כנס יוזמות 2018
"המבנים החברתיים עדיין נשלטים על ידי גברים בצורה מיושנת"
מיכל קיסוס הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בלאומי והמנכ"לית הנכנסת של PEPPER, אמרה בכנס יוזמות של כלכליסט: "אני לא רואה גברים שעוצרים ושואלים 'האם הנורמה הזו מתאימה לי?' נשים לא מתקדמות, כי יש להן הבנייה חברתית לצורת חיים מסוימת"
"אל תסכימו להיות חברות בקבוצות ווטסאפ כיתתיות הנקראות 'אמהות', יש לילדים גם אבות" - כך אמרה מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, במושב "נשים בחזית הטכנולוגיה" שפתח את כנס יוזמות של "כלכליסט" היום (א') בתל אביב.
במושב, שהנחתה כתבת הטכנולוגיה של "כלכליסט" הגר רבט, השתתפו גם סגנית נשיא בכירה במלאנוקס שלומית וייס, שותפה בקרן JVP פיונה דרמון, ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי והמנכ"לית הנכנסת של PEPPER מיכל קיסוס הרצוג ופרופ' ליהי צלניק מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.
לדברי סופר תאני, לא מעט חברות וארגונים בעידן המודרני "דיברו על 'משרת אם' כאילו המינוח צמח בתקופה ליברלית, והוא מונח מאוד בעייתי כי המונח האמתי צריך להיות משרת הורה. הטולרנטיות צריכה להיות לאמהות ואבות באותו אופן, והדבר האחרון והלא פחות חשוב זו הסביבה החברתית. לא לתת יד למקומות האלה".
קיסוס הרצוג מבנק לאומי ניסתה להסביר את הסיבות לכך במהלך הפאנל וציינה כי "המבנים החברתיים עדיין נשלטים על ידי גברים. הדומיננטיות הגברית הזו משרתת סביבת עבודה מיושנת ומבנה ארגוני-חברתי אשר נדרש לרביזיה. לא עצרנו להסתכל עליהם ולבחון אותם. אני רואה פה רק נשים וזה מעצבן אותי - צריכים להיות כאן גם גברים ואני אומרת את זה כאמא לילדים קטנים. אני לא רואה גברים שעוצרים ושואלים 'האם הנורמה הזו מתאימה לי?' מנגד, נשים לא מספיק מתקדמות, בין היתר כי יש להן הבנייה חברתית לצורת חיים מסוימת, לאיך הן צריכות להתנהל, מה הן צריכות ללמוד ואין להן מספיק מודל לחיקוי. אין עדיין מספיק נשים בכירות". לפני כן היא ציינה כי ישנם מחקרים הגורסים כי ייקח לנשים כ-260 שנה להגיע לשוויון מלא, "אני לא מחכה 260 שנה", הבהירה.
פרופ' צלניק מנור מהטכניון נשאלה על ידי רבט על הפרויקט שבו היא לוקחת חלק עם אוניברסיטת קורנל מארה"ב, בייחוד באשר להבדלים בין היחס בין המינים מעבר לים וכאן בישראל. "אני לא אחראית על קידום נשים בטכניון, אלא רק אצלי בפקולטה", ציינה, שם שמים דגש לדבריה על "נוכחות נשית ועושים זאת בצורה מפורשת, בעוד בארץ יש סירוב לכך. בארה"ב אם יגיעו שני מועמדים שווים, אחד גבר ואחת אשה - במקומות רבים יבחרו באשה, יקימו מלגות ותוכניות לנשים בלבד, קורסים לנשים בלבד הכשרות ייעודיות ועוד". אלא שבישראל לדבריה המצב עדיין שונה, ואם מעוניינים לקדם העדפה לנשים – ישאלו אותה "למה לא לייצר גם תכנית לג'ינג'ים או לבעלי משקפיים?".
וייס, בעלת ותק רב בתחום, נשאלה – כשליש מהעובדים בהיי-טק הן נשים, מה השתנה ב-30 שנה האחרונות? היא ענתה: "אני חושבת שיש שינוי בהיי טק, כשאני התחלתי לא היו כאלה אחוזים. השינוי קורה על ידי יוזמות מקומיות במקומות העבודה השונים, צריך לראות את היתרונות של מה מביאה לנו דעה אחרת. מישהו שונה בקבוצה מאפשר לנו לראות את הדברים מכיוון אחר, אני פחות מאמינה באפליה מתקנת, לקדם מישהי רק כי היא אשה. אני רוצה להתקדם לא רק כי אני אשה אלא כי אני טובה".
פיונה דרמון מ-JVP סיפרה את סיפורה במהלך הפאנל וציינה כי היא "בוגרת יחידת 8200" שבה לדבריה כ-50% מהיחידה הן נשים. יחד עם זאת, הן הגיעו למצב "שכמעט אין יזמיות מהיחידה ואחד הדברים שנבדקו סטטיסטית, שהסיבה היאלא רק הסטריאוטיפ אלא גם התעוזה. אחד הדברים שקורים שם ויש הרבה מחקרים בנושא שאומרים שנשים שבאות לראיונות עבודה שואלות אם יש משרת סטודנט פנויה? ולמה היא רוצה משרת סטודנט? כי היא מראש מאוד חוששת מהתעשייה, בשל הדימוי שהיא מאוד תובענית. וזה לא בהכרח נכון - היא הרבה יותר מחבקת אם אתה רוצה שעות עבודה מהבית למשל".