המדינה מגבשת מסלול נטול ביקורת לאישור מחצבות

המדינה מצאה פתרון יצירתי להתמודדות עם התנגדויות הציבור וארגוני הסביבה שמעכבות הקמת מחצבות חדשות: עקיפה מוחלטת של הצורך לבחון את ההתנגדויות בכללותן. מפרוטוקול דיון של צוות הבכירים שהוקם לבחינת מדיניות הכרייה והחציבה בישראל, ושהגיע לידי "כלכליסט", עולה כי חברי הצוות הציעו "לבחון את יעילות העברת סמכויות מן הוועדות המחוזיות למסלול הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות - ע"ר) לצורך קידום מהיר של תכנון מפורט, בהתמודדות מול לחצי נימב"י (nimby) ברשויות המקומיות ובמענה לדרישות בנושאי איכות הסביבה, בריאות וכו'".

מימין: מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי ומנכ"ל משרד השיכון יאיר פינס. דעות מנוגדות צילום: קובי גדעון, לע"מ

המונח נימב"י הוא תרגום של ראשי התיבות ל־Not In My Back Yard (לא בחצר האחורית שלי), ומשמש לתיאור התנגדויות של תושבים להקמת מוסדות בסמוך לביתם מחשש שהדבר יפגע באורח חייהם ובערך נכסיהם. כך, הצעת הצוות מבקשת לדלג על הצורך להעביר את הליכי אישור המחצבות החדשות בוועדות התכנון המקומיות, ולהאצילם על הוות"ל הפטורה מעיסוק בהתנגדויות הציבור וארגוני הסביבה. עיסוק בהתנגדויות אכן עשוי לעכב אישור מחצבות חדשות, לעתים במשך שנים, אך חשוב לצורכי הגנה על האינטרס הציבורי.

הפרקטיקה של עקיפת ועדות התכנון המקומיות כבר נהוגה בישראל. דוגמה בולטת לכך היא הוותמ"ל — הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור, שנועדה להגדיל את היצע הדירות בישראל ולאשר תוכניות באופן מהיר. הציבור לא רשאי להגיש התנגדויות לתוכניות ארציות הנידונות בותמ"ל או בות"ל, אך המדינה אומרת כי הדיונים מתקיימים במעמד כל הצדדים.

חשש שהניסיון לעקוף את ההתנגדויות יצור עיכובים

צוות הבכירים לבחינת מדיניות הכרייה, המכונה גם ועדת המחצבות, הוקם בדצמבר האחרון בהחלטה של מועצת רשות מקרקעי ישראל, לצורך בחינת חסמי התכנון והשיווק של אתרי כרייה וחציבה חדשים. בנוסף נדרש הצוות לגבש המלצות על צעדי מדיניות הנדרשים לקידום אספקה סדירה של חומרי גלם בתאם לצורכי המשק. להקמת הצוות קדם דו"ח מבקר המדינה ממרץ 2020, שהתריע כי ב־2025 צפוי מחסור של 90–140 מיליון טון של חומרי גלם לבנייה וסלילה.

בראש הצוות עומד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יאיר פינס, וחברים בו בין היתר מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט, הממונה על התחרות מיכל הלפרין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי ומנכ"לית מינהל תכנון דלית זילבר.

מפרוטוקול הדיון עולה כי אדירי ציין כי לוות"ל יש יתרון באישור תוכניות כרייה וחציבה, בעיקר למחצבות הגדולות ובפרט בעניין היתרי בנייה, שכן "מתן היתרי הבנייה משמש לעיתים ככלי בידי הרשות המקומית לאי מימוש התוכנית". עם זאת, זילבר אמרה כי למסלול הות"ל אין יתרון בקידום תוכניות מפורטות אלא רק בשלב היתרי הבנייה.

נציג המשרד להגנת הסביבה בדיון הסתייג מהמהלך, בטענה כי תוכניות הכרייה והחציבה בעלות משמעות סביבתית כבדה, וכי המשרד יתקשה להגן בוות"ל על תוכניות כשאנשיו אינם משמשים כיועצים הסביבתיים.

מחצבת מודיעים סמוך לשוהם. המדינה נערכת למחסור צפוי בחומרי בנייה וסלילה צילום: אוראל כהן

"הניסיון להעביר לות"ל סמכויות של ועדות מחוזיות יהיה הרמת דגל לבן של הממשלה מול חברות הכרייה והחציבה", אומרת מנכ"ל ארגון צלול מאיה יעקבס. לדבריה, המונח קידום מהיר הוא שם קוד של הות"ל להתעלמות מהאינטרס הציבורי תוך רמיסת זכויות בסיסיות של שקיפות ושיתוף ציבור.

משרד השיכון: הוועדה דנה במספר רעיונות

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "לקראת 2025 צפויות לשוב לידי המדינה מספר רב של מחצבות. על מנת לשווק אותן מחדש באופן מהיר ויעיל, שימנע פגיעה מהותית בפעילות, יש לייצר מנגנון שיווק מוסדר ובכלל זה מתן היתרים חדשים למפעילים שיזכו במכרז. בוועדה נידונים מספר רעיונות, עבודת הוועדה טרם הסתיימה והדיונים בעיצומם".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "נציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה, המנכ"ל יהלומי, הביע התנגדות להצעה שקידום מחצבות ייעשה באמצעות הות"ל ולא באמצעות ועדות התכנון. עמדת המשרד היא כי מסלולים מקוצרים מסוג הות"ל יובילו לתכנון שאינו לוקח בחשבון את כל השיקולים — גם הסביבתיים — באופן נאות. הדבר יוביל לעתירות משפטיות ולהתנגדות ציבורית מוגברת, וכתוצאה מכך לעיכוב בתהליך התכנוני ופגיעה באיכותו. המשרד בוחן אפשרויות לניהול נכון של משק החצץ ללא צורך בפגיעה סביבתית נוספת".