$
תקשורת

העתירה נדחתה: בזק תשלם קנס של 11 מיליון שקל על אי יישום השוק הסיטונאי בטלפוניה

משרד התקשורת קנס את החברה בסכום המירבי האפשרי. בדיונים המשפטיים אמד המשרד את התועלת שצמחה לבזק בכ-23 מיליון שקל; המשרד: "בזק פגעה ביכולת מתחרותיה להציע שירותי טלפוניה מתחרים והפרה ברגל גסה את ההוראות"

אביאור אבו 17:5218.04.21

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (א') עתירה מנהלית שהגישה בזק נגד החלטת משרד התקשורת להטיל על החברה עיצום כספי בגובה 11 מיליון שקל, על כך שלא יישמה את רפורמת השוק הסיטונאי בשוק הטלפוניה. "ריכוז קביעותי מלמד על דחיית כלל טענותיה של בזק ועל כך שבזק לא הצביעה על פגם בהחלטה אשר יש בו בכדי להוביל לביטולה", ציינה השופטת לימור ביבי.

 

רפורמת השוק הסיטונאי נכנסה לתוקף ב-2015 במטרה לחייב את חברות התשתית – בזק ו-HOT – לאפשר לחברות תקשורת מתחרות "לשכור" מהן את התשתית – טלפוניה או אינטרנט – ובכך להגביר את ההיצע לצרכן ולחזק את התחרות. נכון לסוף 2020, 557 אלף לקוחות רוכשים את שירותי האינטרנט שלהם במתכונת סיטונאית על תשתית בזק. מאידך, שירות הטלפוניה הסיטונאית לא מסופק עד היום, יותר מחמש שנים מכניסת הרפורמה.

 

בזק טענה לאורך הדרך כי הקצאת השימוש ברשת הטלפוניה שלה למתחרותיה אינה ישימה, בין היתר לאור הצורך להחליף מתג - מרכזייה שתאפשר לספקיות האחרות להתחבר אליה, מהלך שדורש זמן והשקעה גדולה. בתקופה של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, הוא הציע חלופה בדרך אספקת השירות שמיטיבה עם בזק – אחד האירועים שנחקרו במסגרת תיק 4,000. החלופה כשלה כישלון חרוץ, ומשרד התקשורת תחת המנכ"ל נתי כהן דרש מבזק לספק את השירות למתחרותיה במתכונתו המקורית החל מאוגוסט 2018. משלא עשתה זאת, קנס אותה המשרד בכ-11 מיליון שקל - הסכום המרבי שבו ניתן לקנוס את החברה, וזאת על כך שלא עמדה באספקת השירות החל מאוגוסט בלבד.

 

בהחלטתו ציין המשרד כי "בזק פגעה ביכולת של מתחרותיה להציע שירותי טלפוניה מתחרים. החברה הפרה ברגל גסה את הוראות משרד התקשורת במשך תקופת הפרה ארוכה ומשמעותית. פוטנציאל המנויים שנחשף להפרה הוא עצום והיקף הנזק הכספי והתועלת שצמחה לבזק מההפרה מוערכים בעשרות מיליוני שקלים ולאורך זמן". בדיונים המשפטיים, אמד המשרד את התועלת שצמחה לבזק בכ-23 מיליון שקל.

 

עובדים של בזק (ארכיון) עובדים של בזק (ארכיון) צילום: דנה קופל

 

 

בפברואר 2019 הגישה בזק את העתירה וטענה כי "הכללתו של שירות הטלפוניה הסיטונאי במסגרת הרפורמה נעשתה באופן חפוז ובלתי מבוסס, ללא קיום בדיקות מינימליות וללא עריכת דיונים מקצועיים. משרד התקשורת לא הצליח להראות, ולו בדוחק, כי שירות הטלפוניה הסיטונאי במתכונת שנקבעה על ידיו ישים על גבי הרשת הקיימת של בזק".

 

בחודש מאי בשנה שעברה, בנפרד לעתירה, הודיע המשרד כי הוא מקבל פתרון הנדסי שבזק הציעה, וברגע שתספק את השירות למתחרותיה תסתיים ההפרה. בדוחותיה לשנת 2020, ציינה בזק כי לא קיים ביקוש לשירותי הטלפוניה הסיטונאית וכי יש אפס מנויים נכון למועד פרסום הדו"ח. כיום מציעות מתחרותיה של בזק שירות טלפוניה על גבי רשת האינטרנט, אך השירות הקווי נתפס כשירות איכותי ממנו.

 

בשנים האחרונות מתאפיין שוק הטלפוניה הנייחת בירידה בביקוש, בעיקר עקס העלייה בהיקף השימוש בטלפונים סלולריים. להערכת בזק, נכון לסוף 2020 עמד נתח השוק שלה בשוק הטלפוניה על כ-54% בשוק הפרטי וכ-70% בשוק העסקי. בין 2015-2020 הכניסה בזק מטלפוניה בלבד כ-7.5 מיליארד שקל. אי יישום הטלפוניה הסיטונאית היה מהסיבות העיקריות לאי ביטול ההפרדה המבנית בחברה על ידי משרד התקשורת. בימים אלה בוחן המשרד הפחתה משמעותית בתעריפים שהחברה מציעה לצרכן, במה שעלול להוביל לפגיעה של כ-350 מיליון שקל בהכנסות החברה.

x