"הטכנולוגיה לא מספיקה כדי למנוע בזבוז מזון"
לדברי שיר הלפרן, היזמת של שוק המזון בנמל תל אביב, "ללא הבנה של הצרכנים ושל התרבות, לא נוכל לשנות הרגלים ולא נוכל לצמצם את כמויות המזון שנזרקות". מדוע היפנים דחו משלוח אורז אחרי הצונאמי?
שיר הלפרן היא היזמת של שוק המזון בנמל תל אביב ומעידה על עצמה כאחת שמשלבת בין עולם הלואוטק בשוק הנמל לבין אהבה לעולם הטכנולוגיה של המזון. בדבריה
בכנס "כשאוכל וטכנולוגיה נפגשים" של "כלכליסט" ובנק לאומי במתחם האירועים של Labs TLV, ניסתה להסביר שיר הלפרן עד כמה הבעיה של בזבוז המזון לא יכולה להיפתר בטכנולוגיה בלבד. "אני חושבת שללא הבנה של הצרכנים ושל התרבות, לא נוכל לשנות הרגלים ולא נוכל לצמצם את כמויות המזון שנזרקות".
"ניתן לחשוב שבעיית בזבוז המזון קיימת רק בעולם העשיר, אבל זה אינו כך. אנחנו רואים בזבוז עצום של מזון באותה מידה כמו בכל העולם המערבי. הסיבה לכך הפוכה מהעולם המערבי - אם שם זה כתוצאה מעודף מזון הרי שהבעיה בעולם הרעב היא חוסר בתשתיות מתאימות לטיפול במזון - אין יכולת של קירור, הסעה וכדומה.
"לפני שנתיים פגשתי את ג'ף קאהן, מנכ"ל בנק המזון העולמי, שמטפל בשתי הבעיות של בזבוז מזון ורעב. הם מעבירים כמויות אדירות למזון שהולך לפח לאנשים רעבים ומצמצמים את שוק הרעב באיטיות בעולם. כאשר היה צונאמי ביפן שלחו אורז ליפן. המשלוח לא התקבל אצל היפנים ולמה? כי הוא היה האורז הלא נכון. לאוכל יש הרבה מסורת, הרגלים, גאווה וכבוד, וזה עניין של ידע והבנה".
"בארצות הברית גילו שיש בזבוז עצום של מזון באוניברסיטה והפתרון הגיע מכלכלה התנהגותית. הוציאו את המגשים והשאירו צלחות וזה הפחית את בזבוז המזון ב-25% בתוך שבוע. מה היה קורה אם היינו מקטינים את עגלת הקניות בסופר? כמה מזון היה נחסך?"