הצד שעליו מרוחה המרגרינה: בלו בנד הניבה 31% רווחיות

חברת המזון יוניליוור הרוויחה בממוצע 64 אגורות לפני מס על כל חבילת מרגרינה בלו בנד שמכרה לקמעונאים בשנים 2016-2009, שיעור רווחיות ממוצע גבוה של 31%. נתונים אלה ונוספים הגישה החברה לבית המשפט במסגרת תביעה ייצוגית נגדה על ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי לגביית מחיר מופרז על בלו בנד באותן שנים.

עוד עולה מהנתונים כי ב־2013, לאחר המחאה החברתית שהחלה בקיץ 2011 וגרמה לתעשייני המזון להימנע מהעלאת מחירים מחשש לחרם על מוצריהם ופגיעה בתדמית, העלתה יוניליוור את המחיר של חבילת מרגרינה ב־16 אגורות, כ־6% מהמחיר. הרווחיות לעומת זאת קפצה פי שניים ל־41% ב־2013. הרווח לפני מס עמד על 84 אגורות לחבילת מרגרינה. 34.5% מהפער ברווחיות זו, 29 אגורות, מקורם בירידה של עלויות הייצור הישירות והעקיפות, כלומר ניתן לייחס את הפער הזה להתייעלות שביצעה החברה.

יוניליוור צילום: Unilever

מרגרינה בלו בנד מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ־90% מהשוק הפרטי, והיא עדיין מונופול מוכרז במוצר זה בשנים הרלבנטיות. בלו בנד היתה מוצר בפיקוח עד 2006. מאז 2009 החברה החלה להעלות בהדרגה את המחירים. העלייה הגדולה ביותר במחיר נעשתה ב־2013, לאחר המחאה החברתית.

מאז ועד 2016 עלויות הייצור נשארו יציבות יחסית, עם פער קטן מדי שנה. המחיר לקמעונאי מצד שני החל לרדת, אבל באופן זניח של 2 אגורות לשנה. מהנתונים עולה כי מאז העלייה הגדולה במחיר ב־2013, הפער בין עלות הייצור למחיר לקמעונאי עמד בממוצע על 40% במשך ארבע שנים.

לפי הנתונים של יוניליוור, ב־2009 עמד המרווח בין עלות הייצור, כולל עלויות ישירות ועקיפות, על 29%. בשנה שלאחר מכן הרווחיות ירדה מעט ל־26%. מגמה הירידה ברווחיות נמשכה גם ב־2011 (19%) וב־2012 (17%), שנת המחאה החברתית והשנה שאחריה. אלא שהחל מ־2013 התרחשה קפיצה משמעותית, יותר מפי שניים, בשיעורי הרווחיות, אף שהעלויות נשארו יחסית יציבות. המחיר לקמעונאי עלה ב־16 אגורות, מ־2.75 שקלים ל־2.91 שקלים. יחד איתו הרווחיות זינקה לשיא של 41%. מאז נשמרה הרווחיות על ממוצע של 40%.

את הנתונים הגישה יוניליוור לבית המשפט בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה. השופטת שדנה בתיק, אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, פתחה בשבוע שעבר את התיק לעיון הציבור, לאחר שהוגשו סיכומים ובטרם כתיבת פסק הדין שיכריע אם להכיר בתביעה כייצוגית. הסכום שהתביעה דורשת להחזיר לצרכנים עומד על 140 מיליון שקל.

קביעת מדד ייחוס

כדי לקבוע אם מדובר במחיר מופרז, ולפי פסקי דין קודמים בתביעות דומות בקוקה קולה וקוטג', השופטת שטמר צפויה להתבסס על שתי בדיקות. הראשונה היא אם מדובר בשוק שהתחרות בו דלה או לא קיימת כלל; השנייה היא אם מדובר ברווחיות גבוה משמעותית בהשוואה לרווחיות המקובלת בענף, כלומר לפי מדד ייחוס כלשהו, נניח הרווחיות המקובלת בשוק השמן למאכל.

את התובע הייצוגי, שגיא בינתאי, מייצגים עורכי הדין רנן גרשט ושנהב יעקב ממשרד נאור־גרשט. את יוניליוויר מייצגים עורכי הדין ברק טל ושני רפפורט ממשרד יגאל ארנון.

מרגרינה בלו בנד היתה הראשונה שיוצרה בישראל, כבר בשנות ה־20, על ידי חברת תוצרת מזון ישראלית (תלמה), שלימים נרכשה על ידי יוניליוור. לפני שנה חדלה יוניליוור לשווק את מותג בלו בנד והפצתו עברה לחברת דיפלומט, שבשליטת נעם וימן.

ברקע המעבר לדיפלומט, החלטת יוניליוור העולמית למכור את עסקי המרגרינה שלה לחברת Upfield, יצרנית מרגרינה וממרחים בינלאומית. במכתב ששלחה בשנה שעברה יוניליוור ישראל ללקוחותיה נכתב: "ברצוננו לעדכן כי חברת Upfield עדכנה אותנו בהחלטה למנות מפיצה אחרת בישראל להפצת מוצרי המרגרינה החל מ־1 באפריל 2020. לפיכך אנחנו מודיעים על הוצאת מוצרי המרגרינה מהסכם הסחר הקיים בינינו, והסכם מתן שירותי ההפצה והמכירות שלנו מגיע לסיומו".