מערך בריאות הנפש צריך לעלות לראש סדר העדיפויות

בשבוע שעבר, בזמן שהמוני בית ישראל נפשו ברחבי הארץ, נודע כי משרד הבריאות הביא למעשה לסגירת מרפאת בריאות הנפש בעיר פתח תקווה וכך כ-750 אלף תושבי אזור פתח תקווה והשומרון, אותם שירתה המרפאה, נותרו ללא מענה בתחום בריאות הנפש.

לאחר לחץ ציבורי, משרד הבריאות פרסם הודעה לקונית ועמומה לפיה המשרד רואה חשיבות רבה במתן שירותים ותמיכה נפשית וכי מיד לאחר החג: "יקבעו המועד והמתכונת להחזרת המרפאה לפעילות".

טיפול. אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

עבור מיליוני הישראלים בגילאים שונים ומגזרים שונים המתמודדים עם סוגיות הנוגעות לבריאות הנפש כגון משברי חיים, תחלואה נפשית כרונית, תאונות, שכול, חרדות ודכאון, תשובות כמו המתנה לאחר החג, לתקציב מדינה, או מו"מ קואליציוני, פשוט לא מתקבלת כהתנהלות סבירה.

התנהלות המדינה במקרה זה, כמו במקרים דומים אחרים, משקפת את התמונה כולה – נושא בריאות הנפש נמצא בחצר האחורית של מערכת הבריאות. עוד בטרם הקורונה, נושא בריאות הנפש לא זכה לתשומת הלב ולתקציבים הנדרשים בעוד שבעיות נפשיות היו ועודן בעיות הבריאות השכיחות ביותר באוכלוסייה.

ההתמודדות עם נגיף הקורונה, הסגרים, והחרדה הבריאותית והכלכלית היום-יומית העצימו בפנינו את הצורך האקוטי בהצבת מערך בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות. לשם ההמחשה, על פי סקר שנערך בקרב מנהלי מרפאות בריאות הנפש, ופורסם בתחילת השנה, כ-40% ממנהלי המרפאות העידו על עלייה כללית בפניות בעלות תכנים אובדניים וכ-15% העידו על עלייה משמעותית, ומעל למחצית מהמנהלים העידו שבעת הגל השני החמיר מצבם של מעל ל-75% מהמטופלים.

זמן המתנה של 12-16 חודשים

דו"ח מבקר המדינה שיצא רק בחודש מאי שנה שעברה, קבע כי זמני ההמתנה לבדיקת אבחון, ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי בבריאות הנפש עשויים לעמוד על בין 12 ל-16 חודשים, כאשר בדיקת המבקר הראתה כי ישנם פערים ברורים ומשמעותיים בין זמני ההמתנה ואיכות הטיפול הניתנים באזורי הפריפריה לאלה הניתנים באזור מרכז הארץ, ודווח כי במספר ישובים המטופלים נאלצים לנסוע, בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול.

טוב עשתה המדינה כאשר העבירה את נושא בריאות הנפש לתחום אחריותם של קופות החולים, וכך הציבה גורם אחד המטפל גם בגוף וגם בנפש. ייאמר לזכות מערך שירותי בריאות הנפש היום שמדובר במערך טיפולים מגוון ומקיף מטיפול הניתן במסגרת המחלקות בבתי החולים, או במסגרות המהוות חלופה לאשפוז וגם מסייעות בקיצור זמני ההמתנה וצמצום העומס על המערכת, כמו בתים מאזנים, או אשפוז בית מרחוק על ידי צוות רפואי מקצועי.

אולם, כל עוד מערכת הבריאות לא תציב ראש סדר העדיפויות את נושא קיצור התורים וזמני ההמתנה למרפאות המהוות את מוקד המענה הראוי, תרחיב את היקף ההתקשרויות עם מסגרות חוץ אשפוזיות וטיפולי בית, ותתקצב כראוי את מערך בריאות הנפש, לא ימצא פתרון למטופלים הזקוקים לטיפולי בריאות הנפש. המטופלים וכן הקרובים אליהם המשמשים כמשענת, מייחלים ליום שבו יקומו מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובממשלה, ויציבו את נושא בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות, תוך צמצום אי השוויון בזמן ההמתנה לתור, ובאיכות הטיפול.

השבוע ציין ארגון הבריאות העולמי את יום הבריאות העולמי בסימן שוויוניות בגישה לשירותי בריאות, כך ראוי להזכיר ולציין שגם בכל הנוגע לשירותי בריאות הנפש לכלל אזרחי ישראל מגיע מענה ראוי ואיכותי וכפי שאנחנו דורשים לקבל חיסון זמין ומיידי לנגיף הקורונה, אסור להסכים למצב שבו נמתין במשך קרוב לשנה לטיפולים בבריאות הנפש.

לכן, על מקבלי ההחלטות לפעול בהקדם לתקצוב ראוי לבריאות הנפש בדגש על חיזוק הקו הקדמי של שירותי בריאות הנפש – מרפאות בריאות הנפש, ולפעול לקיצור התורים, באמצעות גיוס צוותים מטפלים והכשרה של דור חדש של פסיכיאטרים, ופסיכולוגים, המתאימים לתרבויות השונות בחברה הישראלית שיצטרכו להתמודד עם הצלקות הנפשיות שהותירה השנה האחרונה על נפשם של רבים.

פרופ' מוטקה שני הוא חתן פרס ישראל על תרומה לחברה ולמדינה, ונשיא האגודה לזכויות החולה