הלמ"ס מעדכנת: כלכלת ישראל התכווצה ב-2.5% ב-2020

התוצר המקומי הגולמי במחירים קבועים ירד בשנת 2020 - שנת הקורונה - ב-2.5% לעומת 2019; כך עולה מהודעת האומדן השני לחשבונות הלאומיים של הלמ"ס. זאת, לעומת 2.4% לפי האומדן הראשון. בלמ"ס מדגישים כי בשל השנה המורכבת, ייתכנו שינויים גם באומדנים הבאים. הירידה ב-2020 היא הגבוהה ביותר שנמדדה בחשבונות הלאומיים (מאז 1950), והיא משקפת את המגבלות המתמשכות על המשק. ב-2018 נרשמה עלייה של 3.5% בתמ"ג וב-2019 של 3.4%.

האוכלוסייה בישראל גדלה ב-2020 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-4.2% לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2019. התוצר לנפש בשנת 2020 הסתכם ב-150 אלף שקל, במחירים שוטפים. התמ"ג לנפש בישראל במונחי שווי כוח הקנייה (PPP) היה שווה ל-91% מהתמ"ג הממוצע לנפש במדינות ה-OECD בשנת 2020, כלומר נמוך ב-9% מממוצע הארגון. לעומת זאת, רמת המחירים של התמ"ג בישראל (היחס בין שווי כוח הקנייה לשער החליפין) עמדה על 125% בהשוואה לרמת המחירים במדינות המשתייכות לארגון ה-OECD.

ברבעון הרביעי של שנת 2020 גדל התוצר המקומי הגולמי ב-6.4% בחישוב שנתי, אולם חלק מהעלייה מוסבר בקפיצה ביבוא מכוניות נוסעים עקב שינוי במדיניות המיסוי. אף שמכוניות הנוסעים אינן מיוצרות בארץ, המיסים עליהן מהווים חלק מהתמ"ג.

סך כל המקורות שעמדו לרשות המשק מהתמ"ג ומהיבוא בשנת 2020 ירד ב-3.7%, לאחר עלייה של 3.6% ב-2019. נרשמה ירידה של 9.5% בהוצאה לצריכה פרטית ושל 4.9% בהשקעות בנכסים קבועים, ועליות של 2.7% בהוצאה לצריכה ציבורית ושל 0.7% ביצוא הסחורות והשירותים.

בשנת 2020 הסתכם הגירעון הכולל של המגזר הממשלתי ב-155.6 מיליארד שקל, המהווים 11.3% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל-3.9% מהתוצר בשנת 2019 ול-3.6% מהתוצר בשנת 2018.

הגירעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי הסתכם ב-132.4 מיליארד שקל (85% מהגירעון הכולל) שהם 9.6% מהתמ"ג. זאת, לעומת גירעון של 42.7 מיליארד שקל (3% מהתמ"ג) ב-2019 ושל 35.2 מיליארד שקל (2.6% מהתמ"ג) ב-2018.

שוק התקווה בת"א במהלך הסגר השני צילום: ריאן פרויס

העלייה בגירעון של המגזר הממשלתי נובעת מההוצאות החריגות שהיו לממשלה בעקבות משבר הקורונה. ההוצאות כוללות, בין היתר, תשלומי חל"ת, מענקים לעסקים ולעצמאים, מענק לכל אזרח, הצטיידות רפואית ומענקי הון לבתי חולים. העלייה הושפעה גם מהירידה בהכנסות, בעיקר ממסים ותשלומי חובה. סך ההוצאות עלה ב-2020 ב-15.3%, כאשר סך ההכנסות ירד ב-2.8%.

ההוצאה לצריכה פרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה ירדה ב-9.5% בשנת 2020 לאחר עלייה של 3.8% בשנת 2019. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-11.1% בשנת 2020. ההוצאה לצריכת שירותים לנפש שנפגעה משמעותית מהסגר והגבלות הריחוק החברתי ירדה ב-28%, כאשר השפעות משמעותיות במיוחד היו הירידות בשירותי ההובלה, בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי.

יצוא הסחורות והשירותים ללא חברות הזנק ויהלומים עלה ב-2020 ב-1.9%, לאחר עלייה של 5.5% בשנת 2019 ועלייה של 6% בשנת 2018. היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) עלה בשנה שעברה ב-3.5%, בהמשך לעלייה של 4.2% ב-2019.

יצוא השירותים ירד ב-3.8%, כאשר ההכנסות מיצוא שירותי תיירות, שנפגעו קשות ממשבר הקורונה, ירדו ב-75.5%. לעומת זאת, יצוא שירותים למעט תיירות וחברות הזנק, שכולל בעיקר שירותי תוכנה ומחקר, עלה ב-11.6%. יבוא הסחורות והשירותים ירד בשנת 2020 ב-8%, הירידה החדה ביותר מאז שנת 2009.