שווים יותר. לא רחוק היום שנראה אקזיט חרדי ונקרא כותרת ב"כלכליסט" על סטארט-אפ שנמכר ב500 מיליון דולר".
1. CamDoc
שנת הקמה: 2018 | עובדים: 4 | משרד: חיפה | מייסדים: ענבר עברון | גיוסים: הון עצמי ומשקיעים פרטיים
"החברה קמה אחרי שבוקר אחד הבת שלי התעוררה עם כאב גרון והייתי צריך לקחת אותה למרפאה וכל הטרטור שמסביב לזה שכל הורה מכיר", סיפר ענבר עברון, מייסד ומנכ"ל החברה. "אחרי מספר פעמים שזה קרה החלטתי לפתח אלגוריתם המבוסס על בינה מלאכותית שיוכל לזהות דלקת גרון מהסמארטפון". האפליקציה של CamDoc מאפשרת לכל אחד יכול לצלם את הגרון שלו ולקבל אבחון. האפליקציה נשענת על טכנולוגיית ראיית מכונה שביכולתה לזהות האם מדובר במחלה בקטריאלית שדורשת ביקור אצל הרופא או במחלה ויראלית שיכולה לחסוך אותו.
ענבר עברון צילום: עמית שעל
עברון סיפר כי לאחרונה נערך פיילוט של האפליקציה בשיתוף רופאים מבית החולים הדסה. "השווינו את רמת האבחון שלנו באמצעות האפליקציה לרמת האבחון של הרופאים והגענו לתוצאות טובות בכ-2.5 מאלו של הרופאים". כיום מבצעת החברה פיילוט עם אחת מקופות החולים בארץ ובעוד שנה מקווה כבר להתחיל למכור מוצרים לקופות חולים וחברות תרופות בארצות הברית. בהמשך מתכננים ב-CamDoc להרחיב את ההיצע של האפליקציה לגם למחלות עור, עיניים ואוזניים.
2. YieldsApp
שנת הקמה: 2019 | עובדים: 4 | משרד: הוד השרון | מייסדים: גיא סלע, רבקי אייזן | גיוסים: הון עצמי
החברה מפתחת פלטפורמת AI לזיהוי וטיפול במזיקים ומחלות בתחום החקלאות. על פי הנתונים של YieldsApp, מחלות ומזיקים גורמים לנזקים של יותר ממיליארד דולר בשנה בחקלאות ברחבי העולם. מייסדי החברה, גיא סלע ורבקי אייזן, מבקשים להקל על החקלאים בעולם ולצמצם עלויות אלה. הטכנולוגיה שלהם יודעת להשתמש בנתונים שונים שמתקבלים בזמן אמת ולתת לחקלאי הצעות מדויקות יותר לטיפול בשדות.
גיא סלע ורבקי אייזן צילום: עמית שעל
"אני מגיע מתחום האגרונומיה ושמתי לב שבתחום המזיקים והמחלות לחקלאים יש בעיה גם בזיהוי לקוי וגם בטיפול לא נכון", סיפר סלע. "החלקאים משתמשים בפרוטוקולים קבועים, או בוחרים בניסוי וטעייה, אבל אין להם כלים מדויקים להבחין בין מחלה אחת לאחרת ולדעת כיצד מונעים כל אחת מהן. לכן, החלטתי לייצר מערכת חכמה שיודעת גם להגיד לחקלאי מה הבעיה שיש לו בשטח וגם להגיד לו בדיוק איך לטפל בה, שלא סתם יזרוק חומרי הדברה ללא הכר והיגיון".
כדי לבנות את המודלים לחקלאים, המערכת של YieldsApp יודעת להשתמש בנתונים שנאספים ממקורות שונים: נתוני מזג אוויר הנאספים מחיישנים שנמצאים בשדות, תצלומי אוויר מרחפנים ונתונים שמתקבלים מלווינים. "יש לנו מערכת בוטים מאוד מתוחכמת שלוקחת את כל הנתונים האלה, מתשאלת את החקלאי כמה שאלות קצרות ואז יודעת להעביר הוראות למערכת הניהול שאומרת לחקלאי בדיוק מה הוא צריך לעשות מחר בבוקר כדי לטפל בבעיה", הסבירה אייזן. "בכך אפשר לחסוך לחקלאי הוצאות רבות ולצמצם נזקים שנגמרים מחומרי הדברה בשימוש לקוי".
3. IDEEZA
הקמה: 2017 | עובדים: 30 | משרד: בני ברק והודו | מייסדים: מורן ביטון ודוד מרמלשטיין, משה לחמי | גיוסים: אין
"IDEEZA תעשה לעולם פיתוח המוצרים את מה שוויקס עשתה לעולם פיתוח האתרים", הצהיר מורן ביטון, ממייסדי החברה. "בסופו של דבר, יש לנו הרבה מוצרים כמו סמארטפונים, טאבלטים, מסכים ועוד שהם בסך הכל אותו מוצר, אולי הם נראים מעט שונה זה מזה וכמובן שהם ממותגים אחרת אבל בסוף זו אותה מהות, כך הגענו לרעיון שעומד בבסיס של IDEEZA". ביטון הסביר כי בהתחלה עסקו שלושת המייסדים בפיתוח "כרטיסי מוח" אלקטרוניים שעליהם הלבישו כרטיסים שונים ובסופו של דבר נוצרה מערכת אלקטרונית שלמה, אבל אז הבינו שהם לא חייבים להישאר רק בתחום האלקטרוניקה ויכולים לייצר מוצרים שלמים מא' ועד ת'.
מורן ביטון, דוד מרמלשטיין ומשה לחמי צילום: עמית שעל
"החלטנו להתחיל בתחום הגאדג'טים ואינטרנט הדברים. היום באמצעות האתר שלנו את יכולה לייצר לעצמך למשל פעמון לדלת עם מצלמת וידאו מבוסס רשת. את מעצבת את המוצר מ-0, החל מהאלקטרוניקה ועל לפלסטיקה ובסופו של יום יש לך מוצר שלם, אישי, שבנית תוך כמה דקות ותוך כ-8 ימי עסקים הוא כבר מגיע אליך הביתה", הסביר ביטון.
הוא הדגיש את היתרונות שבעיצוב אישי על פני רכישת מוצר דומה בחנות גאדג'טים: "ראשית, תכנון של מוצר שלוקח אצלנו באתר כמה דקות יכול לקחת כ-3 חודשים 'בחוץ' - עד שתמצאי את המנהדס המתאים שיתכנן וישרטט, עד שתביני באיזה חומרים כדאי להשתמש וכו'. מעבר לזה, את מייצרת לעצמך את המוצר אישי שלך - עם התמונות של הילדים שלך, מעוצב בדיוק לטעמך. הלקוחות היום כבר לא רוצים את המוצר הגנרי שהיצרן מוכר להם, יש להם דרישות, הם רוצים להיות מיוחדים והעולם צריך להתאים את עצמו אליהם".
4. LiST Settlements
הקמה: 2018 | עובדים: 5 | משרד: הרצליה | מייסדים: יעקב גולדהירש, יעקב ברגמן ואיציק אלגריסי | גיוסים: 120 אלף דולר
"החברה פועלת להרחבת שוק המשני של ביטוחי החיים בארצות, הנקרא גם life settlements ובמקביל לסייע לאנשים מבוגרים לקבל ערך גבוה יותר מפוליסת הביטוח שלהם", סיפר יעקב ברגמן אחד ממייסדי החברה.
"שוק ביטוחי החיים בארצות הברית שונה מהשוק בארץ. אנשים משלמים ביטוח חיים גם בגיל 80. לעיתים בשלב הזה נהיה להם קשה לממן את זה ואז יש להם שתי אפשרויות: או להפסיק לשלם וכל הכסף שנצבר הולך לפח או למכור את הביטוח למשקיע בעבור אחוז קטן ממנו, המשקיע ימשיך לשלם את הביטוח וביום שהאדם שהביטוח על שמו ילך לעולמו המשקיע יקבל את כל הכסף", תיאר ברגמן את המצב כיום.
יעקב גולדהירש, יעקב ברגמן ואיציק אלגריסי צילום: עמית שעל
"אנחנו למעשה מגיעים לאדם המבוגר ונותנים לו אפשרות לא לוותר על נכס של מיליון דולר בתמורה לעשירית ממנו, אנחנו מציעים לו שאנחנו נמכור את הפרמיות למשקיע ובתמורה המשקיע יקבל חלק קטן מהסכום הסופי אבל רוב סכום הביטוח ישאר בידיו של המבוטח ויוכל לעבור לילדיו כירושה. אנחנו עוזרים לאנשים מבוגרים להמנע מניצול ציני ומראים להם שיש להם ברירה אחרת. אנחנו מאפשרים להם להמשיך לשמור על הנכס שלהם, נותנים להם אפשרות לקבל את מה שמגיע להם".
מהצד השני, החברה גם פועלת מול משקיעים קטנים ובינוניים שלא היו יכולים להיכנס לשוק ה-life settlements לולא החברה. "היום מי שמשקיע זה בעיקר גופים גדולים או אנשים שמתמחים בנושא ומשקיעים בהרבה פוליסות בבת אחת. למשקיע קטן או בינוני אין כסף, זמן או פניות להתעסק בזה", הסביר ברגמן. "אנחנו מציעים לו אפשרות לממן במעט כסף יחסית, מספר פרמיות ובכך להיכנס לשוק. כך גם משקיע קטן בינוני יכול לעשות השקעה טובה ונכונה כלכלית, בפלטפורמה שלנו הוא מקבל את כל הנתונים שהוא צריך ונחסך לו הרבה כאב ראש. יש לו את כל הנתונים שהוא צריך לפניו אנחנו חוסכים את כל הכאב ראש והוא מקבל גישה נוחה ויעילה לשוק"
5. Emerj
הקמה: 2016 | עובדים: 6 | משרד: תל-אביב | מייסדים: חדוה קלינהנדלר, חנית כהן | גיוסים: 400 אלף דולר, פרי סיד
"פיתחנו כלי שמאפשר לחברות גדולות עם יותר מעשרות אלפי עובדים להתמודד עם הצרכים ההולכים ומשתנים בעולם העבודה על ידי המשאב הכי יקר וחשוב שיש לחברות והן נוטות לשכוח אותו - הידע והניסיון של העובדים שכבר קיימים אצלה", סיפרה חדוה קלינהנדלר, מנכ"לית ומייסדת החברה.
"המערכת מבוססת על טכנולוגיית למידת מכונה שעוזרת לחברה לחבר את העובדים להזדמנויות שונות, לתהליכי מנטורינג למיניהם ולמקומות למידה שכבר קיימים בתוכה".
חדוה קלינהנדלר צילום: עמית שעל
הרעיון להקמת החברה נבע מתוך ההבנה של מה שמכונה עולם העבודה החדש, והשלכותיו על הנוכחי; "היום אפשר לראות שטכנולוגיות חדשות מביאות להעסקה של הרבה עובדים מרחוק, וגם שבהתאם לשינוי הדורי אפשר לראות שינוי בצרכים וברצונות של העובדים שכבר לא מחפשים רק את מקום העבודה שישלם להם הכי הרבה אלא מחפשים ערך מוסף מסויים כמו ניסיון, הזדמנויות עתידיות ורקע רלוונטי שיוכלו לקדם אותם בהמשך הקריירה", אמרה קלינהנדלר והדגישה שאלו הסיבות ששוק העבודה היום נמצא במצב של תחרות גדולה על העובדים.
"הבנו שבתוך החברות יש כבר המון ידע כישורים וניסיון של כל מי שכבר עובד בהן ושאם תהיה לנו דרך למפות למי יש איזה כישורים וניסיון, נוכל, כאשר עולה צורך מסוים בתוך החברה מיד לחבר לאדם הרלוונטי וזה משנה לגמרי את חוקי המשחק", הסבירה קלינהנדלר. "למשל, אם יש בחברה איש מכירות שמתמקד בעבודה עם אסיה ואת כעובדת צריכה פתאום לעבוד עם לקוח מסין ולהבין את הלך הרוח, מה מומלץ לעשות ומה פחות וכו' - את יכולה לכתוב בפלטפורמה הפנים הארגונית שלנו מה בדיוק את מחפשת והאלגוריתם משקלל יחד את המידע שיש לנו עליך, על נושא השאלה ועל כל יתר העובדים ויודע לקשר אותך לאדם הרלוונטי". קלינהנדלר ציינה כי כבר היום החברה עובדת עם מספר חברות מובילות במשק ביניהן אחת מהרשתות החברתיות הגדולות.
6. Menivim
הקמה: 2018 | עובדים: 4 | משרד: ירושלים | מייסדים: יהודה בלוי, אבי איפרגן | גיוסים: אין
"המיזם שלי נולד כאשר עבדתי כמתווך וראיתי שהיום אין בארץ פלטפורמה שמרכזת נכסים מניבים ומסחריים", הסביר יהודה בלוי, מייסד ומנכ"ל החברה. "החלטתי להקים אתר שיענה על הצורך הזה ונכון להיום יש בו כבר יותר מרבע מיליון כניסות, הוא רווחי ומרכז נכסים בהיקף של כמה מיליארדי שקלים". לדבריו, מטרת האתר היא לתת פלטפורמה אמינה ומסודרת למפרסמים ומשיקעים בתחום הנדל"ן שיוכלו למצוא בה עסקאות טובות ומשתלמות.
יהודה בלוי צילום: עמית שעל
"בהתחלה הקמתי את האתר לעצמי, פשוט כי הבנתי שיש המון דיסאינפורמציה בשוק כיום. אפשר לומר שעד שאני הגעתי השוק התנהל כמו לפני 50 שנה, לא היה שום דבר אחר. היום אני יודע לתת הכלי הנכון שיסנן את הדיסאינפרומציה". המערכת שיצר בלוי יודעת להתאים בעצמה בין המשקיע לנכס: "היא יודעת לנתח בעצמה את העסקה ולהגיד על פי הגדרות שהוכנסו אליה מראש למי העסקה הזו מתאימה ולמי לא", סיפר.
בניגוד לחברות אחרות, Menivim מעדיפה כרגע דווקא להשקיע בשוק המקומי. "לעומת ארצות הברית, שבה יש שתי חברות שעושות משהו דומה למה שאני עושה, בארץ אין אף אחד ולכן יש ביקוש עצום. אמנם הנדל"ן המסחרי מהווה רק 10% משוק הנדל"ן הכולל אבל כיוון שמדובר ב-10% מתוך תחום ענקי, השוק הוא גדול ויש הרבה עבודה. בנוסף לזה, כיום אני כבר בוחן אפשרויות להתרחב לברזיל ואירופה".
7. TakeOver
הקמה: 2018 | עובדים: 7 | משרד: ירושלים וכפר סבא | מייסדים: טל בן יהודה, חנניה שם | גיוסים: הון עצמי
"לפני נתוני ה-FBI בכל 43 שניות רכב נגנב בארה"ב", אמר חנניה שחר, מנכ"ל ומייסד החברה. "בסך הכל מדובר בכ-700 אלף כלי רכב בשנה והנזק הכולל נאמד בכ-8 מיליארד דולר, סכום שהולך ועולה בכל שנה בין 6%-8%". שחר הסביר כי כיום, לגנב רכב ממוצע לוקח כ-120 שניות. "את המערכת של TakeOver ניתן לעקוף רק לאחר חצי שעה בלבד, וזאת כאשר לאורך כל הזמן הזה בעל הרכב מודע לכך שמישהו מתעסק לו ויכול לפעול בהתאם".
טל בן יהודה וחנניה שחר צילום: עמית שעל
"יצרנו מערכת שתמנע את גניבת הרכב בעולם, אנחנו מוכנים למהפכה בתחום ואנחנו גם ניהיה החלוצים בתחום מיגון הרכב האוטונומי", מצהיר שחר ומספר כי הצוות המקצועי של TakeOver מורכב ממהנדסים עם יותר מ-40 שנות ניסיון, ביניהם מהנדסי נאס"א לשעבר, יוצאי 8200, מהנדסי רכב וחשמל.
"את המכשיר שפתיחנו מתקינים ברכב והוא מתחבר לאפליקציה, שכל עוד בעל הרכב שאצלו היא מותקנת לא מכבה אותה, היא גורמת להשבתה של הרכב, כך שאי אפשר להניע את הרכב ללא אישורו של הנהג. כל נגיעה, כל זרם חשמלי שנוצר ברכב, או תזוזה, בטח שניסיון הנעה - מקבלים התראה באפליקציה בזמן אמת. את יכולה להיות בכל מקום בעולם - גם אם את בניו יורק והרכב שלך בתל אביב את תדעי שמישהו נוגע לך באוטו".
