במקום מחצבות: המדינה שוקלת לייבא חצץ לישראל

משרד האנרגיה בוחן את ההיתכנות הכלכלית של יבוא חצץ (אגרגטים) שמשמש לייצור בטון והקמת תשתיות. היבוא מתוכנן דרך נמלי הים, בעיקר מיוון וטורקיה, וכן ממצרים וירדן דרך מעברים יבשתיים.

המהלך נועד להבטיח אספקה סדירה של חומרי חציבה, בשל החשש שעד 2025 יסגרו מחצבות נוספות וצפוי מחסור חמור בחצץ באיכות המתאימה לתערובות בטון ואספלט. כמו כן, בענף מעריכים שיבוא של חצץ מחו"ל יפחית את כוחם של בעלי המחצבות החזקים כרגע, המערימים קשיים על פתיחת מחצבות חדשות.

הגדולים שולטים

במשרד האנרגיה ציינו כי היבוא נשקל בעקבות עליית מחירי התמלוגים שמשלמים בעלי זיכיון להפעלת מחצבה בישראל. להפקת חצץ בארץ פועלות מחצבות עם שני סוגים של רישיונות. הוותיקות משלמות תמלוגים על פי תנאי רישיון שהוקצה להן בפטור ממכרז והחדשות פועלות משנת 2000 על פי הרשאה לחציבה שמתקבלת לאחר מכרז שבו מתחרים על גובה התמלוג.

בשנת 2019 שולמו בסך הכל כ־250 מיליון תמלוגים על חצץ בעוד שתעשיית המחצבות מגלגלת 2 מיליארד שקל בשנה, ותעשיית מוצרי הבנייה, שהחצץ משמש עבורה חומר יסוד, מגלגלת בשנה כ־18 מיליארד שקל.

מחסור בחומרי חציבה

במשרד האנרגיה מסבירים כי החשש הוא מפני מחסור בחצץ שיגיע לשיא עד שנת 2025. בדוח שפרסם מבקר המדינה במרץ 2020 הוא קבע כי עד שנת 2025 יהיה מחסור מצטבר של כ־139 מיליון טון. בשנת 2019 היה היקף הכרייה מ־33 מחצבות בישראל ומחצבות ישראליות בשטחי יהודה ושומרון כ־55 מיליון טון חומרי מחצבים.

בנוסף, מדי שנה נכנס לישראל 15–10 מיליון טון ממחצבות פלסטיניות שאינן בבעלות ישראלית. 80% מהמחצבים האלה הם חצץ שמיועד ברובו למפעלי בטון, לקבלני תשתית ולמפעלי אספלט. במסמך שהעביר בדצמבר 2020 משרד הבינוי והשיכון לרמ"י נכתב כי כבר עתה נדרשים מדי שנה 63 מיליון טון חצץ לבטון לבנייה למגורים וכי "בתרחיש מצומצם של תוספת 50 אלף יח"ד בשנה כבר כעת מתקיים מחסור בחומרי חציבה".

מנהלי המחצבות טוענים כי יבוא אינו הפתרון למחסור. הם דורשים כי משרד האנרגיה ורמ"י יאיצו את הליכי תכנון ושיווק מחצבות חדשות והעמקת מחצבות קיימות. לדברי עופר לוסטינג, יו"ר פורום יצרני חומרי מחצבה בהתאחדות התעשיינים, היבוא יוביל בטווח הרחוק לעליית מחירים משום שהמרכיב העיקרי בעלות החצץ הוא השינוע. הובלתו דרך הים תוביל לכך שטון יעלה כ־60 שקל לעומת 35 שקל בממוצע היום. לדבריו מספר המחצבות בישראל בצניחה מתמדת בעקבות החלת חוק חובת מכרזים על המחצבות.

בעקבות חוק חובת המכרזים, רמ"י החלה לקצוב את פרק הזמן שבו ניתנה לחברה הרשאה לחציבה. בתום התקופה הקצובה המחצבה מוחזרת למדינה ואמורה לצאת להליכי מכרז. ב־5 השנים הקרובות תפוג תקופת ההרשאה של רוב המחצבות ועד 2025 יישארו רק 10 מחצבות. התעשיינים טוענים כי אם רישיון הכרייה יובטח מראש, ליזמים תהיה מוטיבציה כלכלית לקדם תוכניות למחצבות חדשות.

מחצבת מודיעין. תעשיית המחצבות מגלגלת 2 מיליארד שקל בשנה צילום: אוראל כהן

על פי דוח מבקר המדינה, ב־2015 ביקש המפקח על המכרות לשווק 18 מחצבות. עד סוף 2019 שווקו רק 7, ומהן רק 4 החלו לפעול. ב־11 המחצבות שעוד לא שווקו יש פוטנציאל להפקת כמעט 100 מיליון טון חצץ. כדי להתמודד עם החסמים שמונעים תכנון ופיתוח מחצבות הוקם בתחילת השנה צוות ממשלתי שבראשו מנכ"ל משרד הבינוי יאיר פינס ואמור להגיש את מסקנותיו בעוד כחודש.

במשרד האנרגיה מסרו בתגובה: "אנו נתקלים בקשיים רבים בקידום תוכניות להקמת מחצבות ולאישורן בוועדות התכנון, מרביתן בגלל התנגדויות מקומיות. כיום אגף המחצבות במשרד האנרגיה פועל לאשר עוד כ־15 תוכניות מפורטות נוספות למחצבות ברחבי ישראל, על בסיס תכנית המתאר הארצית לכרייה ולחציבה".

גורמים בענף סבורים כי חוסר היכולת לפתח מחצבות חדשות נובע בעיקר מקשיים משפטיים ואחרים שמערימות חברות הענק השולטות בענף. 60% מ־203 מפעלי בטון נשלטים על ידי 5 חברות, לכל אחת מהן בעלות על מספר מחצבות. הבעלות על המחצבות מאפשרת להם אספקה עצמית של חצץ והוזלת עלויות היצור.

"

"אין תעדוף למיחזור"

"משרד האנרגיה שאמור לקדם את פיתוח המחצבות מונע היום מפחד בגלל טרור משפטי שמפעלים עליו גורמים בעלי אינטרסים כלכלים אנטי תחרותיים. זה תוקע מכרזים ואת מעט היזמויות בתחום", אמר בכיר בענף.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע וחבר בוועדת הבקרה על יישום תוכנית המתאר הארצית למחצבות, תומך בהחלטה לשקול יבוא במקום לפתוח מחצבות חדשות. עם זאת, הוא מזהיר כי מדובר ב"הסתכלות צרה ופספוס סוגיית השימוש החוזר והמיחזור". לדבריו, למדינה אין מדיניות של תעדוף למיחזור. "יש המון עודפי עפר ופסולת בניין שלא מטופלים כמו שצריך ונזרקים, במקום שישמשו כתחליף לחצץ".

מרמ"י נמסר: "הרשות פועלת בדרכים מגוונות על מנת להתגבר על התנגדויות ומכשולים העומדים בדרכה לשיווק מחצבות חדשות ולשיווק מחצבות קיימות. בין השאר מטעם מפעילי מחצבות קיימים הפועלים לעכב את המכרזים עד כדי סיכולם".

ברמ"י ציינו כי ב־5 השנים האחרונות שווקו 11 מחצבות במכרזים פומביים וכן 2 מכרזים צפויים להסתיים בקרוב. "בשנים הקרובות נמשיך בשיווק מחצבות שיושבו אלינו עם סיום תקופות הפטור שניתנו בעבר וכן מחצבות נוספות שיהיו זמינות לשיווק במסגרת תכנון משרד האנרגיה. כבר כיום קיים יבוא של חומרי גלם שונים לרבות קלינקר לייצור מלט, מלט ובזלת. ההחלטה האם לייבא וכמה לייבא היא שאלה עסקית כלכלית של הגורמים המייבאים", מסרו.