איגוד החברות הציבוריות מאיים לתבוע את רשות ני"ע; הרשות - נמנע תופעת "המערב הפרוע"

האם בקרוב ייפגשו רשות ניירות ערך ואיגוד החברות הציבוריות בבית המשפט? ל"כלכליסט" נודע כי האיגוד פנה לרשות לניירות ערך ואף איים בפניה לערכאות משפטיות, אם זו לא תחזור בה מהחלטתה האחרונה לשנות את תנאי ההנפקה של שותפויות המחקר ופיתוח.

במכתב ששלח האיגוד, הואשמה רשות ניירות ערך באכיפה אסורה בפועל, בהעדר הליך תקין תוך קביעת "עובדות בשטח", מהלך שאינו תקין או לגיטימי ונתון לתקיפה משפטית. האיגוד יבקש לגייס לשורות מאבקו את הנהלת הבורסה, שגם היא מתנגדת להקשחת התנאים שמקודמת בימים אלו על ידי הרשות.

ענת גואטה, ראש רשות ניירות ערך צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

כרגע נראה כי רשות ניירות ערך רחוקה מלקחת צעד אחורה. על פי בכירים ברשות, "האיום של איגוד החברות רק מוכיח כי הצעדים שקבעה רשות ניירות ערך הכרחיים על מנת להגן על המשקיעים ולמנוע את תופעת 'המערב הפרוע' בשוק ההנפקות בכללותו. מגוחך לטעון כנגד רשות ניירות ערך, שבזכות צעדיה בשנה האחרונה, אנו רואים גידול בשוק ההון הציבורי והבורסה משגשגת. הרשות תמשיך לפעול לשכלול שוק ההון תוך שימת דגש על ההשפעות על המשקיעים וביצוע צעדי איזון והגבלה ככל שיידרשו".

שותפות מו"פ היא מודל המאפשר לציבור להשקיע בה, והיא משקיעה בסטארט־אפים בשלבים שונים, בדומה מעט להשקעה בקרנות הון סיכון, שחסומות ברוב המקרים לציבור. בשנת 2021 הונפקו 9 שותפויות שגייסו 440 מיליון שקל מציבור המשקיעים בבורסה.

הבעיה היא שהמודל עד כה לא הוכיח את עצמו, כאשר רוב השותפויות נושאות תשואה שלילית מאז השקתן. לדוגמה יוניקורן טכנולוגיות נפלה 29%, אלמדה ונצ'רס יהש השילה 21%, מילניום פוד טק ירדה 20%.

על רקע התוצאות העגומות הללו ומהחשש שפעילים ותיקים בענף מנסים לגזור קופון מהגאות בשוק ההון על חשבון משקיעים לא מנוסים, החליטה רשות ניירות ערך לקחת צעד לאחור ולשנות את תנאי השוק.

הצעד הראשון של רשות ניירות ערך היה החיוב של מנהלי יחידות ההשתתפות להציג את דמי הניהול האפקטיביים שהם גובים מהמשקיעים. אלו כוללים דמי ניהול, בנוסף לדמי הצלחה ועמלות עצומות בהנפקה. חישוב העלות הכוללת הביאה לידי הבנה ששותפויות אלו גובות עד 10% דמי ניהול – סימן אזהרה ברור למשקיעים.

עתה אנו נמצאים בשלב השני של התערבות הרשות בענף. בהתאם לתוצאות החלשות של קרנות המו"פ, ברשות מבקשים להעלות את סכום הגיוס המזערי של שותפות מו"פ לסכום של 50 מיליון שקל לעומת הגבול היום שעומד על 25 מיליון שקל.

ברשות סבורים שהעלאת הרף תצריך השתתפות מוסדיים לשם ההנפקה ואלו בתורם ישמשו כאיתות לציבור המשקיעים הרחב לאיכות ההנפקה.

מנכ"ל האיגוד, אילן פלטו, יוצא נגד החלטה זו וכתב כי "אין כל ערך מוסף ביצירת לחץ מלאכותי להעלות את היקף ההשקעה מאחוריו עומד ייעוד תמורה קונקרטי כבר במועד ההנפקה. הדבר יוצר לחץ טכני מיותר על מנהלי השותפות, שעלול להביא אותם להשקיע גם בפרויקטים מוצלחים פחות, רק על מנת לעמוד ברף המספרי הנדרש לשם ביצוע ההנפקה, והכל שלא בטובת המשקיעים עצמם".

כדי להגדיל את מחויבות המנפיק, הרשות מציעה להאריך את תקופת החסימה המוטלת על ניירות הערך המוחזקים על ידי בעלי השליטה לכדי שלוש שנים לעומת שנה וחצי היום. בנוסף, רשות ניירות ערך פועלת להגביל את ההשקעה של שותפויות המו"פ לכדי השקעה בחברות עם זיקה למשק הישראלי בלבד.

האיגוד יוצא נגד ההחלטה וסובר כי צמצום ההשקעה לידי חברות עם זיקה ישראלית חוטאת למטרת רשות ניירות ערך שתפקידה אינו הגדלת מקומות העבודה במשק. בנוסף, החלטה זו תסיים את שיתופי הפעולה שיש לקרנות עם קרנות בחו"ל ותסנדל אותן לפעילות מצומצמת במשק המקומי.

רשות ניירות ערך מבקשת גם לקבוע כי בעת ההנפקה יחידות ההשתתפות יהיו מורכבות לפחות ב-50% על ידי המניות של החברות בהן התכוונו להשקיע. זאת, מתוך הרעיון להגדיל את הוודאות של המשקיעים באופי ההשקעות של יחידת ההשתתפות.

על פי האיגוד, השקעה על בסיס זהות מנהל ההשקעות הינה מבורכת והיא דומה לנעשה היום בוול סטריט בהשקעות ה-SPAC בהם מתבצעת השקעה על סמך בונה שלד ההשקעה בלבד והסתמכות על שיקול דעתו.

בנוסף, תנאי זה עלול ליצור סינון שלילי שיפעל לרעת המשקיעים. כלומר, הקרנות יכללו רק חברות מתקשות שהיו מוכנות להמתין חודשים רבים עבור היזם ולהרחיק את החברות המוצלחות מהתחום.