חדוה בר: "השארת כאל בידי דיסקונט לא הייתה טעות. זה מהלך שיחזק את הבנקים הבינוניים מול הגדולים"
חדוה בר בוועידת התחזיות של כלכליסט: "הכנסת בנק חדש זה יעד שהצבתי אבל צריך יזם שירצה את זה. וגם הבנקים הקיימים שנותנים שירותים מבינים שהסביבה השתנתה והחומות ירדו וצריך להתאמץ יותר עבור הלקוח"
"אני לא בטוחה שהמשימה הראשונה של נגיד היא לקדם את התחרות. כששר האוצר העלה את המינוי שלו, הוא שיבח בפני נתניהו את בנק ישראל על המהלכים המשותפים לקידום התחרות. זו משימה שלי ולקחתי על עצמנו לקדם את התחום הזה. זו האג'נדה שלי ואנחנו פועלים בצעדים גדולים. הציבור עוד לא רואה אבל הוא ירגיש את זה" - כך אמרה היום (ב) המפקחת על הבנקים דר' חדוה בר בוועידת התחזיות של כלכליסט שנערכה בתל אביב במסגרת ראיון מול עורכת כלכליסט, גלית חמי.
- שנה של הכרעות, בדרך לתיקון
- "אתה חייב להחליט עוד היום": כך הבנקים דוחפים הלוואות
- ממצאי ביקורת של בנק ישראל : "לא נמצאה תופעת 'דחיפת אשראי' ללקוחות מוחלשים"
חמי שאלה את בר על התמורות בענף הבנקאות תחת התהייה מתי הלקוח יראה את השינוי בבנקים - האם מדובר רק בשינוי עמלות האשראי או גם בניידות ובסממנים אחרים. בר התייחסה לתחום וציינה ש"לציבור יהיו יותר אפשרויות, עם זמינות לעבור בנקים. היום יותר אנשים מנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד אבל הפיקדון בבנק אחר, ואולי נראה ריבוי של מקורות פיננסים. נדבך נוסף הוא השירות ללקוח באמצעות חדשנות. כבר היום עושים פעולות רבות באמצעות מכשיר הסמארטפון. אז השירות היום יותר טוב ואשמח שהשלב הבא יהיה שהבנקים יציעו מה שיותר מתאים לכל לקוח, זאת ביחס למה שמציעים היום שלפעמים מתאים לכולם. שם אני רואה את השוני", אמרה.
אחת השאלות שעלו על הפרק הייתה מדוע הבנקים הגדולים והזרים לא פותחים בישראל מערך קמעונאי, מהלך שהיה מגדיל את האפשרויות ללקוח. בר הצהירה לעניין זה ש"כיעד נוריד את חסמי הכניסה לבנקאות. בעבר, אפילו עד לפני שנתיים, היו דרישות סף גבוהות. כך למשל העובדה שבנק היה צריך לפתוח סניפים היה חסם כניסה. בנוסף, גם תחום אחזקת ועיבוד המידע היה חסם והוא היה בידי הבנק. אנחנו נקל בתחום הזה".
בר נשאלה האם יש מתעניינים חדשים שרוצים להקים בנק. "יש כמה מציעים שמתעניינים לפתוח בנק חדש בישראל. עוד אין הצעה פורמאלית וזה הליך מורכב, אבל שינינו את הפרמטרים ואנחנו מלווים כל קבוצה כבר בשלב בדיקת ההיתכנות. הכנסת בנק חדש זה יעד שהצבתי אבל צריך יזם שירצה את זה. וגם הבנקים הקיימים שנותנים שירותים מבינים שהסביבה השתנתה והחומות ירדו וצריך להתאמץ יותר עבור הלקוח"
נושא נוסף שעלה הוא מכירת חברת לאומי קארד לקרן האמריקאית ורבורג פינקוס, עסקה שהושלמה באוגוסט האחרון בעלות של כ-2.7 מיליארד שקל. חמי הזכירה לבר שזו פעם ראשונה שקרן פרייבט אקוויטי נכנסת לתחום. בר אמרה ש"יש מהלך של הפרדה של שתי ישויות שהם כרטיסי אשראי לאומי קארד וישראכרט, ואנחנו מתקדמים עם הנושא". לשאלה האם לקרנות אלו יהיו הגבלות מיוחדות בשוק המקומי בר חידדה ש"כדי שהם יהיו בעלים הלכנו אחרי מדיניות שיש בעולם, אבל אני יכולה לומר שלא יהיו להם מגבלויות, אבל כן ניתן יתרון יחסי לחברות כרטיסי האשראי כדי להפוך אותם לבעלי יתרון משמעותי ונאפשר להם שיווק של מוצרי ביטוח", אמרה.
בעניין ועדת הכלכלה והדיונים שיש במסגרת הבדיקה הפרלמנטרית של האשראי לטייקונים, בר נשאלה האם מדובר באירוע חשוב או במפגן פופוליזם. בר השיבה שהיא מצפה שיסתכלו "על העובדות שהצגנו לוועדה ולא יהיו פופוליסטים בפרסום דו"ח המסקנות ושלפחות בנושאים הרגולטורים השורה התחתונה תהיה הוגנת".
בעניין חברת הביטוח מגדל והפרסומים על עזיבתו של עודד שריד בר סרבה להכנס לנושא ואמרה, "יש הרבה מאוד צעדים מאחורי הקלעים ומחמירים בדרישות ויש הרבה שעשינו והיתרים שלא נתנו כדי להגן על הציבור", אמרה מבלי להוסיף.
נושא נוסף שעלה בשיחה הוא ההמלצה של ועדת שטרום להגדלת התחרות בבנקים ובאשראי שלא להפריד את חברת כאל מבנק דיסקונט. בר הפתיעה את הנוכחים ואמרה שההמלצה לא הייתה טעות. "זו לא טעות. המגמה הייתה לחזק את הבנקים הבינוניים כי המערכת ריכוזית עם שני בנקים ששולטים על 60% מהאשראי (פועלים ולאומי - ל"ג) מה שמוכיח שההחלטה נכונה ולהסתכל על זה בראיה הוליסטית"
לסיכום נשאלה בר האם הגבלת שכר הבכירים היתה טעות. היא השיבה כי בשלב זה השאלה היא האם כוח האדם יעדיף את מגזר ההייטק כקריירה ולא את הבנקאות.
על השאלה מה ההצעה שלה לנגיד הנכנס, אמרה ש"יש לנו המון פגישות ומאמינה שנעבוד יחד".