קובי רוזנגרטן ודני ימין מגייסים 300 מיליון דולר בנאסד"ק לספאק חדש
"בייט" של רוזנגרטן, שותף לשעבר בקרן JVP, וימין, שעמד בראש מיקרוסופט ישראל, תנסה לאתר חברות טכנולוגיה ישראליות למיזוג; היא מצטרפת לשני ספאקים ישראליים אחרים שהונפקו - Ion ומורינגה; חברות ספאק מונפקות ללא פעילות, והמייסדים מתחייבים למזג לתוכן פעילות ריאלית בתוך עד 24 חודשים
ספאק (SPAC) ישראלי שלישי יוצא לדרך וגם בראשו עומדים בכירי תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. קובי רוזנגרטן, שותף לשעבר בקרן הון הסיכון JVP של אראל מרגלית ודני ימין, שעמד שנים ארוכות בראש מיקרוסופט ישראל, הגישו בסוף השבוע לרשות ני"ע האמריקאית תשקיף לגיוס של 300 מיליון דולר בבורסת נאסד"ק לספאק חדש. הספאק ייקרא בייט אקווזישן (byte acquisition) ומטרתו היא לאתר חברות טכנולוגיה ישראליות למיזוג בדגש על תחומי הסייבר, פינטק ומחשוב ענן. סיטי משמש כחתם ההנפקה. רוזנגרטן יכהן כיו"ר החברה וימין יהיה המנכ"ל.
קראו עוד בכלכליסט:
- ספאק ישראלי שני נולד: מורינגה של מנכ"ל סטרטסיס לשעבר גייסה 100 מיליון דולר
- כשהכל פתוח למשא ומתן: כך עובד המנגנון של הספאקים
- אוטונומו מאשרת: יוצאת להנפקת ספאק לפי שווי מוערך של 1.4 מיליארד דולר
בכך מצטרף בייט ל-Ion של יונתן קולבר ומורינגה של בכירי סטרטסיס סימילרווב לשעבר, שהיו הספאקים הישראלים הראשונים שהונפקו; ואולם רוזנגרטן וימין מכוונים גבוה יותר, שכן Ion גייסה 260 מיליון דולר ומורינגה 100 מיליון דולר. Ion כבר הודיע על מיזוג חברת המלצות האינטרנט טאבולה לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר ומגייס בימים אלה ספאק שני כדי להתמזג עם חברה נוספת.
דני ימין, קובי רוזנגרטן צילום: עמית שעל שורה של חברות ישראליות כבר הודיעו על מיזוג עם ספאקים, רובם אמריקאיים, פרט למקרה של טאבולה. חברת החיישנים לרכב אוטונומי אינוויז תמוזג בתוך ספאק בשם Collective Growth האמריקאי לפי שווי של 1.4 מילאירד דולר. גם אוטונומו, שפועלת אף היא בתחום הרכב האוטונומי, חתמה על הסכם למיזוג עם ספאק אמריקאי לפי שווי דומה. בשלב זה מדובר בטיפה בים, לאחר שב-2020 מחצית מכלל ההנפקות בניו יורק היו של 220 חברות SPAC שגייסו 80 מיליארד דולר. מתחילת השנה גייסו חברות אלה כבר יותר מ-20 מיליארד דולר ותשקיפים חדשים מוגשים מדי יום לרשות ניירות הערך האמריקאית. ההערכה כעת היא שגיוסי הספאק עשויים לעקוף השנה את ההנפקות הרגילות בניו יורק.
במסגרת ספאק (special purpose aquisition company) מונפקת בשלב ראשון חברה ללא פעילות, מעין שלד והמייסדים מתחייבים למזג לתוכו פעילות ריאלית בתוך תקופה של עד 24 חודשים. ההבדל המרכזי בהנפקה באמצעות ספאק לעומת מהלך רגיל הוא סגירת השווי מראש באמצעות מו"מ מול מנהלי חברות הספאק ולאחר אישור של בעלי המניות. הנפקות באמצעי זה פתוחות יותר לחברות שרמת חוסר הוודאות סביבן גבוהה יותר ולחלקן אף אין הכנסות, אלא רק תחזיות אופטימיות. בניגוד לתשקיף הנפקה רגיל, בתשקיף הנפקת SPAC אפשר לספק תחזיות עתידיות ולא רק לתת למשקיעים את ביצועי העבר.
