"הורדת נטל הרגולציה לא עולה כסף - והסירוב לעשות זאת פוגע בצמיחה"
את הדברים אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, במסגרת כנס רגולציה צרכנית בעידן משבר הקורונה. לין: "עד סוף 2020 כל רשות רגולטורית היתה אמורה להוריד את נטל הרגולציה בשיעור של 25%, אך זה לא נעשה. הממשלה לא יודעת כיצד לאכוף את החלטותיה"
"ההבדל בין רגולציה לבירוקרטיה הוא שרגולציה אומרת לך מה אתה חייב לעשות - ומה אסור לך לעשות"; כך אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בשיחה עם כתב כלכליסט צבי זרחיה שהתקיימה במסגרת כנס רגולציה צרכנית של כלכליסט ואיגוד לשכות המסחר. לדברי לין, "אם אתה סוטה - זוהי סנקציה פלילית. בירוקרטיה היא כל מה שנובע מהרגולציה, כלומר דרך הטיפול, התהליכים שבהם רשויות המדינה פוגשות את הזקוקים לשירותי המדינה".
מדוע אתם מתנגדים לרגולציה?
"אנו לא מתנגדים לרגולציה, אנו מתנגדים לעודף רגולציה - וזה לא רק אנחנו. ממשלת ישראל הגיעה למסקנה שנדרשת ירידה בהיקף הרגולציה. ראש הממשלה יצא בהצהרות שיש להוריד רגולציה ולפני כשלושה חודשים סיימה ועדה בין משרדית רחבת היקף את עבודתה בנושא פיריון בעבודה - והמסקנה היא שעודף רגולציה מונע מאיתנו להעלות את הפיריון. הסירוב להפחית מעודף הרגולציה פוגע בצמיחה ובפיריון, במוטיבציה של בעלי העסקים. זה מעלה את מחירי המוצרים. זה לא עולה כסף להוריד את נטל הרגולציה ולא ייפגע בתקציב המדינה".
- "במגזר הקמעונאי 100 אלף עסקים חוסלו כמעט כליל"
- המדיניות פוגעת בקמעונאים
- אוריאל לין לניסנקורן: "יש לחוקק את הקורונה כאירוע של כוח עליון"
עד סוף 2020 הרשויות הרגולטוריות היו אמורות להפחית את הנטל ב-25%. מדוע זה לא מבוצע?
"אחד הדברים שהכי מרגיזים אותנו נוגע לנושא הזה. הממשלה הודיעה רשמית לכל רשות רגולטורית שעליה להוריד את נטל הרגולציה ב-5% תוך שנה במשך חמש שנים, כלומר עד סוף 2020 כל רשות רגולטורית היתה אמורה להוריד את נטל הרגולציה בשיעור של 25%, אך לא עשו את זה. מדובר בגמגומים אשר נובעים מן העובדה שהממשלה אינה יודעת כיצד לאכוף את החלטותיה. משום שהשרים במשרדי הממשלה עושים את מה שמתחשק להם. הרגולטורים השתלטו על השרים, שלא מסוגלים לעמוד בעוצמת השכנוע הרגולטורי. הם מתפתים לייצר עוד רגולציה ואין כאן חשיבה כוללת, אין כאן הבנה קולקטיבית על היקף הנזקים למשק".
מה פסול בתפיסת העבודה של הרשויות הרגולטוריות וכיצד אתה מציע לשנות זה?
"לא ניתן להציב שוטר להגנת כל אישה בישראל או כל דירת מגורים. הדרך היא לייצר הרתעה באמצעות הגדרת עבירות פליליות. חוק הגנת הצרכן ברור לחלוטין במקרה זה, הוא אוסר על מעסיקים להטעות את הצרכן. זוהי הוראה כללית ומפורטת. במקום שהרשות להגנת הצרכן תצא ותעבוד ותלכוד את המטעים, היא מייצרת עוד רגולציה ועוד רגולציה. כמו גוליבר אשר לכוד בחוטיהם הדקיקים של הליליפוטים".
האם נטל הרגולציה גבר בתקופת הקורונה?
"אוזלת ידה של הממשלה, שמזרימה מיליארדים למשק מתקציב שנצטרך להחזיר היא איומה. ואין מלחמה נגד רגולציה. בתקופה זו אני לפתע רואה תנופת רגולציה בלתי רגילה מהרשות להגנת הצרכן. כל רשות רגולטורית רוצה לעבוד בצורה נוחה ולא בצורה קשה. כאן נדרשת בלימה של ממשלה, בלימה של שרים, אך הם מגלים אוזלת יד.
"מבצעי מכירות הם דוגמה מצוינת לכך: לאחר שהרשות להגנת הצרכן מאוד רצתה להעביר זאת, את הרגולציה שתאסור על מוכר להפחית מחירים בהינתן תקופה שחלפה, הערנו את תשומת לב הרשות לעובדה שהדבר כבר קיים. אז הוציאו לכך חריגים. עוד ועוד רגולציה. כעת כדי להודיע על הורדת מחיר יש ללכת לספר הוראות".
מהן דרישותיך מן הממשלה החדשה?
"אני דורש ממשרד האוצר שיפנה למשרד ראש הממשלה וידרוש דיוווח שההחלטות בוצעו. אך אין להם יכולת לעשות זאת. יש לנו בזבוז אדיר של משאבי מדינה, ועל מה? על חוסר יכולת ארגונית. לא שמעתי אדם מדבר על הורדת רגולציה בנחרצות כמו נתניהו. הוא אמר שיקצור ברגולציה, אך פיקוח על הנושא לא בוצע. היכן יכולת הביצוע? היכן הכבוד להחלטות ממשלה? יש כאן אינטרס כלל לאומי, אך כל שר מסתכל בפינתו הצרה".