ועידת ניו יורק
מיטש גרבר: "אמריקאים מתאהבים בחברה שהקימו, הישראלים מחפשים אקזיט"
כך אמר מנכ"ל CAC מיטש גרבר, במהלך ועידת כלכליסט בניו יורק. הוא סיפר על מכירת פלייטיקה אותה הוביל ועל קשריו עם משקיעים בארץ - ואמר כי הוא מחפש בישראל צוותי ניהול חכמים
"אם ישראלים היו שוכחים את כל המילים באנגלית למעט שתיים, הם היו זוכרים את המילים: 'אסטרטגיה' ו'אקזיט' - וזאת להבדיל מהיזמים האמריקאים שמתאהבים בחברה שלהם". כך אמר היום (ד') מיטש גרבר, מנכ"ל חברת האחזקות CAC, בוועידת 'כלכליסט' בניו יורק. דבריו נאמרו במהלך שיחה על הבמה עם פיונה דרמון, שותפה בקרן JVP.
- אהרון אהרון: "אנחנו במצב טוב מבחינת יזמות, יש בישראל 5,000 סטארט-אפים פעילים"
- "בנקים שרוצים לתמוך בתעשיית ההייטק חייבים לאמץ את הגישה שלה"
- נמרוד קוזלובסקי: "אנחנו נוטים למדוד את השפעת הטכנולוגיה בטווח הקצר - וזו טעות"
גרבר, מנכ"ל CAC, הוביל בין היתר את עסקת 4.4 מיליארד הדולרים של מכירת פלייטיקה. CAC מחזיקה בשורה של בתי מלון בלאס וגאס, ובהם פלאנט הוליווד ובאלי'ס וכן בתחרות World Series Poker. בנוסף, מכהן גרבר כיו"ר חברת מופעי הבידור האקרובטיים Cirque du Soleil.
גרבר סיפר כי הגיע לפלייטיקה אחרי שמייסד זינגה מארק פינקוס דחה את נסיונו לרכוש את החברה ("הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים"). ההחלטה העקרונית שלו, הסביר גרבר, ששב ושיבח את הרצון של היזמים הישראלים להרוויח כסף ולמצוא אסטרטגיית היוון, היתה להיכנס לישראל. מי שחיבר אותו לפלייטיקה היה המשקיע הישראלי גיגי לוי, בזמן שהשניים הלכו ברחוב בניו יורק . "הוא היה צריך להזכיר לי ליצור קשר עם החברה אחרי חודש כי שכחתי", סיפר גרבר. "טסתי לתל אביב, פגשתי את המייסדים והבנתי שזה העתיד שלי".
"ישראלים רוצים לשלם כמה שפחות, והגישה שלי היתה אחרת", סיפר גרבר על העסקה בה רכשה סיזרס את פלייטיקה. רוברט אנטוקול, אחד משני המייסדים של החברה, "חשב שהשווי ההוגן שלה הוא 100 מיליון דולר, ואני חשבתי שהיא שווה 85 מיליון דולר" - אמר גרבר, שהחליט ללכת לכיוונו של אנטוקול. "אבל אתה יכול להרשות לעצמך לשלם מעט יותר אם עתיד החברה מבטיח".
גרבר, שמבקר בארץ מדי חודש, סיפר כי הוא "מחפש בישראל צוותי ניהול חכמים שרעבים לכסף - ולא קשה למצוא אותם". בתור מי שבא מרקע המיזוגים והרכישות בצפון אמריקה, אמר גרבר שהוא יכול להשלים "צוותי ניהול חזקים שמאמינים שהם יכולים לגדל את העסק שלהם ולא רוצים שיטרידו אותם בהיבטים התאגידים הדרושים להגעה למיליארד דולר" – ונתן כדוגמה את היזם נעם לניר.