"170 מיליארד דולר בקרנות ההשקעות מחפשים הזדמנויות"

 "לקרנות ההשקעות יש יותר הון להשקיע מאי פעם. 170 מיליארד דולר 'יושבים' בקרנות, והן ממשיכות לתור אחר הזדמנויות השקעה אטרקטיביות", כך אמר פרגל מולן, שותף בחברת היילנד אירופה, בהרצאתו בוועידת SohnX Tel Aviv שנערכת בשיתוף עם "כלכליסט".

לדבריו, שוק ההנפקות מסכם שלוש שנים חזקות, ו־2021 צפויה גם היא להיות שנה טובה בגזרה זו. "כל עוד חלון ההזדמנויות פתוח, אנחנו מקווים לזנק לתוכו", אמר. "המכפילים של חברות SaaS (תוכנה כשירות) ממשיכים להיות גבוהים, בין היתר בגלל המחסור בחברות איכותיות מהתחום שנסחרות בבורסה". בנוסף ציין מולן את תחום הענן ככזה שמציע הזדמנויות השקעה. "אנחנו בשלבים הראשונים של מהפכה בתחום, ולכן מתכוונים להשקיע בנושא זה בשנים הקרובות", אמר.

עוד אמר מולן כי הנפקות ספאק (חברות ארנק) ימשיכו לשחק תפקיד מרכזי עם יותר מ־80 מיליארד דולר שגויסו ביותר מ־200 הנפקות. "ההון הזה צריך למצוא בית בתוך 12 עד 18 חודשים. התופעה הזאת היתה בעיקר אמריקאית, בעיקר בגלל ההבדלים בסביבה הרגולטורית, אם כי היו מעט הנפקות ספאק באירופה. לכן, על מנת שהחברות שלנו, אירופיות או ישראליות, יהוו מטרות טובות לשוק הספאק - הן צריכות להיות כבר פעילות באופן משמעותי בארה"ב, להיות רשומות שם וכבר בדרך להנפקה. אני מייעץ לכל חברה בשוק שלא להיכנס לשוק הספאק אם אין לה יכולת לעמוד בהנפקה מסורתית".

נאסד"ק חזר לרמותיו מלפני המגפה"

מולן סקר את המצב בשוק ואמר כי אנחנו נמצאים על קרקע לא מוכרת. "זה הרצף השורי הארוך ביותר בהיסטוריה. חברות הטכנולוגיה הציבוריות בשיא או קרוב לשיא של כל הזמנים. באירופה וגם בישראל יש סביבה איתנה לגיוסי הון. הערכות השווי של קרנות הון סיכון באירופה זינקו ב־2020 וסיימו בשיאים, זוהי הדגמה יוצאת מן הכלל לביטחון המשקיעים בעתיד חרף התנודתיות של 2020.

מה שסייע להניע מגמה זו היה מגוון חברות הסטארט־אפ, שהיו חסינות למגפה, או כאלה שצמיחתן אף הואצה על ידיה. באירופה נוספו 17 חברות יוניקורן בשנה שחלפה, והיא הסתכמה בשיא של 61 חברות בעלות שווי של יותר ממיליארד דולר ושווי כולל של יותר מ־110 מיליארד דולר. בסך הכל אנחנו בסביבה מאוד איתנה, למרות חוסר הוודאות, שחלקה הוסר לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב".

לדבריו, ההון שגויס באירופה ובישראל נשאר פחות או יותר סביב רמות השיא של 2019 למרות מגפת הקורונה. בעוד בהשקעות הקטנות יותר חלה ירידה, ברמות ההשקעה הגבוהות יותר היתה עלייה קלה. בבחינה רבעונית ניכרת ירידה בהשקעות ברבעון הראשון של 2020, בעוד ברבעונים המאוחרים יותר היתה התאוששות. "אני מניח שהרבה מההשקעות הוקפאו במהלך הפאניקה הראשונית של הקורונה והסגרים. ברגע שגיבשנו אסטרטגיה למזעור הסיכונים וגם התרגלנו יותר לעבודה מהבית - המשכנו בהשקעות שנדחו מהרבעון הראשון לרבעונים השני והשלישי. נאסד"ק חזר גם הוא לרמותיו מלפני המגפה והוא עלה ב־200% מאז פברואר 2016".

פרגל מולן. "החיסון השפיע באופן חיובי על סנטימנט השוק"

מגזר הטכנולוגיה התאושש, הצרכנים עברו לאונליין

סקטור הטכנולוגיה מציג ביצועי יתר מבחינת הרווח למניה. העלייה ברווחיות במגזר זה הפתיעה מכיוון שבאופן מסורתי, הסקטור הצדיק רווח נמוך יותר למניה באמצעות ביצועי יתר בצמיחה. "נכון להיום, משקיעי הטכנולוגיה נהנים גם מצמיחה וגם מרווח למניה בעת ובעונה אחת", אמר.

"בתוך מגזר הטכנולוגיה, חלק מתתי־הסקטורים נפגעו בהתחלה, אך התאוששו במהרה וחזרו לרמות של טרום הקורונה. סקטור הצרכנות הושפע באופן חיובי בשנה החולפת, וברמת המאקרו קניות מקוונות נגסו בנתח שוק משמעותי על חשבון הקמעונאיות במהלך הסגרים. בארה"ב ניכר מעבר של 5% לפחות לאונליין, וככל הנראה קרוב יותר ל־10% כעת. בבריטניה המעבר לקניות מקוונות היה אף משמעותי יותר, כנראה בגלל העובדה שהסגרים וההגבלות היו חמורים יותר", הסביר מולן.

על השפעות הקורונה על שוקי ההון ועל ההשקעות אמר מולן: "הצניחה בשוקי המניות בעקבות מגפת הקורונה היתה התלולה ביותר בהיסטוריה, אך למזלנו ההתאוששות היתה תלולה באופן דומה. בתוך 184 ימים השוק התאושש לגמרי. המסקנה הראשונה מכך היא שהשווקים הם תגובתיים יותר היום ונעים במהירות רבה יותר מאי פעם. בהיעדר מדיניות מוניטרית מרחיבה והרמות חסרות התקדים של תמריצים פיסקאליים ברחבי העולם, תמונה זו של שוקי ההון כנראה היתה שונה מאוד. אין ספק שההצלחה חסרת התקדים של כמה חברות בפיתוח חיסון לקורונה בזמן כה קצר גם כן השפיעה באופן חיובי על סנטימנט השוק. הביצועים של חברות הטכנולוגיה ממשיכים להיות טובים יותר ביחס לתעשיות אחרות בשוק. יש דרישה גוברת לחברות טכנולוגיה עם ביצועים טובים, ומגמה זו תימשך גם בשנה הקרובה ואולי בשנתיים הקרובות", אמר.

לדבריו, אמנם תחום המיזוגים והרכישות ספג מהלומה קשה בין 19 בפברואר ל־30 ביוני 2020, אך לבסוף התאושש לרמה של לפני הקורונה ואף יותר, עם 264 עסקאות בשווי 343 מיליארד דולר.

"קשה ליישב את הסטטיסטיקה הזאת עם הסבל הבלתי יתואר של אנשים בודדים ושל חברות בסקטורים מרכזיים בכלכלות העולם. האבל והסבל יורגשו הרבה אחרי שהמגפה תסתיים. אני לא מאמין שיש לנו הבנה מלאה של ההשלכות החברתיות של המגפה או ההשפעות הכלכליות לטווח הבינוני־ארוך", אמר מולן.

"משקיעי הון סיכון ייקחו סיכונים שאנחנו לא ניקח"

על ההבדל בין חברות כמו שלו, המשקיעות בשלב הצמיחה, לבין קרנות הון סיכון, המשקיעות בשלבים מוקדמים, אמר מולן כי אם לפשט את הדבר, "משקיעי הון סיכון ייקחו סיכונים שאנחנו לא ניקח, בעיקר בנוגע למוצר ולהתאמה לשוק. קרן הון סיכון טובה תשקיע ברעיון טוב של צוות טוב, מתוך אמונה שהם ינווטו את דרכם אל עבר מוצר בר־קיימא וייצרו את ההתאמה לשוק. אנחנו, כקרן השקעה בשלב הצמיחה, נשקיע רק כשהסיכון הזה כבר מאחורינו וכשהסיכונים בעתיד קשורים יותר לצוות, להצמחת הארגון, להתפתחות המודל העסקי ולהיקף ההון".

לדבריו, היילנד אירופה מגדירה את שלב הצמיחה כחברות עם מכירות של 5 מיליון דולר לפחות וקצב צמיחה של 300%-100% בשנה, אבל המינימום הוא 50%. "מעבר לכך אנחנו בוחנים באובססיביות את יכולת הצמיחה של המודל העסקי. אנחנו משקיעים רק בצוותים מייסדים. הסיכון ברמת הצוות צריך להיות מוגבל, אבל אנחנו שמחים להפשיל שרוולים ולעזור ליזמים להגדיל את צוות ההנהגה שלהם. גיוס וייעוץ כללי סביב הגדלת הארגון הם האזור שבו אנחנו תורמים את הערך הרב ביותר. לבסוף, אנחנו מחפשים להשקיע בחברות מובילות בקטגוריה שלהן שיש להן הצניעות והיכולת לבקש עזרה כשזו נדרשת. בסופו של יום, כל העסקים הטובים מבוססים על החזון, היכולות והביטחון של המייסדים", אמר.

מעין מנלה

כל ההכנסות מוועידת SohnX Tel Aviv מוקדשות לעמותת "מלאכיות Aviv הדממה", עבור מחקר ופיתוח תרופה לטיפול בלוקות בתסמונת רט. מדובר בהפרעה נוירו־גנטית התפתחותית שאינה תורשתית, המופיעה בעיקר בקרב בנות. התסמונת מתאפיינת בהתפתחות תקינה לכאורה בשלבי החיים המוקדמים, שאחריה מופיעות מגוון הפרעות: בדיבור, בהליכה, בשימוש בידיים, בנשימה ועוד.