מדינת ישראל מציגה: חברות ממשלתיות בשירות הפוליטיקאים

הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות פסלה 22 מינויים מתוך 649 שהביאו שרי הממשלה הנוכחית והקודמת לאישורה ב־2020-2017. המינויים נפסלו בנימוקים של חוסר התאמה או זיקה פוליטית בין השר הממונה והאישיות שאותה ביקשו למנות כדירקטור בחברות הממשלתיות.

כך עולה ממידע שנחשף לראשונה ב"כלכליסט" בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע. מתשובה שהעבירה מיכל אתגר, הממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות החברות הממשלתיות, אל התנועה לחופש המידע, עולה כי בשנים אלו אושרו 32 מועמדים למשרת דירקטורים אשר נמצאו בעלי "כישורים מיוחדים" בתחומי פעילותה של החברה, או שקיימים לגביהם תנאי כשירות מיוחדת אחרת. זאת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק החברות. על פי אתגר, ניתן היה למנותם על אף שקיימת בעניינם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד משרי הממשלה. רשות החברות סירבה לפרט במי מדובר בטענה שיש לפנות תחילה לכל אחד מהם לצורך קבלת עמדתם.  

"כלכליסט" ערך מיפוי של המינויים המרכזיים של השרים ופסילתם. לפי חוק החברות הממשלתיות והחלטות הממשלה מחויבים שרי הממשלה להגיש לוועדה את כל הצעותיהם למינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות. בתקופה הנידונה פסלה הוועדה 8 מינויים שקידם דודי אמסלם בתפקידו כשר הדיגיטל והממונה על רשות החברות הממשלתיות; 5 מינויים של שרת התחבורה מירי רגב; 2 מינויים הממונה שקידם שר האוצר ישראל כץ בעת שכיהן כשר התחבורה בממשלה הקודמת; 2 מינויים שקידם שר המודיעין אלי כהן בעת כהונתו כשר הכלכלה; וכן מינוי בודד שקידמו כל אחד מהשרים יובל שטייניץ במשרד האנרגיה, עמיר פרץ במשרד הכלכלה, וכן נפתלי בנט ואביגדור ליברמן בעת שכיהנו כשרי החינוך והביטחון בממשלה הקודמת.

הוועדה בראשות השופטת בדימוס בלהה גלאור, בעבר נשיאת בית המשפט המחוזי חיפה, נימקה את פסילת המינויים בקיום זיקה פוליטית המחייבת כישורים מיוחדים (שלא נמצאו), חוסר כשירות של המועמדים, דיווחים לא נכונים או לא מדויקים שביצעו ובמקרה אחד אף בקיומן של עבירות משמעת.

על אף הפסילות ותנאי הסף שבהם נדרשים לעמוד המועמדים, מצליחים השרים למנות מינויים פוליטיים או אנשים מקורבים אליהם כדירקטורים בחברות הממשלתיות, ובחלק מהמקרים אף מצניחים אותם לג'ובים בתוך החברות עצמן.

מבקר המדינה: חברי מפלגה הם 80% מהדירקטורים

"מאז שניתן ב־2007 פסק הדין של בג"ץ בעניין רשות החברות מקפידה התנועה לחופש המידע לבקש את המידע על הקשרים הפוליטיים במינויים של החברות הממשלתיות", אומרת מנכ"לית התנועה עו"ד רחלי אדרי חולתא. "בחלוף יותר מעשור, אין ספק שזה מידע שיש בו עניין רב ושהוא רלבנטי מתמיד. מוטב היה שרשות החברות תנגיש אותו באופן מיטבי כך הציבור ידע למפות את הקשרים העסקיים והפוליטיית בחרות הממשלתיות ולא להמשיך לבקשת המידע בכל שנה".

באותו פסק דין קבעו שופטי העליון כי "פרסום שמות כלל המועמדים למשרת דירקטור בחברות הממשלתיות יגביר את יעילותה של הביקורת הציבורית על החלטות השלטון בקשר למינויים בחברות הממשלתיות. מלוא המידע יתרום משמעותית לאפשרות של הציבור לבחון את שיקול הדעת שהופעל בהצגת המועמדות ובפסילתה". 

מנכ"לית התנועה לחופש המידע רחל אדרי

פסק הדין מדגיש עוד כי "יאיר פרסום השם לצד עילת הפסילה, על שיקוליו של השר, המציע, על האופן שבו עושה שימוש בסמכותו וממלא חובתו לציבור. תרומה נוספת שתהיה לפירסום שמות המועמדים למשרות בכירות בחברות ממשלתיות הינה צמצום הניסיונות להביא למינוי של מועמדים בלתי מתאימים למשרות ציבוריות ולהטמעת נורמות שלטוניות ראויות".

הגבלות אלו הן לצנינים בעיניו של שר הדיגיטל דודי אמסלם (הליכוד), שבהקמת הממשלה הנוכחית הועברה אליו האחריות על רשות החברות הממשלתיות. אמסלם סולד, כך נראה, גם מההגבלות על המינויים הפוליטיים וגם מ"נבחרת הדירקטורים" שהוקמה במשרד האוצר לצורך איוש תפקידי הדירקטור בחברות הממשלתיות בעת כהונתו של יאיר לפיד במשרד. כבר ב־2016 הגיש אמסלם הצעת חוק שביקשה לאפשר לחברים במרכזי המפלגות להתמודד על תפקידים מטעם המדינה, תוך ביטול החובה הקיימת להצהיר על הזיקה הפוליטית שלהם בשאלון שעל המועמדים למלא. "ליכודניקים זו לא מילה גסה", צייץ אז אמסלם, שהבטיח לחוקק את החוק, שלבסוף לא קודם.

לפי חוק החברות הממשלתיות, הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות רשאית להמליץ על מועמד בעל זיקה פוליטית או אישית לאחד משרי הממשלה רק אם מצאה כי יש למועמד "כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של החברה או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק". סעיף זה נחקק לאחר שב־1989 מצא מבקר המדינה כי 80% מהדירקטורים בחברות הממשלתיות היו חברי מפלגות שמונו בלא בחינת כישוריהם ומידת התאמתם. הצעת החוק של אמסלם נועדה למעשה לבטל את המגבלה על זיקה פוליטית לשרים, להחזיר את הגלגל לאחור ולאפשר לשרים לבצע מינויים פוליטיים כראות עיניהם.  

מיכל רוזנבוים. מועמדת של דודי אמסלם למנהלת רשות החברות צילום: אלעד מלכה

אלא שלא סתם עסקו בית המשפט העליון ומבקר המדינה בהגבלת תופעת המינויים הפוליטיים, והנזק שהם מסבים לחברות הממשלתיות והציבור בכללותו. ראשית, המינויים פוגעים בחברות עצמן, שכן הם יוצרים מצב שבו חברי הדירקטוריון שנדרשים לקבל את ההחלטות המכריעות הם לא בהכרח האנשים המתאימים ביותר לתפקיד אלא מקורבים לשרים שמחויבים לביצוע מדיניותם. שנית, התופעה מהווה שחיתות שלטונית שמבוטאת בניצול משרה ציבורית לצורך אישי במקום לטובת הציבור. ומעבר לכך, יש כאן פגיעה בטוהר המידות, באמון הציבור ובמינהל הציבורי, שמובילה לתחושה של חלוקה לא שוויונית של נכסי הציבור.

השר האחראי על החברות מוביל במספר הפסילות

כפי שנחשף ב"כלכליסט", בימים אלה פועל אמסלם למינויה של עו"ד מיכל רוזנבוים לתפקיד מנהלת רשות החברות הממשלתיות. רוזנבוים נחשבת למקורבת לאברהם מנלה, אחד האנשים החזקים באגודת ישראל, וב־2019 היתה מועמדת לתפקיד מבקר המדינה בהמלצת יו"ר יהדות התורה ושר הבריאות דאז יעקב ליצמן. נתניהו שקל לתמוך במינויה אך לבסוף הודיע על תמיכתו במתניהו אנגלמן, שמונה לתפקיד.

בחודש שעבר עתר אמסלם לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ונציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ לאור סירובם לקדם את מינויה של רוזנבוים למנהלת רשות החברות לפני הבחירות.

זאת ועוד: אמסלם הציע ב־1 בדצמבר 2020 את מינויו של אהרון אליהו כדירקטור בחברת נמלי ישראל. אליהו נחשב מקורב לאמסלם שייעד אותו בתחילה לתפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל. ההצעה נדחתה על ידי הוועדה בנימוק שמדובר ב"מועמד בעל זיקה פוליטית והוא אינו עומד בתנאים לחוק החברות הממשלתיות".

מוקדם יותר, בינואר אותה שנה נפסל מינויו של אליהו לדירקטור בחברת נתיב האור שהיא חברה־בת של חברת החשמל. הנימוק: "בתקופת בחירות המינוי לא נחוץ לשם קוורום".

אמסלם ביקש בנוסף, בנובמבר 2020, למנות את רועי אלון כדיקטור בחברה הממשלתית להגנה על מצוקי חוף הים התיכון. המינוי נדחה לאחר שלמועמד היתה זיקה פוליטית והוא לא עמד בתנאים כנדרש. אמסלם ביקש בסוף 2020 למנות את רן ויצמן כדירקטור בחברת נתיבי איילון. רן ויצמן הוא פעיל לכיוד מקריית מלאכי ואחיו נדב הוא יו"ר סניף הליכוד בעיר. פסילתו של רן ויצמן נומקה ב"מסירת פרטים לא מדוייקים בשאלון". מאותה סיבה נפסל מינויו של זוהר יצחק שהוצע על ידי אמסלם כדירקטור בנמל אשדוד. יצחק הוא אחיו של יחיאל זוהר ראש עיריית נתיבות ואיש הליכוד. מסירת פרטים לא מדויקים פסלה גם את המינוי של ורד סיסו כדירקטורית בחברת נתיבי תחבורה עירוניים, שאמסלם ושרת התחבורה מירי רגב ביקשו לקדם לפני 4 חודשים. סיסו נשואה לעו"ד אלון סיסו פעיל ליכוד בולט בצפון.

מוטי זקן שהוצע על ידי אמסלם בסוף 2020 כדירקטור בחברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים נדחה בשל היעדר התאמה. זקן משמש ראש תחום האוכלוסייה הלא יהודית במשרד לביטחון פנים. מינויו של זקן וסיסו נתמך על ידי שרת התחבורה מירי רגב.

מינויה של ביזן גלעד כדירקטורית בחברה לניהול קרן השתלמות לביוכימאים שהוצע על ידי אמסלם נדחה בפברואר 2021 בנימוק שהמועמדת אינה עומדת בדרישות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים. אמסלם ביקש למנות בנובמבר 2017 את הציירת אלה כהן ונסובר כדירקטורית במוזיאון ישראל. אולם המינוי נדחה בנימוק ש"עיסוקה האחר עלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידה כדירקטורית". אמסלם מינה לפני כ־5 חודשים את איש הליכוד זיו רייך לדירקטור ברכבת ישראל. ב־2018 מונה רייך על ידי מירי רגב כשרת התרבות כחבר בדירקטוריון בית התפוצות.

מירי רגב וישראל כץ מסיעים את המינויים

משרד התחבורה משמש כר נרחב לביצוע מינויים בדירקטוריונים הכפופים אליו כמו: רכבת ישראל, חברת נת"ע, חברת נמלי ישראל, נמלי חיפה ואשדוד, רשות שדות התעופה ועוד. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בקיץ 2020 ביקש שרת התחבורה למנות את חבר הכנסת לשעבר מהליכוד דני בנלולו כיו"ר רשות שדות התעופה. רשות החברות הממשלתיות פסלה את המינוי בגלל היעדר ניסיון בניהול גוף עם היקף תקציב דומה ובשל זיקה פוליטית. בנלולו ואחיו ליאון שעבר כיהן כסגן ראש העיר אשדוד נחשבים כדמויות בולטות בסניף הליכוד באשדוד שיכולים לסייע לרגב מבחינה פוליטית. ראש לשכתה אז במשרד התחבורה היא מור בנלולו אחייניתו של דניאל וביתו של ליאון. בסופו של דבר בדצמבר 2020, מינתה רגב את בנלולו כדירקטור בחברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים.

החוק לייצוג נשים ומיעוטים לא מקוים על פי תשובה שהעבירה מיכל אתגר, הממונה על יישום חוק חופש המידע, אל התנועה לחופש המידע - 64% מהדירקטורים בחברות ממשלתיות הם גברים, ורק 36% הן נשים צבי זרחיה לכתבה המלאה 

רגב ביקשה למנות את אנדרי אוזן כדירקטור בחברת רכבת ישראל, אבל המינוי נדחה באוקטובר 2020 בשל היעדר התאמה בשל דו"ח מבקר המדינה על המועצה התעשייתית נאות חובב בראשה עמד בשנים 2017-2010. בין היתר נקבע כי המועצה התקשרה עם יועצים בפטור ממיכרז, ללא הליך תחרותי ושיוויוני מלא, בלא שנקבעו אמות מידה ברורות לבחירת היועצים, ועלות הפרויקט זינקה מ־24 ל־82 מיליון שקל. אוזן הוא פעיל ליכוד בולט מבאר שבע ורגב מינתה אותו בעבר כיו"ר המועצה הלאומית לספורט בעת שכיהנה כשרת התרבות.

לאחר שלא הצליחה למנות את אוזן, מינתה רגב לפני כ־4 חודשים את עו"ד משה שמעוני כדירקטור בחברת רכבת ישראל שנבחר אחר כך כיו"ר רכבת ישראל. לפני כשנתיים וחצי מונה שמעוני כיו"ר החברה לשירותי איכות הסביבה. שמעוני משמש כדירקטור בחברת הבנייה אאורה של יעקב אטרקצ'י, שניהל אשתקד את המו"מ הקואליציוני מטעמו של רה"מ בנימין נתניהו.

רגב נכשלה בדצמבר 2020 במינויה של גל טל כדירקטורית בנתיבי ישראל. המינוי נדחה בטענה שלמועמדת זיקה פוליטית ואינה עומדת בתנאים כנדרש. רגב רצתה למנות את אילנית שוקרון כדירקטורית בחברת נמלי ישראל אבל בנובמבר 2020 המינוי נדחה בנימוק שהמועמדת אינה עומדת בתנאי הכשירות שבחוק. זאת ועוד, רגב הציעה בינואר 2021 למנות את נציג העובדים ברכבת רונן אזרן כדירקטור ברכבת ישראל. אולם הבקשה נדחתה מאחר ש"למועמד עבירות משמעת שמונעות ממנו להתמנות כדירקטור בחברה".

לעומת זאת, רגב מינתה את יגאל עמדי כדירקטור בחברת נתיבי ישראל ובהמשך הוא מונה כיו"ר החברה. עמדי, איש ליכוד, שימש כיו"ר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות בתקופתה של רגב כשרת התרבות.

רגב גם הצליחה לפני 4 חודשים למנות את שבתאי צור כדירקטור בחברת נמל אשדוד. צור שנחשב מקורב גם לשר האוצר ישראל כץ, היה יו"ר סניף המפלגה באשקלון והוא מונה בסוף 2020 על ידי כץ ושר התרבות חילי טרופר לתפקיד יו"ר הטוטו.

גם ישראל כץ עסק רבות במינויים. בקיץ 2017 דחתה הוועדה את הצעתו של שר התחבורה דאז למנות את איילה הנגבי כדירקטורית בחברת נמל חיפה בטענה שאינה עומדת בתנאי הכשירות בחוק. באותה השנה ביקש כץ את כרמית שמש כדירקטורית ברכבת ישראל אבל המינוי נפסל מאחר שלא עמדה בתנאי הכשירות בחוק. עם זאת, כץ מינה בין היתר כשר תחבורה את עודד שמיר כיו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל, ובשנת 2020 בכהנו כשר האוצר פעל למינויו של שמיר כדירקטור בחברת הביטוח הממשלתית ענבל.

לפני מספר חודשים ביקש כץ למנות את שמיר כממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר אבל כיוון שהוא אינו עובד מדינה ומדובר בתקופת בחירות נפסל המינוי על ידי נציבות שירות המדינה. שמיר הכיר את כץ בעת ששניהם עבדו כיועציו של אריאל שרון כשר התעשייה והמסחר בממשלת האחדות הראשונה בראשות שמעון פרס.

גם יובל שטייניץ שר האנרגיה נכשל בפברואר 2019 למנות את חיים פרוימוביץ כדירקטור בחברת מקורות, בשל היעדר התאמה. שטייניץ לא אמר נואש ומינה אותו כדירקטור בשח"מ־מקורות ביצוע. כמו כן, שטייניץ מינה ב־2018 את מיכל רוזנבוים כדירקטורית בחברת מקורות ובשנת 2019 מינה שטייניץ את אברהם מנלה כחבר בדירקטוריון חברת החשמל. מנלה הוא מנכ"ל חברת קדישא תל אביב והמרכז ומקורב ליו"ר אגודת ישראל שר השיכון יעקב ליצמן. שטייניץ גם מינה ב־2018 את איש הליכוד משה קלצ'ין כדירקטור בחברת תשתיות נפט ואנרגיה.

לעומתו, שר הכלכלה עמיר פרץ נכשל בפברואר 2021, חודש לפני הבחירות האחרונות, למנות את צביקה אושפיז כדירקטור במועצה הישראלית לצרכנות. בהחלטת הוועדה נקבע כי לאושפיז זיקה פוליטית והוא אינו עומד בדרישה המחמירה לעניין כישורים מיוחדים הנדרשת במהלך תקופת הבחירות.

קואליציית המינויים של כחלון, בנט וליברמן

כמה שנים לפני כן, רחל תורג'מן הוצעה ביוני 2017 על ידי משרד האוצר בראשותו אז של משה כחלון כדירקטורית בחברה הממשלתית "דירה להשכיר". המינוי נדחה בשל הסעיף לפיו אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה - לא כשיר לכהן כדירקטור בחברה. תורג'מן מונתה כשנה לאחר מכן, בדצמבר 2018, בידי שר הביטחון כדירקטורית בחברת נצר השרון.

כחלון גם מינה בתחילת 2019 את ארז כלפון כדירקטור בחברת קצא"א - קו צינור אירופה אסיה. כלפון שימש כראש המטה של כחלון בעת שמונה ב־2015 כשר האוצר. באפריל 2017 מינה כחלון את אשל ארמוני כחבר דירקטוריון נמל חיפה ובהמשך הוא מונה כיו"ר הדירקטוריון. ארמוני סייע לכחלון בהקמת מפלגת כולנו.

חברו לסיעת כולנו דאז אלי כהן, שר התעשייה, ביקש ב־2018 למנות את אורנה דוידאי כחברת דירקטוריון המועצה הישראלית לצרכנות. המינוי נדחה בנימוק שיש לה זיקה פוליטית ואינה עומדת בתנאים כנדרש.

באפריל 2018 דחתה ועדת גילאור את הצעתו של כהן למנות את דפנה צורי כדירקטורית במכון היהלומים. הסיבה: זיקה פוליטית וחוסר עמידה בתנאים כנדרש.

ואילו נפתלי בנט, שר החינוך, ביקש בינואר 2017 למנות את עדי רוזנברג כדירקטורית במדרשת שדה בוקר, אבל מועמדותה נפסלה מאחר שיש לה זיקה פוליטית ואינה עומדת בתנאים הנדרשים.

זמ מה לאחר מכן, אביגדור ליברמן מינה כשר ביטחון בסוף 2017 את עוזי לנדאו כדירקטור בחברת רפאל והמינוי הוארך ב־ 2019. לנדאו בעבר איש ליכוד, כיהן מאוחר יותר כשר וחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו.

בסוף 2017 נכשל ליברמן במינויו של יאיר שמיר כדירקטור בחברת התעשייה האווירית בנימוק שעיסוקיו האחרים כאיש עסקים עלולים ליצור ניגוד עניינים בתפקידו כדירקטור. שמיר הוא בנו של ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בעבר יצחק שמיר, והוא שימש כשר החקלאות וכחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו.