שיאומי Mi 11: סמארטפון דגל כמעט מושלם

שיאומי הצליחה בשנים האחרונות להפוך מיצרנית של סמארטפונים זולים שרוכבים על פלטפורמת האינטרנט שלה למתחרה אמיתית לחברות כגון אפל, סמסונג, וכמובן האויבת מבית - קבוצת BBK. האחרונה מחזיקה בשלושה מותגים חשובים מאוד בתחום - Oppo, וואן פלוס ו-Vivo ובגזרת המכשירים הזולים היא מציעה את Realme. שילוב המכירות של כל מותגיה הפך את BBK ליצרנית הסמארטפונים השנייה בגודלה בעולם - אבל למזלה של שיאומי המכירות נמדדות לפי כל מותג בנפרד כך שהיא למעשה זו שמחזיקה כיום את המקום השלישי ברשימת היצרניות הגדולות. אבל כדי שהיא תוכל לחסום את BBK בשוק הגלובלי שיאומי היתה צריכה לשפר את המיצוב של מכשיריה.

כך יצא שבשנים האחרונות ממכשירי דגל מוזלים שיודעים לתת תמורה מעולה למחיר אך לא מעבר - שיאומי עברה למכשירי דגל שממוצבים בגזרת הפרימיום. הראשון שאפשר לומר עליו את זה היה המי 10 משנה שעברה. הוא אמנם לא היה פרימיום מלא - שכן המסך היה מבוסס LCD - אך הוא כבר החל להציג שיפורים מהותיים בעיקר בתחום הצילום. כעת עם המי 11 שיאומי מכוונת גבוה מאוד - לטריטוריה של האייפון 12 והסמסונג גלקסי S21. זה לא שמדובר ביעד מאוד בעייתי עבור חברה שנמצאת בעניינים כבר כמעט עשור - אבל כשאף פעם לא הצלחת להציע מכשיר פרימיום מלא-מלא יש כאן מן האתגר. האם המי 11 מצליח לעמוד בו?

מבנה ועיצוב: גדול מאוד אבל יפה

זה לא פשוט לחדש בעיצוב סמארטפונים. מאז האייפון המקורי וסטיב ג'ובס, העיצוב הבסיסי לא השתנה ועדיין מדובר על חתיכת זכוכית מרובעת שמאחוריה יש מצלמה ומצדדיה כפתורי ההפעלה. הדבר היחיד הוא שכעת המסך ללא שוליים וכפתור הבית הפך לווירטואלי בזכות ממשק המחוות שאפל שכללה. סמסונג ניסתה לשנות קצת את הפרדיגמה עם ה-S20 ו-21 תוך שהיא מכניסה אלמנטים עיצוביים קצת שונים, אבל זה לא שהיא המציאה את התצורה מחדש. גם המכשירים המתקפלים שלה, בין אם לאורך או לרוחב, נראים כמו עיצובים שהופיעו עוד בשנות ה-90. המי 11 לא מאתגר את תצורת הסמארטפונים, אבל הוא לוקח אותה ומנסה לנפק מכשיר שנעים להסתכל עליו וגם נוח לאחוז ולהשתמש בו.

עיצוב מסורתי צילום: רפאל קאהאן

כמו סמסונג, שיאומי בחרה בגורילה גלאס ויקטוס (דור 7) לכיסוי המסך הראשי וגורילה גלאס דור 5 עבור הגב. שלא כמו סמסונג, שיאומי לא ויתרה על שוליים משתפלים (תצורת אדג') בצידיו. מדובר בתצורה שאין לה שום יתרון לצרכן הסופי ונועדה בעיקר לאפשר ליצרן לרשום עוד כמה עשיריות אינץ' בסעיף גודל המסך. זה לא נוח לשימוש, זה גורם למסך להיות שביר יותר וגם בעייתי בממשק של חלק מהאפליקציות כמו יוטיוב למשל - נסו להקפיץ את נקודת הניגון בסרטון מתחילתו לאמצע במסך כזה ותבינו על מה אני מדבר. אבל הגב של המי 11 מרשים ומאוד יפה. הצבע שקיבלנו במכשיר הסקירה הוא לבן פנינה והחיפוי זכוכית זכה לחספוס עדין, שאולי לא מקל על האחיזה אך מעניק גימור מט מאוד יוקרתי ומוצלח.

גב המי 11 צילום: רפאל קאהאן

מעבר לעיצוב הבסיסי שכאמור אינו מהחדשניים ביותר - המכשיר נראה ומרגיש מצוין. האחיזה בו נוחה יחסית למכשיר כל כך גדול, השוליים המינימליים של המסך אפשרו לדחוס את גודלו לתוך גוף שניתן לעשות בו שימוש בלי להידרש לאקרובטיקת אצבעות מטורפת. עם זאת עדיין מדובר במכשיר גדול מאוד שקשה עד בלתי אפשרי לתפעל ביד אחת.

שלדה מאלומינויום צילום: רפאל קאהאן

שלדת המכשיר בנויה מאלומיניום מבריק, כך שכדאי לשים לב לכך שהיא גם מנצנצת בשמש. אבל בסך הכל מדובר במכשיר חסון ובעל איכות בנייה גבוהה לא פחות משל מכשירים שעולים גם יותר ממנו. העיצוב אולי לא החדשני ביותר בנמצא, אבל הוא נעים לעין ואינו זועק "אני נראה רק נראה יוקרתי אבל למעשה אני מפלסטיק זול!" 

חלק עליון צילום: רפאל קאהאן

בחלקו העליון של המכשיר ישנה שבכה לרמקול העליון וכמובן עינית האינפרא אדום שמאפשרת להפוך אותו לשלט רחוק למזגן או לטלוויזיה. בחלק התחתון תמצאו את שקע הטעינה בפורמט USB-C, שבכת הרמקול השני ומגירת הסים.

חלק תחתון צילום: רפאל קאהאן

חומרה: הכי טוב שאפשר

החומרה של המי 11 היא כרגיל בסדרה הטובה ביותר ששיאומי יכלה להשיג בנקודת הזמן והמחיר. נתחיל עם המסך שהוא באמת גולת הכותרת. מדובר בפאנל AMOLED בגודל 6.81 אינץ' וברזולוציה של 2K - כמו במכשירי סמסונג. למעשה הוא כולל גם תמיכה במיליארד גוונים כמו אצל המתחרה, וכמובן גם תמיכה בקצב רענון גבוה של 120 הרץ. הוא בהיר מאוד ואין בעיה לצפות בו בשמש של סוף בוקר קיצי.

רזולוציה גבוהה או רגילה במסך צילום: רפאל קאהאן

שיאומי גם עשתה למסך הזה טריק - במקום שהוא ישתפל עם השוליים של הזכוכית שמכסה אותו, הפאנל עצמו ישר לחלוטין. זו דרך למנוע את עיוותי התמונה שלפעמים הורסים את חוויית הצפייה במסכי אדג'. סוג של הכרה בכך שהטכנולוגיה הזו לא באמת שימושית עבורנו. 

פאנל צבעוני ומרשים צילום: רפאל קאהאן

אחרי המסך מגיע המעבד, כאמור, אין כאן חדש. כמו שאר היצרנים המובילים, גם שיאומי בחרה בסנאפדרגון 888 של קוואלקום. מדובר במעבד מהיר ואמין שאינו מתחמם תחת מאמץ ויודע גם לחסוך בחשמל כשצריך בזכות גודל של 5 ננומטר בלבד. כדי לתמוך בו המי 11 מציע 8 גיגה-בייט זכרון פעולה וישנה גם גרסה (יקרה יותר) עם 12 גיגה-בייט. קשה לי לומר למי תתאים הגרסה בעלת הנתונים המנופחים - אולי לגיימרים או לכאלה שאוהבים את המספרים שלהם כמה שיותר גדולים. בכל אופן, 8 גיגה-בייט זה מספיק בהחלט עבור רוב השימושים השוטפים.

גיימרים ייהנו מהחומרה החזקה צילום: רפאל קאהאן

מבחינת מרחב אחסון העניין קצת מסתבך. נתחיל מכך שאין כאן חריץ לכרטיס זיכרון. מנגד יש כאן שתי אפשרויות - 128 או 256 גיגה-בייט. זה לא יוצא דופן אך חשוב לציין שתקן הפעולה של האחסון הוא UFS 3.1 שזה אומר שמהירות הכתיבה והקריאה שלו גבוהה מאוד. אבל כאמור בגלל שאין אפשרות להרחבת הזיכרון, כדאי שתקחו בחשבון מראש אם תזדקקו למרחב אחסון נוסף - כמו למשל אם אתם נוהגים לצלם הרבה סרטוני וידאו או תמונות ברזולוציה גבוהה ואין לכם מנוי אחסון בתשלום באחת מספקיות הענן.

שימו לב למרחב האחסון שתצטרכו צילום: רפאל קאהאן

לסיום חלק החומרה נתייחס ליכולות המולטימדיה שלו. נתחיל ברמקולים הסטריאופוניים שעברו כיוונון אצל המומחים מבית הרמן-קרדון. למרות השם המרשים שמוצמד להם, אלו לא הרמקולים הטובים ביותר ששמעתי עד כה. הם אמנם טובים מאוד מסוגם, עם עצמת ניגון גבוהה, אבל הם לא יספקו מי שמחפש איכות צליל מוזיקלית. המסך מעניק חוויית צפיה מעולה בסרטונים וסרטים, יוטיוב, נטפליקס, הכל מתנגן היטב וללא שיהוי. גם קבצי מדיה מקומיים באיכות גבוהה מנוגנים מצוין, לראות סרט מלא במכשיר הזה זו חווייה מהנה ולא מענה, הוא בהחלט יכול לשמש כתחליף טאבלט לטיסות או נסיעות ארוכות מהבחינה הזו.

המסך מהווה תחליף מצוין לטלוויזיה בדרכים צילום: רפאל קאהאן

מעבר לכך, ישנו כאן סורק טביעות אצבעות מהיר מאוד, ומספיק לגעת בו כדי שהמכשיר יקפיץ לכם את מסך הבית. זה מעולה עבור חסרי סבלנות. אם כי לא ברור עד כמה הוא "מחפף" בזיהוי הטביעות. למעשה ה"טריק" העיקרי בו עושים שימוש היצרניות כדי להאיץ את זיהוי הצבעות הוא על ידי זיהוי סטטיסטי חלקי - זאת אומרת שהסורק לא באמת משווה את הטביעה שלכם לזו שצולמה, אלא רק לחלקים ממנה. ככל שהזיהוי מתבצע מול פחות חלקים כך הפתיחה תהיה מהירה יותר.  

סורק טביעות האצבעות מהיר מאוד (מאוד) צילום: רפאל קאהאן

מצלמת זיהוי פנים טובה אבל כמקובל באנדרואיד פחות מאובטחת ומשוכללת מזו של אפל. ואולם לא נראה לי שזה ישנה למישהו בעולם האמיתי. אולי רק לכאלה שמודאגים מאוד מכך שזרים יצליחו להערים על מנגנון האבטחה וישימו ידיהם על המידע היקר שלהם.

מצלמת הסלפי שמשמשת גם לזיהוי פנים צילום: רפאל קאהאן

לסיום,  איכות השיחה כאן לא רעה בכלל. הצד השני שומע ונשמע היטב. יש כאן תמיכה מרבית תקני התקשורת העדכניים ביותר. כולל בחיבורי בלוטות' (5.2). המכשיר תומך בחיבורי אוזניות aptX HD, או aptX Adaptive שזו גרסה עוד יותר איכותית שמסוגלת לשמור על איכות ניגון גבוהה תוך שמירה על צריכת חשמל וסטרימינג נמוכה. כאמור יש כאן עינית אינפרה אדום עם אפליקציית שלט רחוק מובנית של שיאומי; ה-GPS מתאכן מהר מאוד ושומר על איכות חיבור גבוהה בווייז. הסוללה בת 4,600 מיליאמפר שעה נטענת במהירות גבוהה ומחזיקה בקלות יומיים בשימוש ממוצע (כשלוש שעות מסך ביום). חוץ ממכשירי Oppo או וואן פלוס, לשיאומי יש את תקן הטעינה המהיר ביותר ואפשר בקלות להגיע למילוי הסוללה בפחות מ-45 דקות. מנגד יש כאן בעיה

תוכנה: או שאוהבים או ששונאים

ממשק ההפעלה של שיאומי מכונה MIUI 12 והוא מתבסס על אנדרואיד 11. מדובר בממשק ותיק ומוכר למי שכבר היה בבעלותו מכשיר של החברה או של פוקו (מותג הבית המוזל שלה). יתרונותיו הם בתמיכה בשלל אפשרויות התאמה אישית עד לרמת סוגי העיצוב של השעון בתצוגה התמידית (AOD). יש כאן גם מגירת אפליקציות שניתן לבטל ולעבור לממשק דמוי אייפון. יש כאן גם מלא אפליקציות מיותרות שמשמשות בעיקר כהשלמה או כתחליף לאלה של גוגל. אין בהם שום יתרון מעשי למעט זה ששיאומי מקבלת קצת יותר מידע ממה שאתם עושים עם המכשיר שלכם.  

עדיין מלא אפליקציות מיותרות צילום: רפאל קאהאן

שיאומי מעולם לא הסתירה את העובדה שכדי לשמור את מחירי מכשיריה נמוכים היא לא בוחלת בתצוגה של פרסומות בתוך האפליקציות שלה וממשק ההפעלה של מכשיריה. עם זאת בשנה האחרונה היא מנסה לצמצם את החשיפה של המשתמשים המערביים למנהג הזה ועל פניו לא תמצאו אותן יותר באופן ישיר. היא גם מאפשרת לבצע Opt out למערכת פרופיל הפרסום (מה שבפועל אומר שיוצגו לכם פרסומות לא רלוונטיות). היא גם נמנעת מלדחוף אותן לאפליקציית ההגדרות למשל. בכלל נראה שמנסים בחברה לתת יותר דגש על אפשרויות פרטיות. כך למשל ניתן להסיר את מידע המיקום מהתמונות או המטאדאטה (המידע המובנה בכל צילום שכולל למשל תאריך, מיקום, רזולוציה או סוג המכשיר בו השתמשו). עם זאת המידע שלכם עדיין עובר לסין כך שכדאי שתהיו מודעים לכך.

מצלמה: אחת הטובות ביותר בסמארטפון השנה

צילום תמיד היה העקב אכילס של שיאומי. החברה היתה מודעת לכך ולכן השקיעה המון מאמצים בשיפור המצלמה של מכשירי הדגל שלה. אם המי 10 של שנה שעברה הראה סימנים של התקדמות ממשית, המצלמה הנוכחית כבר מיישרת קו עם הטובות ביותר בתחום. אמנם היא עדיין לא מגיעה לרמה של הסמסונג S21 אולטרה עם הזום האימתני, לזו של האייפון 12 פרו מקס או הגוגל פיקסל - אך היא בהחלט מסוגלת להתמודד עם תמונות של הגלקסי S הרגיל או האייפון 12. יש כאן 3 חיישנים - אחד לצילום רגיל, אחד לזווית רחבה והאחרון למאקרו וזום.

שלושה חיישנים צילום: רפאל קאהאן

הרזולוציה של החיישן הראשי עומדת על 108 מגה-פיקסלים. שלא כמו אצל המתחרים יש אשכרה אפשרות לצלם תמונות כאלה - לא ברור למה - אבל אם תרצו להדפיס אי פעם פוסטר על בניין אז המי 11 יסייע לכם. המצלמה מספקת מספר אפשרויות התאמה המאפשרות לקבל כיוונים לכל מצב שתבחרו בו. התוכנה עושה לרוב עבודה טובה בהתאמה האוטומטית לכל סצנה, אבל אם אתם ממש רוצים לשלוט בפרטים ישנה אפשרות למצב מקצועי עם גישה לכל הפרמטרים. באופן ידני. 

אם אי פעם רציתם תמננות 108 מגה-פיקסל צילום: רפאל קאהאן

 החיישן הראשי הוא מתוצרת סמסונג וכשהוא לא מצלם ב-108 מגה-פיקסל הוא מחבר ארבעה מהם לתמונה באיכות 27 מגה-פיקסל. מפתח הצמצם מסתפק ב-F/1.85 שזה פחות מהעדשה של שנה שעברה. מצלמת הזווית הרחבה מציעה 13 מגה-פיקסל אבל המיקוד קבוע - מה שאומר שלא ניתן לבצע תמונות של עצמים אלא רק של נוף.  

יופי של צילומים בתאורה פנימית או נמוכה צילום: רפאל קאהאן

מצלמת המאקרו בעלת רזולוציה של 5 מגה-פיקסל ומסוגלת לצלם עצמים עד למרחק של פחות מ-3 סנטימטר. בסך הכל אין כאן בעיות ביצועים. אמנם התמונות עשויות לצאת קצת מטושטשות במצבים מאוד ספציפיים אך לרוב תקבלו תמונות מרשימות מאוד עם צבעים טבעיים (ואפילו מעט דהויים בצילומי מאקרו) ומעט מאוד רעש דיגיטלי.  

הצבעים טבעיים מאוד צילום: רפאל קאהאן

גם בתאורה פנימית תקבלו ביצועים מצוינים. יש כאן גם מצב לילה אוטומטי. הוא עושה עבודה לא רעה בכלל. ואפילו מצוינת במצבים מסוימים. אם אתם בקטע של צילומי לילה או שאתם נוהגים לבלות הרבה במקומות עם תאורה בעייתית, המי 11 יספק לכם מענה מצוין למצבים האלה. יתרון נוסף של מצב הלילה האוטומטי הוא בכך שלא צריך להפעיל אותו - הוא מגיע כברירת מחדל ואם תעדיפו לבחור מתי הוא נכנס לפעולה תיאלצו לשנות אותה.  

שלל מצבים לבחירה צילום: רפאל קאהאן

מצלמת הסלפי בת ה-20 מגה-פיקסל טובה ומספקת תמונות מצוינות. במצב רגיל הצבעים טבעיים כמו בחיישן הראשי, ואין שום טשטושים או רעש דיגיטלי שמופיע. במצב דיוקן, טשטוש הרקע לא מוגזם ומתבצעת הפרדה מעולה בין הנושא לרקע.  מצוין לחובבי מדיה חברתית או זום. לסיכום, המצלמה הזו מהווה קפיצת מדרגה מבחינת שיאומי והופכת את המי 11 לאפשרות אמיתית לחובבי צילום. הדבר היחיד שחסר כאן הוא זום של יותר מפי 2, אבל כנראה שאת היכולות האלה שמרו לדגם הבכיר בסדרה - המי 11 אולטרה.

סיכום ואלטרנטיבות: סמארטפון הדגל המשתלם ביותר בינתיים

בואו נתחיל מהמחיר. המי 11 עולה ביבוא רשמי כ-3,200 שקל. מה שהופך אותו באופן רשמי למכשיר הדגל הזול ביותר בישראל עם מפרט כמו שלו. זאת אומרת מסך גדול ואיכותי, מבנה, מצלמה ומפרט מתקדמים ואפילו שיפור בתוכנה. מנגד אין לו הגנה רשמית מפני מים - גם אם שיאומי כן ממגנת את מכשיריה מפני נתזים כמו בגשם למשל. בקיצור, אל תקחו אותו לשחייה בבריכה או לתצלום החבר'ה גולשים בים. המכשיר היחיד שיכול להעניק תמורה דומה גם אם המסך קטן (מעט) יותר הוא הגלקסי S21 פלוס. ניתן למצוא אותו כיום במחירים של פחות מ-3,000 שקל והוא מספק פייט רציני למי 11 בעיקר בגזרת המצלמה וההגנה מפני מים. האייפון היחיד שמתחרה כאן הוא הפרו מקס האימתני והסופר יקר. אבל קשה להניח שמישהו יעמיד לבחירה אייפון מול שיאומי. 

המצלמה השתפרה פלאים צילום: רפאל קאהאן

ישנם גם את מכשירי וואן פלוס ו-Oppo, אך בשני המקרים המכשירים המקבילים מבחינת מפרט - הוואן פלוס 9 פרו והאופו Find X3 - עולים בממוצע כ-1,000 שקל יותר וזה כשאפשר למצוא אותם. לכן הקרב העיקרי כאן הוא בין חובבי סמסונג לבין חובבי שיאומי. לדעתנו מדובר בהעדפה אישית. הממשקים של שני המכשירים לא דומים כלל וכך גם העיצוב. מנגד איכות הצילום כן דומה מאוד וכך גם המסך היכן שלשיאומי יש יתרון עם עשירית האינץ' יותר מהסמסונג. לעומת זאת למסכים של סמסונג אין שוליים משתפלים וכן יש תקן הגנה מפני מים ואבק. בקיצור מדובר בעיקר בעניין של העדפת מותג. ובמקרה הנוכחי המי 11 מצליח להיות אלטרנטיבה ראויה למכשירי הדגל של המתחרות הגדולות. הישג מרשים לכשעצמו.