המחדל של "אומת הסטארט-אפ": 3 מ-4 בוגרים לא שולטים במיומנויות דיגיטליות

שיעור השליטה של 73% מאוכלוסיית ישראל הבוגרת במיומנויות דיגיטליות נמוך או מזערי; משרד החינוך אינו מודד את רמת המיומנות הדיגיטלית של רוב התלמידים; ורק אחוז אחד מהמבוגרים שרמת המיומנויות הדיגיטליות שלהם ירודה השתתפו בשנת 2019 בתוכנית ממשלתית להקניית מיומנות כזו. כך עולה מדו"ח המבקר בנושא אוריינות דיגיטלית, שהוא חלק מהדו"ח העוסק במוכנות לשוק העבודה העתידי. הדו"ח חושף למעשה את התנאים שהובילו ליצירת גל האבטלה הנוכחי, המתמקד באנשים בעלי מיומנויות דיגיטליות נמוכות.

אוריינות דיגיטלית כוללת את היכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת לצורך איתור ויצירת מידע, פתרון בעיות ויצירת אינטראקציה עם אחרים בעולם הדיגיטלי. לפי הגדרה רחבה יותר, מדובר במכלול היכולות, המיומנויות והידע הנדרשים להתנהלות בסביבה הדיגיטלית במאה ה-21. כלומר, אוריינות דיגיטלית כוללת מיומנויות שונות - בסיסיות, כגון שליטה בדפדפן אינטרנט או הורדה, שמירה והעלאה של סוגי מידע באינטרנט, ומתקדמות, כגון תכנות.

לפי הדו"ח, שיעור האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילי 65-16) שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית עומד על 73% - כלומר, 3 מכל 4 מבוגרים - והוא גבוה מממוצע ה-OECD העומד על 70%. כך עולה ממבחן מיומנויות המבוגרים PIAAC של ארגון המדינות המפותחות. זאת, למרות הדימוי של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ". בעיית המיומנויות הדיגיטליות ניכרת בכל הגילאים, וכך ישראל דורגה במבחן ה-PIAAC במקום ה-24 מתוך 33 מדינות מפותחות בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בגילי 19-16.

למרות זאת, משרד החינוך אינו מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתי הספר, בשל כך אין בידיו מידע על אודות הרמה של המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במערכת החינוך.

למידה מרחוק בתקופת הקורונה צילום: אבי מועלם

לא רק משרד החינוך מתעלם למעשה מהבעיה - גם גופי ההכשרה המקצועית עושים זאת. כך, רק כאחוז אחד מהמבוגרים בגיל העבודה (64-18) שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית השתתפו ב-2019 בתוכנית ממשלתית כלשהי (עם ליווי והדרכה) להקניית אוריינות דיגיטלית. כיוון שאחוז המשתתפים בהשתלמויות נמוך מקצב ריבוי האוכלוסייה, המבקר מציין את החשש שבקצב הנוכחי, שיעור המבוגרים נטולי מיומנויות דיגיטליות רק ילך ויעלה.

רק ל-4% מהאוכלוסייה הערבית ול-19% מהחרדית (בגילי 65-16) מיומנויות דיגיטליות גבוהות. זאת, לעומת 37% מהיהודים הלא-חרדים וכ-30% בממוצע במדינות ה-OECD. באוכלוסייה הערבית היו ב-2019 כמיליון איש בגיל העבודה בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית, אך רק כ-14 אלף איש מאוכלוסייה זו השתתפו בתוכניות ממשלתיות להקניית אוריינות כזו (כ-1.3%). באוכלוסייה החרדית היו כ-360 אלף איש ברמת אוריינות נמוכה או מזערית, ורק כ-13.1 אלף איש השתתפו בתוכניות (כ-3.6%).