אחרי שהסוסים ברחו: ענת גואטה נזכרה להקשיח את התנאים לגיוסי אג"ח של חברות זרות

מהלך הרשות נועד לסנן את החברות שעושות את דרכן לחופי תל אביב, אולם הוא צפוי להכביד גם על אלה שכבר הטילו עוגן בבורסה המקומית, ויתקשו למחזר את חובותיהן בשוק ההון. טחנות הצדק טוחנות לאט, ומטוטלת הרגולטור נעה במהירות.

הטיוטה גררה אתמול ירידה של 3.12% במדד תל בונד־גלובל, שמורכב מאג"ח שקליות של חברות זרות, המדורגות בדירוג A מינוס ומעלה. זאת בזמן שמדד אג"ח קונצרני כללי רשם ירידה מינורית יחסית של 0.24%.

נכון להיום, המונח "אג"ח שאינו בדירוג השקעה" מתייחס לאיגרות שאינן מדורגות או לכאלה שהדירוג הישראלי שלהן נמוך מ־BBB מינוס. אם טיוטת ההוראה תתקבל, הרי שלקבוצה זו יצטרפו כל אלה שהנפיקו חברות נטולות זיקה לישראל, המדורגות בדירוג ישראלי בלבד הנמוך מ־AA.

המשמעות היא שחברות נטולות זיקה לישראל יידרשו להציג דירוג ישראלי הגבוה בשש דרגות מאלה שיש להן זיקה לישראל, כדי להיכלל בקבוצת אג"ח שמוגדרות כבעלות דירוג השקעה. חברה נטולת זיקה לישראל מוגדרת ככזאת שהתאגדה מחוץ לישראל, שניהול עסקיה מחוץ לישראל ושמניותיה לא הוצעו לציבור בישראל. ההוראה החדשה צפויה לתקוע מקל ארוך במיוחד בגלגלי החברות הזרות שגייסו אג"ח בישראל, ובראשן אלה שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים (BVI). נראה כי קריסת חברת אולייר - ספינת הדגל השוקעת של החברות הזרות, שגייסה בתל אביב 2.4 מיליארד שקל - תרמה להחלטתה של הרשות לפרסם את ההוראה בעת הזאת.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה צילום: יריב כץ

אם ההוראה תיושם, צפויות לה השלכות משמעותיות על החברות הזרות שהאג"ח שלהן נסחרות בתל אביב. לשם המחשה, מתוך 33 סדרות האג"ח במדד תל בונד־גלובל, שלוש בלבד נהנות מדירוג ישראלי של AA, שמבטיח את מקומן בקבוצת האג"ח בדירוג השקעה - שתיים הנפיקה סילברסטין ואת השלישית הנפיקה דה זראסאי. יתר 30 הסדרות מדורגות בין AA מינוס ל־A מינוס - דבר שממצב אותן כאג"ח שאינן בדירוג השקעה.

מנהלי קרנות הנאמנות נדרשים לפרסם גילוי על פרופיל החשיפה של הקרנות שבניהולם, ולהתייחס להשקעה באג"ח שאינן בדירוג השקעה במדיניות ההשקעות של כל קרן. בנסיבות מסוימות, חשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה נדרשת לקבל ביטוי בשם הקרן, באמצעות הוספת סימן קריאה.

לפי הערכות, יישום ההוראה עשוי להביא את מנהלי קרנות הנאמנות למכור אג"ח של חברות ללא זיקה לישראל במאות מיליוני שקלים. על מנת לאפשר להם לבצע את ההתאמות הנדרשות, ביחס לאחזקה באג"ח של חברות נטולות זיקה לישראל בניגוד למדיניות ההשקעות של הקרן, ההוראה תיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2022.

מרבית האג"ח המדורגות שנסחרות בתל אביב מדורגות לפי הסולם המקומי הישראלי. נקודת המוצא בדירוג זה היא שאג"ח של מדינת ישראל מדורגת ברמה הגבוהה ביותר AAA, בעוד שמחוץ לישראל דירוג מדינת ישראל נמוך יותר - בין A פלוס (מודיס ופיץ') ל־AA מינוס (S&P). הפערים בין סולם הדירוג המקומי לסולם הדירוג הגלובלי יוצרים מציאות שבה חברות שנהנות מדירוג גבוה בסולם המקומי מוגדרות ככאלה שאינן בדירוג השקעה בסולם הגלובלי.

בטיוטת הרשות נכתב כי "הסתייעות מנהלי הקרנות בדירוג זה (סולם דירוג מקומי בחברות נטולות זיקה - י"ר) ללא התייחסות לדירוג הבינלאומי המקביל לו, עלולה ליצור הטיה במצגים לציבור אודות הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהשקעה בקרנות המחזיקות באג"ח אלה".

יישום ההוראה לא ימנע השקעה של קרנות באג"ח של חברות ללא זיקה לישראל, אך יגרום לכך שההשקעה תלווה בעליית החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה. ההשפעה המיידית של המהלך התבטאה כבר אתמול בעליית התשואות של כל סדרות האג"ח במדד תל בונד־גלובל. אולם ההשלכות המהותיות יותר עלולות להגיע בעתיד הקרוב. הוראת הרשות צפויה להכניס את מרבית האג"ח שהנפיקו החברות הזרות לקטגוריית "אג"ח שאינן בדירוג השקעה", ותביא בכך לירידה באטרקטיביות שלהן. המשמעות היא שעלויות גיוס החוב של החברות הזרות תעלה, במקרה הטוב, ובמקרה הרע הן לא יצליחו לגייס חוב חדש ויתקשו לשרת את הקיים.