מי אשם שבישראל "כדורגל נשים לא מעניין"?
את כדורגל הנשים בישראל צריך לבנות מחדש, להשקיע בו ולהעניק לו את הכבוד הראוי לו. זה לא יקרה עד שקובעי המדיניות לא ייפטרו מהתפיסות המיושנות והסטריאוטיפיות שלהם. וזה לא יקרה עד שתקשורת הספורט תשנה את היחס שלה לכדורגלניות ולכדורגל נשים
שימוש בשפה מכלילה עשויה להשפיע על הדעות הקדומות של ילדים מגיל צעיר. שימוש במשפטים גנרים כגון "בנות טובות בציור" או "בנים עושים ספורט" ליד ילדים בני 4 עד 7, עשוי להשפיע על תפיסת המציאות של הילדים בצורה משמעותית.
- איך אפשר לעשות תוכנית לכדורגל בלי כדורגל נשים? תשאלו את ההתאחדות
- קרנות ההשקעה מזהות את הפוטנציאל גם בכדורגל הנשים ומזדרזות לרשום את הצ'ק
- הכדורגלניות דורשות להקים "מנהלת ענפי כדור" לנשים
במחקר של אוניברסיטת ניו יורק החוקרים מראים ש"שפה גנרית עשויה להיות לקבע תפיסה חברתית סטריאוטיפית בקרב ילדים צעירים". הניסויים שערכו הראו כי זה פשוט קל מדי "להדביק" ילד בתפיסה מיושנת על בנות או לגרום לילדה לחשוב שבנים יותר טובים ממנה בספורט רק בגלל שהם בנים.
החוקרים מזהירים כי מהתפיסה הסטריאוטיפית הזו קשה להיפטר והיא משפיעה על כולנו: מהטוקבקיסט המצוי ועד קובעי המדיניות בממשלות.
כדורגל נשים. נבחרת ישראל נגד נבחרת איטליה צילום: אבי רוקח גם בשידורי ספורט רואים איך תפיסת מציאות של רבים נוצרת. במחקר של חברת RunRepeat, למשל, גילו שכדורגלנים כהי עור מקבלים מחמאות בעיקר על תכונות פיזיות ואתלטיות בעוד שלכדורגלנים לבנים מקבלים מחמאות על האינטליגנציה והעבודה הקשה שלהם. 62.6% מהמחמאות על אינטליגנציה היו כלפי שחקנים בהירים, כש-63.33% (!) מהביקורות על אינטליגנציה הופנו כלפי שחקנים כהים.
זה קשור, בין השאר, גם לכך שפחות מ-5% מהפרשנים הם כהי עור בעצמם אבל גם בעיקר מכך שפרשנים רבים לא באמת נותנים ערך מוסף לפרשנות שלהם ומסתמכים בעיקר על אמירות גנריות וסטריאוטיפים.
"כדורגל נשים לא מעניין"
בסוף השבוע האחרון הובסה נבחרת ישראל בכדורגל נשים 12-0 על ידי איטליה. התקשורת בקושי התייחסה לנבחרת לפני המשחק ואחריו שפכה מילים רבות. כרגיל, התקשורת כמעט ולא מתחה ביקורת על עצמה ועל היחס שהיא מעניקה לכדורגל הנשים העולמי בכלל והישראלי בפרט.
כדורגל נשים. נבחרת ארה"ב צילום: גטי אימג'ס ההתעלמות וחוסר השקעה ארוכת שנים בכדורגל הנשים על ידי ההתאחדות לכדורגל אינה בגלל התקשורת, אבל התקשורת ללא ספק קשורה לאמירות כלליות ומבזות על כדורגל הנשים, שמשפיעות - כאמור - על מקבלי ההחלטות.
בעברית, הביטוי "כדורגל נשים לא מעניין" נפוץ בגוגל פי 1.5 יותר מאשר הביטוי "כדורגל נשים מעניין". באתרי הספורט הרבים כמעט אף פעם לא מתייחסים ברצינות הראויה לכדורגל הנשים ו"פרשנים" בכירים כגון איל ברקוביץ' אומרים "כדורגל נשים לא מעניין אף אחד בישראל. יש ליגה בכלל? מי בא לצפות במשחקים?" ואף אחד מההתאחדות לכדורגל, שאמורה לדאוג לכדורגל הילדות, נערות ונשים, לא אמר דבר על הנושא.
כמו כן, בשביל הזכויות וההטבות הבסיסיות שלהן הכדורגלניות בישראל היו צריכות לצאת למאבק משפטי נגד משרד הספורט ובשביל ידיעה בעיתון ספורט הן לרוב צריכות לצאת עם כוכב ריאליטי. וזאת, מבלי לדבר על היחס המבזה של ההתאחדות ומנהלי הכדורגל כלפי הכדורגלניות. מטיסה לא בטוחה בזמן מגפה עולמית ועד בחירת מאמנים בנבחרות לפי הקשרים הפוליטיים שלהם, ולא לפי ההישגים המקצועיים.
את כדורגל הנשים בישראל צריך לבנות מחדש. חייבים להשקיע בו ולהעניק לו את הכבוד הראוי לו. זה לא יקרה עד שקובעי המדיניות לא יפטרו מהתפיסות המיושנות והסטריאוטיפיות שלהם. וזה לא יקרה עד שתקשורת הספורט תשנה את היחס שלה לכדורגלניות ולכדורגל נשים.
