בלעדי לכלכליסט
עיכובים בבדיקות מעבדה בגלל ביקוש רב לבדיקות סרולוגיות
אנשים שחוששים להתחסן דורשים לעבור בדיקה סרולוגית, משום שאיתור נוגדנים יקנה להם תעודת מחלים. התוצאה: עומסים הולכים וגוברים במעבדות וסירוב של קופות החולים לבצע בדיקות שגרתיות. מנכ"ל לאומית: "צריך להגביל את הבדיקות האלה"
עומסים גדולים במעבדות של קופות החולים עקב ביקוש הולך וגובר לביצוע בדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדני קורונה - בנסיון לקבל תעודת מחלים ותו ירוק ללא חיסון. הפניות הרבות מגיעות מאנשים שלא הספיקו או שאינם רוצים להתחסן - כך נודע ל"כלכליסט".
- רוש: לא מצליחים לעמוד בביקוש לבדיקות סרולוגיות לקורונה
- ה-WHO: אין הוכחה שניתן לדעת האם אדם מחוסן בפני קורונה באמצעות בדיקות סרולוגיות
- קיבוץ חצרים מגייס 10 מיליון דולר לחברה שמפתחת בדיקות לזיהוי קורונה
מי שמוטרד מהמגמה הוא חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית. "הפתרון לבעיה צריך להיות בהקצאה מוגבלת של ריאגנטים לבדיקות הסרולוגיות", אמר ל"כלכליסט".
"ההקצאה צריכה להיות עבור אנשים שאינם מחלימים ואינם מחוסנים בלבד, שלגביהם קבע המשרד שיש הגיון בביצוע בדיקה סרולוגית. הקצאה לפי קריטריון כזה תוכל לצמצם את היקף הבדיקות בכשליש מכלל הבדיקות - וזה מאוד משמעותי".
במשרד הבריאות מודעים לעלויות הגבוהות של שטף הבדיקות שמגיע לאלפים ביום, ובימים הקרובים צפויה ד"ר שרון אלרעי פרייס, הממונה על בריאות הציבור, להתוות מדיניות חדשה על מנת לצמצם את השימוש בבדיקות הללו.
בימים האחרונים החלו להתקבל תלונות על כך שבדיקות דם שגרתיות (שאינן קשורות לקורונה) החלו להתעכב או להידחות, כאשר לעיתים קבלת התוצאות מתרחשת באיחור, דבר שעלול לסכן את בריאותם של המבוטחים. גורמים בקופות חולים ובמשרד הבריאות לא היססו להצביע על הסיבה: זינוק חד בבדיקות סרולוגיות. בדיקה סרולוגית היא בדיקת דם לגילוי נוכחות של נוגדנים למחוללי מחלות שונים, לרבות נגיפים כמו נגיף הקורונה. קיומם של נוגדנים מעיד על כך שהנבדק נשא את הנגיף או חלה במחלה.
המירוץ להשגת בדיקה סרולוגית אינו נובע מסיבות רפואיות אלא כדי להשיג תו ירוק. כל מי שהתחסן נגד קורונה בשתי מנות זכאי לתו ירוק (תעודת מתחסן) אך ישנה דרך נוספת להשיג תו ירוק והיא קבלת תשובה חיובית לבדיקה סרולוגית המעידה על הימצאות נוגדנים.
9,000 בדיקות ביום
אתמול נכנסה לתוקף הפעימה השלישית של פתיחת המשק ועבור אותם ישראלים שמציגים תו ירוק, השגרה חוזרת כמעט במלואה. עד כה, קצת יותר ממחצית הישראלים התחסנו. מי שלא התחסן יכול להשיג תו ירוק באמצעות בדיקה סרולוגית חיובית.
לפי נתוני קופת חולים לאומית, 36% מהישראלים שלא התחסנו ולא החלימו (לא היתה ברשותם בדיקת PCR חיובית לקורונה) נושאים נוגדני קורונה. לכן יש סיכוי לא נמוך שאדם שלא התחסן נושא בנוגדנים וזכאי לתו ירוק. יתרה מזו, גורמים במשרד הבריאות ידעו לספר כי ישנם ישראלים שמבקשים לבצע בדיקות סרולוגיות גם כדי לוודא שהחיסון יעיל ויש בדמם נוגדנים. "בימים הקרובים יפרסם משרד הבריאות מתווה מדיניות חדש שיגדיר מי אמור לקבל בדיקה סרולוגית. כרגע פונים אנשים שאין שום סיבה לבצע להם בדיקות כאלו והם סותמים את התורים. המטרה היא לאתר ולהוציא החוצה את מי שלא רוצה להתחסן או כאלו שסתם רוצים לבדוק יעילות", אמר בכיר במשרד הבריאות. נכון להיום מתבצעות על ידי קופות החולים כ־9,000 בדיקות סרולוגיות ביום, "מספר עצום ומיותר לכל הדעות", לדבריו.
"יש הרבה דרישות בקרב הציבור לעשות בדיקות סרולוגיות גם בקרב אלו שהחלימו. יש עלייה משמעותית בעומס. מעבדות סרולוגיות הן מעבדות קטנות עם עובד אחד או שנים. במעבדות האלה היו עושים בדרך כלל עשרות בדיקת ביום אבל עכשיו זה כבר מאות", סיפרה אסתר מדמון, יו"ר הסתדרות המעבדות, ומנהלת אחת המעבדות בסורוקה.
מנהל מעבדה באחת מקופות החולים מאשר: "זה התחיל בכמה עשרות, זה קפץ בינואר וזינק בפברואר". בכירה במשרד הבריאות מחזקת את הטענות: "ברור שזה בא על חשבון בדיקות אחרות. זה מעמיס על המעבדות. הרי למעבדה יש יכולת מוגבלת".
אותו מנהל מעבדה מסביר: "בדיקות סרולוגיה מעמיסות מאוד על הקווים האוטומטיים שבהם מתבצעות הבדיקות הרגילות והן מאריכות את זמני ביצוע הבדיקות. זה יוצר גם עומס כללי מבחינת זמינות סניפים לבדיקות מעבדה של כלל המבחנות שמגיעות למעבדה. זה בעיקר בולט בבדיקות אנדוקרינולוגיות וסרולוגיה לנגיפים אחרים שאינם קורונה שמבוצעות על אותם הקוים. זה יוצר עומס רב גם על הרופאים שצריכים להזמין את הבדיקות ואחר כך להסביר את התוצאות".
הקופות לא מסרבות
לפי המדיניות הקיימת, משרד הבריאות ממליץ בשלב זה לתעדף בביצוע הבדיקות הסרולוגית את מי שמשתייך לאוכלוסיות הבאות: בני בית של חולים מאומתים שהשלימו בידוד וקיבלו תוצאת
בדיקה שלילית לקורונה או שלא ביצעו בדיקה, יבצעו בדיקות סרולוגיות לאחר לפחות 21 ימים מהתאריך האבחנה של בן הבית המאומת האחרון שחלה; או לקבוצות שתועדפו למתן חיסוני לקורונה (סגלים רפואיים, חוסים וקשישים במוסדות ומטפליהם, בני 60 ומעלה וכדומה). אלא שההוראה הזו היא מ־17 בדצמבר 2020, כשהחיסונים לא היו פתוחים לכולם וכעת כל אוכלוסיה הפכה למועדפת. לכן, הלכה למעשה, ניתן לבצע לכל אחד בדיקה סרולוגית.
"הבעיה במדיניות היא בסעיף השני: אוכלוסיה מתועדפת לחיסון. עכשיו זה נפתח לכל הגילאים, כולל מחלימים. רק מי שכבר התחסן לא זכאי. מצד אחד, כל הקופות לוחצות לעדכון ההתוויות כי לא עומדים בעומס. מצד שני, כל הקופות לא מסרבות לבדיקות הללו בגלל התחרות הגואה ביניהן", הסביר אותו גורם.
מהכללית נמסר בתגובה כי "אין כל עיכוב במתן תשובות לבדיקות השגרה".
גם במכבי דיווחו כי "אין עיכובים" וכי העלייה שנרשמה בבדיקות היא בבדיקות של PCR (בדיוקת מטוש) ולא בסרולוגיה. ממאוחדת נמסר: "במעבדות שלנו אין כל עומס ואין עיכובים בביצוע בדיקות דם". לאומית דיווחה על עומס בביקוש לבדיקות סרולוגיות.