כך הפסולת של מפעל אחד הופכת לחומר הגלם של מפעל אחר

פרויקט של משרד הכלכלה, שהופך פסולת של מפעל אחד לחומר גלם של מפעל אחר, הצליח בשנת הפיילוט שלו לחסוך למשק יותר מ-10 מיליון שקל, למנוע הטמנה של 23 אלף טון פסולת, ולמנוע פליטה של 30 אלף טון פחמן דו חמצני – כך גילה ד"ר אריק ריבקין, מנהל תחום כלכלה מעגלית במשרד הכלכלה, בכנס "כלכלה מעגלית: קיימות. טכנולוגיה. סביבה" של כלכליסט שנערך היום. "בחמש שנות הפרויקט אנחנו צופים לחסוך בסך הכל בין 100 מיליון ל-150 מיליון שקל", הוא הוסיף.

ריבקין תיאר את הפרויקט, סימביוזה תעשייתית, בפאנל בהנחיית כותב שורות אלו, שעסק ביישומים יומיומיים של כלכלה מעגלית. "הקונספט הוא שפסולת של מפעל אחד יכולה להיות חומר גלם מעולה למפעל אחר", הוא הסביר. "אבל אם מפעל מייצר פסולת הוא לא יכול לעבור על 16 אלף מפעלים שיש בישראל, ולמצוא מפעל שיכול לקבל אותה. לכן הרבה פעמים הוא מטמין מזה, נפטר מזה או מעלים את זה באיזו שהיא דרך. אנחנו הקמנו מערכת שיוצרת את החיבור הזה בין המפעלים. יש לדוגמה סדנאות שמשפצות דראמים, שזה חלק בבלמים של האוטו. אבל חלק מהדראמים האלו נזרקים ומוטמנים. יש מפעל אחר שמייצר מכסי ביוב או תקשורת וזה חומר גלם מצוין בשבילו. חיבור נוסף הוא בין חברות שילוח בינלאומיות, שיש להן המון פסולת עץ מארגזים שהן מייצרות, ולבין חברות שלקוחות את העץ הזה והופכות אותו לנסורת, שמשמשת במוצרים כמו דלתות או קירות מבודדים. בוצה של ייקבים, חומר אורגני שהיה נזרק, יצרנו קשר עם סטארט-אפ שמייצר מזה תוספי תזונה. יש פה גם תועלת כלכלית וגם סביבתית".

מימין: גבריאלה שפיגלמן, אריק ריבקין ותומר פישמן

גבריאלה שפיגלמן, מנהלת התקשורת והקיימות של H&M ישראל, תיארה את המאמצים הבינלאומיים והמקומיים של החברה בתחום: "תעשיית האופנה היא אחת התעשיות המזהמות בעולם, אבל בשנים האחרונות H&M עשתה כברת דרך להפוך את התהליכים שלנו למעגליים יותר, מתוך אמונה שעד 2030 לא יהיה לנו ממה לייצר. ב-2013 השקנו פרויקט מחזור גלובלי, שבמסגרתו אנחנו מאפשרים לצרכנים להביא בגדים או טקסטיל שהם לא רוצים בהם ולמסור אותם למחזור אצלנו בחנויות. הטקסטיל מועבר למרכז בגרמניה, שם הוא עובר תהליך מיון והפרדה. מה שמחזיק גלגל חיים נוסף משווק לחנויות יד שנייה באירופה, מה שלא הופך למטליות או חומר גלם לתעשיית בידוד הרכב. ברמה המקומית, יזמנו פרויקט שהמטרה שלו לעודד מחזור ברמה של ערים. לאחרונה סיימנו פיילוט עם עיריית כפר סבא, שבמסגרתו כמעט 11 טון טקסטיל. מעבר לכך שניצלנו 68% מהטקסטיל, היתה שכבה חברתית במסגרתה שילבנו בהליך המיון וההפרדה נשים מוויצו ומקבוצות בסיכון".

ד"ר תומר פישמן מבית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי בהרצליה אמר: "אם יש פסולת הכי טוב להפוך אותה למשאב חדש, אבל בכלכלה מעגלית שואלים מראש איך אפשר להפחית את ייצור הפסולת, איך נמנע מלהגיע למצב הזה. זה אידיאל שעוד רחוק מאתנו, צריך שינוי גם במשק וגם באיך שאנחנו צורכים. אבל בסופו של דבר, הכוונה היא שנגיע למצב שבו בכלל לא צריך להתמודד עם הפסולת עצמה. בשביל זה צריך שינויים עמוקים ואסטרטגיים, לחשוב עשרות שנים קדימה על ביקושים למוצרים וחומרי גלם שונים, ואיך אפשר להשפיע על הצריכה".