בדיקת כלכליסט
פוקו X3 Pro: כמעט מכשיר דגל במחיר של מכשיר ביניים
מותג הדגל המוזל של שיאומי מכה שוב עם מכשיר מקורי ומוצלח במחיר שווה לכל נפש. עם זאת המצלמה לא משובחת ויש כמה דברים ששווה לדעת לפני שבוחרים לרכוש אותו
לפני כשלוש שנים נחת הפוקופון F1 על המדפים ועורר סערה: פוקו, תת מותג של שיאומי, הצליחה להפתיע את עולם הסמארטפונים עם מכשיר בעל תכונות של מכשיר פרימיום ובמחצית העלות של מכשיר דגל מתחרה. מאז פוקו לא ממש הצליחה לשחזר את ההישג והתמקדה יותר בדגמי ביניים מוזלים. כעת מגיע הפוקו X3 פרו, מכשיר מוזל בעל תכונות המקרבות אותו לסגמנט מכשירי הדגל כמו בדגם המקורי, אך האם הוא באמת מסוגל להחליף מכשיר במחיר כפול?
פוקו X3 פרו במלוא בדרו צילום: רפאל קאהאן - שיאומי מפתיעה עם הסמארטפון המתקפל החדש שלה
- שיאומי משנה אסטרטגיה: משיקה סמארטפוני פרימיום
- שיאומי לא מסתפקת בסמארטפונים: בדרך לייצר רכב חשמלי עם גרייט וול
עיצוב ומבנה: מצועצע ופלסטיקי
כדי לשמור על עלויות פיתוח נמוכות אין סודות, צריך להתפשר ברכיבים מסוימים, וכן בהשקעה בעיצוב. הפוקו לא מכשיר מכוער, אבל בואו נאמר שהוא לא יזכה למבט נוסף ממי שאוהב חפצים אסתטיים. הדגם זוכה לגב מפלסטיק מבריק בעל הטבעה של שם המותג בגדול לאורכו. אמנם ניסו כאן להוסיף עניין ויזואלי בדמות טקסטורות שונות, אבל זה לא מוצלח במיוחד לטעמנו. בנוסף הוא עבה. עם 9.4 מ''מ אתם תרגישו אותו היטב בכיס המכנסיים או המעיל. הוא גם כבד יחסית כאשר משקלו עומד על 215 גרם. מגרעת המצלמה המכובדת מורכבת בחלק העליון של הגב, ולמרות שהיא בולטת למדי היא מאפשרת הקלדה נוחה כשהמכשיר מונח על גבו.
גב מפלסטיק צילום: רפאל קאהאן מנגד, כל השאר דווקא נחמד מאוד. השלדה בנוי מאלומיניום, המסך אמנם מודבק על הגוף ולא מוטמע, אך לא תמצאו כאן חריצים או קרקושים. המכשיר מרגיש אמין ובנוי היטב. אמנם אין כאן הגנה מלאה מפני מים ואבק, אך כן יש תקן IP53 בסיסי שיגן עליו לפחות מנתזי נוזלים וחדירה של אבק. בצד ימין של המכשיר תמצאו את כפתור ההדלקה שבתוכו מוטמע סורק טביעות אצבע. זו תצורה נוחה מאוד לימניים, אבל פחות לשמאליים. בחלק העליון תמצאו עינית אינפרה אדום לשליטה בטלוויזיה או בסטרימר, ובחלקו התחתון את שבכת הרמקול וכן שקע אוזניות וטעינה. החריטה שלהם מבוצעת ישירות בגוף המכשיר אך אין כאן חלקים חדים או שריטות.
הרמקול, שקע הטעינה והאוזניות צילום: רפאל קאהאן חומרה: מכשיר דגל בן שנתיים
המעבד שנבחר ל-X3 פרו הוא הסנאפדרגון 860, גרסה מעודכנת של הסנאפדרגון 855+ ששימש כמעבד דגל במספר מכשירי פרימיום לפני שנתיים ויותר. מדובר בשבב מצוין שמעניק ביצועים מהירים מאוד. בעוד מתחרים בסגמנט הזה בדרך כלל מסתפקים בסדרה נמוכה יותר של מעבדים, בפוקו השקיעו במנוע והוציאו ממנו את המירב. המכשיר מהיר מאוד ואין כאן הפסקות, שיהוקים או עיכובים. לצדו תמצאו זיכרון פעולה בן 6 או 8 גיגה-בייט, תלוי בגרסת המכשיר. מרחב האחסון מציע 128 או 256 גיגה-בייט ולצידו חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון, משהו שיותר ויותר יצרנים מוותרים עליו, בעיקר בדגמי פרימיום.
סורק טביעות אצבעות בצד צילום: רפאל קאהאן המסך אמנם מרשים עם 6.67 אינץ', אך איכות התצוגה שלו לא מרשימה מאוד. הוא מבוסס על פאנל LCD, עוד רכיב שמאפשר לחסוך בעלויות, ברזולוציה של FHD ועם בהירות מקסימלית לא טובה של 450 ניט. זה לא מאוד שימושי בשמש ישירה. אז שימו לב לכך אם אתם נוהגים להסתובב הרבה בחוץ, גם בימי הקיץ. מנגד, הפרדת הצבעים מצוינת והם נראים טבעיים יחסית לרוויית התצוגה של סמסונג למשל. למסך יש למרות זאת בונוס בדמות תמיכה בקצב רענון גבוה של 120 הרץ, זה מאפשר להחליק היטב את האנימציות ומעניק למכשיר תחושה הרבה יותר זורמת. עם זאת אין מדובר במסך גיימינג. אמנם ניתן בקלות לשחק בו במשחקים כבדים, אך התצוגה כאן לא תעניק לכם חוויה מדהימה.
המסך נעים אך לא מדהים צילום: רפאל קאהאן חוויית המולטימדיה כאן אינה מוגבלת בגלל המסך, אך אם אתם חובבי מוזיקה, יש כאן מערך רמקולים סטריאו, כאשר הרמקול המשני מופעל דרך האפרכסת. זה לא יחליף רמקול חיצוני טוב, אבל זה מספיק כדי לשמש כדיבורית מצוינת. מבחינת תקשורת יש כאן תמיכה בכל התקנים האחרונים למעט בבלוטות' שמסתפק בגרסה 5 בלבד, למרות שכיום מקובלות גרסה 5.1 ו-5.2 שמספקות יתרונות בדמות תמיכה בהתאמה של מכשירים מרובים במקביל. הסוללה בת ה-5,160 מיליאמפר שעה מצוינת והמכשיר שורד בקלות יומיים של שימוש אינטנסיבי. כמו כן יש כאן טעינה מהירה שאמנם לא משתווה לזו של מכשירי אופו או וואן פלוס למשל, אך מספיקה לטעינה מלאה בתוך כשעה ו-60% בכחצי שעה.
תוכנה: ממשק ההפעלה של שיאומי בתחפושת
פוקו פיתחו ממשק הפעלה משל עצמם שכולל כמה שינויים מהממשק המקורי של שיאומי - MIUI - עליו הוא מבוסס. ההבדל העיקרי הוא בעיצוב של האייקונים שיותר קרוב למה שתמצאו בממשק המקורי של אנדרואיד. מנגנון הפתיחה של המכשיר כולל סורק טביעות אצבעות מהיר מאוד בצד. מדובר בתצורה שנתקלים בה לפעמים ויתרונה בכך שהיא חוסכת שימוש בכפתור בתחתית המסך. היא גם זולה יותר ממסך בעל סורק מתחת לזכוכית שלו. יש כאן גם תמיכה בזיהוי פנים, אך זו אופציה לא מאוד מאובטחת.
ניווט במחוות ומגירת אפליקציות קבועה צילום: רפאל קאהאן
עוד הבדל בין הממשק הנוכחי לזה של שיאומי הוא שמגירת האפליקציות לא ניתנת לביטול. כך שלא תוכלו להסתפק בפריסת האפלקיציות על מסכי הבית השונים. יש שיאהבו ויש שפחות. עוד הבדל הוא עיצוב וילון ההתראות. הוא מזכיר מאוד את הפריסה של האייפון, עם כפתורים גדולים ומינימליזם עיצובי. אם אתם לא אוהבים כאן כן תוכלו לחזור אחורה.
סורק פנים מצוין ומהיר צילום: רפאל קאהאן אחת הבעיות של שיאומי בעבר היתה ריבוי הפרסומות במערכת ההפעלה. אחת הדרכים שלה להגדיל את ההכנסות בלי להגדיל את מחיר המכשירים. עם זאת החברה הפנימה את הביקורת ומאפשרת כעת לנטרל את רכיב ההתאמה האישית של הפרסומות. זה אמנם לא ימנע לחלוטין פרסום, אבל יפחית את התדירות שלהן. יש כאן גם אפליקציית אבטחה יעילה עם סורק וירוסים מובנה ותחזוקת מכשיר. זה אמנם דורש התעסקות ידנית, אבל זה יותר טוב מכלום.
מצלמה: טובה ביום, לא מרשימה בלילה
מערך הצילום הראשי של ה-X3 פרו כולל חיישן עיקרי בן 48 מגה-פיקסל, חיישן זווית רחבה בן 8 מגה-פיקסל, חיישן מאקרו וחיישן עומק שדה בני 2 מגה-פיקסל כל אחד. מצלמת הסלפי מציעה חיישן בן 20 מגה-פיקסל. ישנה תמיכה במצב לילה, אך מנגד אין כאן ייצוב תמונה אופטי. למעט בחיישנים הראשיים, עדשות המאקרו והסלפי, אין גם אוטופוקוס. זאת אומרת שהמיקוד מכויל למרחק קבוע שאיתו תצטרכו להסתדר. אפליקציית הצילום דווקא שימושית וקלה מאוד לשליטה, המעבר בין המצבים מתבצע על ידי החלקה של האצבע לרוחב המסך. יש כאן זום דיגיטלי של עד פי 2, אך הוא לא ממש שימושי.
ארבעה חיישנים אך רק שניים וחצי באמת שימושיים צילום: רפאל קאהאן
איכות הצילום לא מרשימה בלשון המעטה. אמנם החברה ניסתה למקסם את הביצועים של המצלמה, אך החומרה כאן לא מאפשרת יותר מדי קסמים. צילום באור יום מלא מניב ביצועים טובים, יש פירוט טוב אך לפעמים ניתן להבחין במריחות כמו למשל אם מצלמים דשא. יש תמיכה ב-HDR, שמאפשר לקבל טווח צבעים רחב ומדויק יותר, אך הוא לא מופעל בכל צילום. איכות הצבעים מדויקת מאוד ויש מעט מאוד רעש דיגיטלי, אפילו אם תגדילו את התמונה. רזולוציית ברירת המחדל היא 12 מגה-פיקסל, כאשר אלגוריתם הצילום מחבר ארבעה פיקסלים לאחד. אפשר גם לצלם ב-48 מגה-פיקסל, אך זה לא מומלץ. זמן הצילום יתארך ואיכות התמונות לא תשתפר באופן דרמטי.
איכות הצילום טובה סאור יום אך לא מוצלחת בלילה צילום: רפאל קאהאן מצלמת הסלפי מנפיקה תמונות טובות, הצבעים טבעיים ואין החלקה מוגזמת של פרטים. מצלמת המאקרו כאמור מבוססת על פוקוס קבוע של כ-4 ס''מ, התמונות לא יוצאות מפורטות ולמעשה הן כל כך גרועות שאפילו פילטר לא ישפר את המצב. חיישן עומק השדה מאפשר צילומי דיוקן על ידי טשטוש הרקע. הוא עובד היטב וצילומי דמויות במרחב יוצאים מדויקים ועם הפרדה ברורה בין הרקע לנושא הצילום. עניין נדיר במצלמות ברמת המחיר הזו. לקינוח תמצאו כאן מצב לילה בחיישן הראשי ובצילומי זווית רחבה. הוא עובד היטב ומשפר מאוד את איכות התמונות, מספיק רק להשוות תמונות עם וללא כדי להיווכח בכך. מצלמת הווידיאו טובה ומאפשרת צילום ברזולוציה של עד 4K ב-30 פריימים לשנייה (FPS), היא כוללת תמיכה בייצוב תמונה אלקטרוני (EIS) שמונע קפיצות ומעברים חדים מדי, וישנו גם מצב עם ייצוב מוגבר (SuperSteady) שמאפשר לצלם סרטונים שנראים כמו במצלמות גו פרו.
סיכום ואלטרנטיבות: התמורה הכי טובה למחיר בקטגוריה אם אתם לא זקוקים למצלמה טובה מאוד
מחירו של ה-X3 פרו נע בין כ-1,100 ל-1,400 שקל בממוצע. במחיר הזה יש לו כמה מתחרים, שיאומי מציעה את הרדמי נוט 10 שסקרנו לא מזמן, סמסונג מציעה את ה-A52 המוצלח ורילמי מבית Oppo מציעה את ה-7 פרו. בכל מקרה לאף אחד מהם אין את המעבד שיש ל-X3 או את קצב רענון המסך הגבוה. מנגד יש להם יתרונות אחרים, מצלמה מעולה בסמסונג, מסך מצטיין בנוט 10 של שיאומי וברילמי וטעינה מהירה יותר באחרון. הפוקו יקסום למי שאהב את הדגם הקודם של החברה. המעבד העוצמתי משפר מאוד את נוחות השימוש, וחוויית השימוש נעימה יותר מאשר במכשירים האחרים, אך למרות זאת הוא מגושם יותר ומרגיש כבד מאוד. מדובר בסך הכל במכשיר מצוין, שיעניק לכם הרבה מאוד תמורה לכסף, אבל רק אם אתם לא זקוקים למצלמה איכותית. אבל הוא לא מכשיר דגל, אלא מכשיר ביניים עם מעבד חזק מאוד.
