ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024
גג עמוד ועידת התעשייה של ישראל

חברות זרות יבנו את ישראל של מחר?

החלטת בריטניה לעודד כניסת חברות בנייה ותשתיות מחו"ל המיטה חורבן על תעשיית הבנייה שם. לממשלת ישראל אסור לחזור על הטעות

אהוד דנוך 08:4525.04.18

מכון הבנייה המלכותי הבריטי פרסם לפני כשנה מאמר קודר על עתיד ענף הבנייה בממלכה. "בעוד הדרישה לשירותי בנייה עולה וחברות הבנייה המקומיות הגדולות נקלעות לקשיים, גדל האיום שחברות זרות יחליפו את הבנייה המקומית".

 

כבר שנים שחברות בנייה ותיקות בבריטניה מדווחות על הפסדים. בינואר השנה הגישה ענקית הבנייה קריליון בקשת פירוק לאחר שלא הצליחה להגיע להסדר חוב עם הבנקים והממשלה. את המכה לענף נתן ב־2015 שר האוצר השמרני ג'ורג' אוסבורן, שהזמין חברות זרות להוביל את מהפכת הבנייה והתשתיות במדינה. שורת חברות סיניות וקונגלומרטים בינלאומיים זכו מאז במכרזים ממשלתיים גדולים, שלא דרשו שילוב חברות מקומיות.

 

לפרטים והרשמה לוועידת התעשייה של ישראל לחצו כאן

 

אלא שאת התחזית הקודרת מחבר המאמר לא ביסס על הכלכלה הבריטית ‑ אלא דווקא על צעד של ממשלת ישראל, שהזמינה חברות בנייה זרות לבנות בתחומה, ובכך אפשרה להן להתחרות בחברות בנייה הבנייה הישראליות הגדולות ביותר. מאז פרסום המאמר, שש חברות זרות הורשו להביא לישראל 6,000 עובדים מחו"ל.

  

אחרי שבעה עשורים שבהן תעשיית הבנייה בונה בקצב וברמה שהם מהגבוהים בעולם, אבסורד להכניס לישראל חברות בנייה זרות אחרי שבעה עשורים שבהן תעשיית הבנייה בונה בקצב וברמה שהם מהגבוהים בעולם, אבסורד להכניס לישראל חברות בנייה זרות צילום: MichaelGaida/Pixabay

 

ב־2016 חזינו בגל קריסות של קבלני ביצוע ותיקים ומבוססים שלא עמדו בתחרות. ב־2017 המגמה נחלשה, ובכל זאת, 20% מקבלני הביצוע נמצאים בקשיים מהותיים. בשל התחרות שיעורי הרווח הולכים ונשחקים גם בחברות המשקיעות בייעול ובחדשנות, כנדרש מהן בשוק תחרותי. בתגובה לנתונים האלה, שרי האוצר והשיכון הצדיקו את מדיניותם במחסור החמור בדיור למגורים. אלא שמה שניתן להצדיק בטווח הקצר יהיה מכה לענף בטווח הבינוני.

 

לצד תחום הבנייה, הממשלה מעודדת כניסת חברות זרות גם בהקמת תשתיות, במכרזים של מיליארדי שקלים שהיא מתכננת לפרסם. החברות הזרות כבר לוטשות עיניים למכרזים האלה, ומחכות ליום שבו הן יורשו לוותר על שותף מקומי. החברות המקומיות נדחקות הצדה, ומפסידות את הידע שקיבלו משותפיהן בעולם והיה יכול להישאר בארץ.

 

כמו כן, חברות ישראליות שגם כך סובלות משיעורי רווח זעומים מתקשות מאוד להתמודד במכרזים המבוססים על ניסיון ומחיר. העלויות שלהן גבוהות יותר בשל הרגולציה המחמירה בתחום העסקת עובדים, בטיחות ותנאים סוציאליים. חלק מהחברות הזרות משלמות מס נמוך יותר במדינות המקור ונהנות מהטבות שנשללות מחברות ישראליות. האבסורד הוא שברוב המדינות שהן באות הן, חברות זרות אינן רשאיות להתמודד על פרויקטים ענקיים ללא שותף מקומי.

 

אחרי שבעה עשורים של עצמאות שבהם נהנה המשק הישראלי משיעורי צמיחה גבוהים בקנה מידה עולמי, ובהם תעשיית הבנייה בנתה בקצב, בהספק וברמה מקצועית שהיו הגבוהות בעולם ‑ יהיה זה אבסורד להכניס לתמונה חברות בנייה זרות.

 

על הממשלה לדעת שלתעשיית הבנייה הישראלית יש ידע ויכולת כלכלית להתמודד עם כל משימה, ובמקרה הצורך לבחור שותף זר עם הידע והניסיון המתאימים, ולשתף פעולה באופן שבו הפרויקט יושלם ברמה הגבוה ביותר, והידע ‑ וגם כספי המסים ‑ יישארו בישראל ויחזרו להשקעה בכלכלה הישראלית. כך כולם ייצאו מרוויחים.

 

הכותב הוא מנכ"ל חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x