מנדלבליט: כשהכוח בבירור בידי פייסבוק, יש לאפשר לתבוע בת"א
היועמ"ש מרכך את התנאי שכופה על משתמש ישראלי להגיש תביעה נגד פייסבוק בקליפורניה, וקובע כי ייתכנו נסיבות שיקנו לענקית יתרון בלתי הוגן על הלקוח, שלא מודע למשמעות החלת הדין הזר. לדידו כשמופר האיזון, מן ההוגנות להחיל את הדין המקומי שמאפשר ללקוחות לעמוד על זכויותיהם, בתל אביב במקרה זה
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש לבית המשפט העליון את עמדתו בשאלה שעלתה בתביעה נגד פייסבוק - איזה דין חל על תביעות שמגישים משתמשים ישראלים נגד פייסבוק, והאם ניתן לתבוע את ענקית הטכנולוגיה בתל אביב.
- בשקט בשקט, גוגל הודיעה על מהפכה
- החסימה שעלתה ביוקר - ויצרה סדק ראשון בקיר של פייסבוק
- טיפסה על עץ גבוה מדי: פייסבוק מתקפלת ותאפשר שיתוף חדשות באוסטרליה
פייסבוק ביקשה לדחות על הסף את התביעה של חברת טרוים מילר ובעליה יונתן טרוים, בטענה שסמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בקליפורניה ועל התביעה להיות מוגשת במדינה זו.
מנדלבליט התייצב בביהמ"ש העליון שדן בערעור על החלטות של בתי המשפט השלום (השופט גלעד הס) והמחוזי (השופטת אביגיל כהן) בתל אביב. השניים פסקו לטובת פייסבוק וקבעו שסעיף 15.1 בהסכם ההתקשרות שבין פייסבוק למשתמשים איננו "תנאי מקפח בחוזה אחיד". כלומר, התנאי שמחייב כפיפות לביהמ"ש בקליפורניה שריר, קיים ותקף. ועוד קבעו שהעובדה שהתובעים הם עסק מסחרי ולא משתמש פרטי פועלת לרעתם, בגלל שהיא מקטינה את החשש שיירתעו כלכלית ומקצועית – כמו משתמש פרטי - מלתבוע את פייסבוק בארה"ב.
בית המשפט המחוזי העדיף את האינטרס הגלובלי של פייסבוק כחברה לאומית שפועלת בעשרות ומאות מדינות ולכן יש לחסוך ממנה את ההתמודדות עם מספר רב של שיטות משפט. באיזון בין האינטרס של משתמשים ישראלים בפייסבוק לתבוע בישראל, לבין האינטרס של פייסבוק שתהיה כפופה למערכת דינים אחת - יש להעדיף את האינטרס של פייסבוק ולכן התנאי שמתעל את כל התביעות לקליפורניה הוא ראוי.
"קיומם של פערי כוחות גדולים בין פייסבוק לתובע"
על החלטה זו שהתבססה על פסיקת ביהמ"ש העליון ב-2018 הוגשה בקשת רשות הערעור. היועץ המשפטי עשה שימוש בסמכותו להתייצב בהליך והציע נקודת איזון חדשה בין פייסבוק למשתמשיה לפיה - בנסיבות מסויימות עשוי "התנאי הקליפורני" (תניית ברירת הדין) להיחשב כתנאי מקפח. בעמדת מנדלבליט, שהוגשה באמצעות עו"ד לימור פלד, נאמר כי בחינת הקיפוח אינה מתמצה ב"מבחן ההרתעה" שמבחין בין עסקים למשתמשים פרטיים, ויש לבחון פרמטרים ושיקולים נוספים. לשיטת היועץ, קיומו של יתרון בלתי הוגן בתנאי הקליפורני וקיומם של פערי כוחות גדולים בין פייסבוק לתובע, הם הבסיס לבחינת קיומו של קיפוח, כאשר פרמטרים חשובים לעניין זה הם משקל וזהות הצדדים, טיב ההתקשרות והיקפה, מידת התלות של הלקוח בהתקשרות, ייחודיותה וכיו"ב.
ייתכנו נסיבות, קובע היועץ, שיקנו לפייסבוק יתרון בלתי הוגן על הלקוח שלא מודע למשמעות החלת הדין הזר ואינו מודע לחובות שנטל על עצמו למימוש הזכויות המגיעות לו. במצבים שפערי הכוחות נוטים בבירור לטובת פייסבוק, מחייבת ההוגנות להחיל את הדין המקומי, שמאפשר ללקוחות המקומיים לעמוד על זכויותיהם, בתל אביב במקרה זה. היועץ מציין שאינו מבקש לקבוע כי בכל מקרה של התקשרות בין פייסבוק לעוסק ייקבע כי מתקיים פער כוחות המביא לקיפוח וליתרון בלתי הוגן המצדיק ביטול כפיית הדין הקליפורני. הוא סבור שיש לבחון קיפוח על פי מבחן ההגינות והסבירות ובהתאם למכלול השיקולים והפרמטרים הנדרשים. העמדה גובשה על ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) ובסיוע ייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי).