"בנקים שרוצים לתמוך בתעשיית ההייטק חייבים לאמץ את הגישה שלה"

"לקוחות מעולם ההייטק שונים מכל לקוח עסקי אחר", הוסיף הבר. "יש להם צרכים אחרים לחלוטין, דרישות אחרות ופעילויות אחרות".

קובי הבר צילום: אוראל כהן

הבר התייחס גם לשגשוג של סצנת הטכנולוגיה בניו יורק, שמכונה סמטת הסיליקון: "ניו יורק מושכת שיעור הולך וגדל מחברות ההייטק האמריקאיות. סטארט-אפים ישראלים רבים פתחו כאן משרדים. האקוסיסטם הטכנולוגי של ניו יורק זינק בשנים האחרונות, והסגמנט הישראלי כאן גדול אפילו יותר מאשר בעמק הסיליקון.

• לכל הכתבות מוועידת ניו יורק של "כלכליסט" - לחצו כאן
  

"במקביל, אזורי ההתמחות של חברות בעלות קשרים ישראלים בניו יורק שונים מאשר בעמק הסיליקון. בניו יורק, אנחנו רואים מיקוד במדיה, פרסום, סייבר, מובייל, פינטק ומסחר מקוון. כיום, יש יותר מאלף חברות סטארט-אפ בעלות קשרים ישראליים. ובניגוד לעבר, סטארט-אפים ישראליים מגיעים לארה"ב שלב התפתחות מוקדם יותר".

כמקובל, הבר גם הפליג בשבחים על תעשיית ההייטק המקומית. "מדובר בדובדבן שבראש הכלכלה הישראלית", הסביר. יש לה תפקיד חשוב בקידום השם והמוניטין העולמי של ישראל. מנועי הצמיחה של ישראל בשנים האחרונות הם צריכה ציבורית ופרטית, ויצוא שירותים כמו הייטק, תוכנה, מו"פ ועוד. זאת, בשעה שבעבר מנועי הצמיחה התבססו על יבוא טובין והשקעות הון. ההשפעה של מגזר ההייטק היא דרמטית וגדלה בקביעות. ישראל היא מובילה עולמית בתשתיות מו"פ, ויצוא ההייטק מייצג כ-50% מכלל יצוא הטובין והשירותים".

הבר הזהיר עם זאת שיש תחום אחד שיש להקדיש לו תשומת לב - פריון עבודה. "לפי נתונים עדכניים הפריון של העובד הישראלי נמוך ב-20% ממוצא OECD וב-30 מ-21 המדינות העשירות ביותר. מדיניות נכונה יכולה ליצור את מנוע הצמיחה הבא. אנחנו מכירים ומבינים את הסיבות לפריון הנמוך: מחסור בתשתיות לאומיות מתקדמות, ביורוקרטיה ורגולציית יתר, וחוסר חדשנות בתעשיות ובשירותים המסורתיים שלנו. הדרך המרכזית להתגבר על חסרונות אלו היא באמצעות השקעה בחדשנות ובטכנולוגיות חדשות ויישום הליכים חדשים. טכנולוגיה היא הכלי שבאמצעותו יכולות תעשיות אלו להתחדש, לצמוח ולהגדיל את הפוריות".

בכל הנוגע למגזר הבנקאי, העריך הבר שחברות פינטק הם הפתרון לבעיית פריון העבודה: "אני מודע לתפיסה שלפיה חברות פינטק מאיימות על הבנקאות המסורתית. אבל לדעתי ההפך הוא הנכון. חברות פינטק לא מהוות איום לבנקים ולמוסדות כלכליים, אלא הזדמנות קריטית לשיתוף פועלה שיטיב עם שני הצדדים. זו הזדמנות לבנקים להתקדם במהירות, לגדול, להתייעל, ולהפוך לרלוונטים ונגישים יותר ללקוחות".

נערכים לרפורמת טראמפ

אתגר נוסף שאתו עתידים סטארט-אפים להתמודד הוא רפורמת המס שממשל טראמפ מקדים בימים אלו. "אם היא תעבור, היא תשנה את כללי המשחק בעבור הסטארט-אפים הבאים", אמר הבר. "היא יכולה להאיץ את הקצב שבו סטארט-אפים ישראליים מהגרים לארה"ב. בטווח הקצר, ישראל יכולה לאבד זמנית חלק מהיתרון היחסי שלה. אבל אם אומת הסטארט-אפ תמהר לחשב מסלול מחדש ולבצע שינויים במערכות המס והרגולציה שלה, היא תפיק את המרב מהשינויים הגלובליים האלו.

"כולנו כאן מכירים בחשיבותו של גשר טוב. אני מדבר על הגשר שמחבר בין חברות טכנולוגיה בניו יורק ובעמק הסיליקון עם רמת החיל, רוטשילד והרצליה. זה גם גשר בין התעשיות המסורתיות לדשות, וכמובן גשר בין ישראל לעולם. המשימה שלכם היא לפתח רעיונות, טכנולוגיות ויוזמות. המשימה שלנו היא לתמוך, לייעץ ולצמצם לחצים כלכליים".