בג"ץ קבע: הסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש מחייב את נתניהו - ועליו לציית לו
לפי החלטת בית המשפט בראשות הנשיאה חיות, מנדלבליט מוסמך לנסח לנתניהו הסדר ניגוד עניינים כראש ממשלה - והוראות הסדר זה מחייבות את רה"מ ועליו לנהוג על פיהן
בית המשפט העליון קבע היום (ה') כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מוסמך לערוך הסדר ניגוד עניינים לראש ממשלה בנימין נתניהו - וכי הוראות הסדר זה מחייבות אותו ועליו לנהוג על פיהן. הדיון בבג״ץ עסק בעתירת התנועה לאיכות השלטון וכן של גורמים נוספים בסוגיית ניגוד העניינים של ראש הממשלה. התנועה טענה בעתירה כי "נתניהו מצוי בניגוד עניינים מובנה, יום-יום ושעה-שעה, ועליו לקבל את הסדר ניגוד עניינים מיידית".
- הפרקליטות סוגרת את תיק החקירה נגד ח"כ מיקי זוהר
- מנדלבליט: כשהכוח בבירור בידי פייסבוק, יש לאפשר לתבוע בת"א
- מנדלבליט בוחן אם הועברו חיסונים למדינות זרות בחוסר סמכות
התנועה כזכור, עתרה לבג״ץ בדרישה כי כהונתו של ראש הממשלה תהיה כפופה למגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. עוד ציינה התנועה, כי במקרה של רה"מ, אשר מצוי בעיצומו של הליך פלילי חמור במיוחד, בו הוא מואשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלוש פרשות שונות – נדרש הסדר מיוחד וחריג בהיקפו ובעוצמתו.
בהסתמכו על ההלכה הנוהגת בעניין זה מימים עברו, שב בית המשפט וקבע כי היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של הדין עבור הרשות המבצעת, וחוות דעתו מחייבת את הממשלה וחבריה - כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. בכל הנוגע לחוות דעת בדבר ניגוד עניינים קבע בית המשפט כי היועמ"ש מוסמך לגבש חוות דעת בתחום זה עבור שרי הממשלה וראש הממשלה בכללם, וכי מסקנה זו מתחזקת בהינתן העובדה כי מדובר בתחום המצוי בליבת תפקידיו של היועץ כמי שפועל להגנה על שלטון החוק.
בית המשפט הוסיף וקבע כי כפירה בסמכות היועץ בהקשר זה כעת מנוגדת להתחייבויותיו והצהרותיו הקודמות של ראש הממשלה בפני בית המשפט וכי בעבר אף נהג ראש הממשלה על פי הסדרי ניגוד עניינים שנערכו לו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בנושאים אחרים.
המשנה לנשיאה הוסיף כי תיק זה מדגים שוב את הצורך באימוץ דו"ח ועדת שמגר לגיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה.
חרף עמדתו ביחס לסמכות היועץ וביחס למעמדה של חוות דעתו, ראש הממשלה הסכים לקבל על עצמו את מרבית המגבלות שנקבעו בהסדר, למעט שלוש: האחת נוגעת למעורבותו בנושאים הקשורים לשיטת מינוי בכירי מערכת אכיפת החוק ומעמדם; השנייה עוסקת לבחירת שופטים לבית המשפט העליון; והשלישית – למנגנון שלפיו תובטח הימנעותו מעיסוק בעניינם של עדים ונאשמים במשפטו.
בית המשפט דחה את שתי ההסתייגויות הראשונות, אך קיבל את עמדת ראש הממשלה לפיה הימנעותו ממעורבות בעניינם האישי של נאשמים ועדים במשפטו תחול רק מקום שבו הוא – או מי מהגורמים שמונו על מנת לסייע לו בהקשר זה – אכן ידעו בפועל כי אותו עניין נדון בפני אחד ממשרדי הממשלה.
בית המשפט דחה את טענת העותרים לפיה יש להחיל מגבלות מסוימות שקבע היועץ בהסדר ניגוד העניינים גם על השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, וציין כי הסדר ניגוד עניינים הוא הסדר אישי במהותו הנערך עבור אדם ספציפי – ובמקרה זה עבור ראש הממשלה – ולא ניתן להחילו באופן אוטומטי על אחרים. בית המשפט הוסיף עם זאת כי היועץ המשפטי לממשלה הודיע לשר לביטחון הפנים וליתר השרים הנוגעים לעניין כי עליהם להימנע מלעמוד בקשר עם ראש הממשלה בכל הנוגע לנושאים המפורטים בחוות הדעת, שבהם הוא מנוע מלעסוק.