רעב הוא לא כלי פוליטי

קפיצה קטנה לעתיד: בפסח שוב נצפה בעוד כתבה על מקררים ריקים במהדורה המרכזית ונאלץ (שוב) להוציא את הארנק מהכיס ולתרום למשפחה שחיה בעוני. בלב כואב ובגרון חנוק, נתרום לצדקה ונשאל את עצמנו היכן הצדק, מדוע המדינה לא דואגת לענייה, האם שירותי הרווחה לא מתפקדים, והאם הקצבאות אינן מספיקות.  

ואין לנו מה להיות מופתעים. השנה האחרונה חשפה את הכרסום המתמשך בשירותי הרווחה - התוכנית לביטחון תזונתי מתייבשת, שירותי הרווחה מופרטים, גובה הקצבאות זעום, האבטלה גואה ונתוני העוני מוסתרים מהציבור על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הביטוח הלאומי מדווח על התרחבות מעגל העוני, בתום שנה קשה לכלכלה ולתא המשפחתי. 2 מיליון עניים, 900 אלף ילדים מתחת לקו העוני - כל אלה, לא הפריעו לממשלה להשתמש בתלושי המזון לצרכים פוליטיים.

חלוקת מזון צילום: דנה קופל

700 מיליון שקל הקצתה הממשלה במקור לחלוקת תלושי מזון למשפחות שחיות בעוני בהתבסס על תוכנית מפורטת ומקצועית שנהגתה במיזם לביטחון התזונתי, וגובשה על ידי אנשי מקצוע. התוכנית היא פשוטה: כרטיס נטען בשלוש פעימות, ששוויו אלפי שקלים למשפחה. התקציב של התוכנית עבר בשלמותו ממשרד הרווחה לאחריות שר הפנים, אריה דרעי, אשר הגה תכנית לחלוקת התווים למשפחות.

התנאי לקבלת תווי המזון הוא קבלת הנחה של 70% בתשלום הארנונה החודשי לרשות המקומית. את התוכנית ביקש להוציא לפועל באמצעות חברת שופרסל, עם בונוס לחברת הענק (שחברות הביטוח מחזיקות בעיקר מניותיה) בדמות גישה למאגר נתונים על אנשים החיים בעוני בישראל. בינתיים, בית המשפט המחוזי בירושלים השהה את התוכנית לטובת בחינת חוקיות המכרז.

גלגולו של התקציב לביטחון תזונתי לידי שר הפנים אריה דרעי תמוה, במיוחד כשקיים כבר מערך כמו המיזם לביטחון תזונתי במשרד הרווחה, שצבר ידע ומומחיות בנושא. העברת הסמכויות בטיפול וסיוע לאוכלוסיות שחיות בעוני מהגופים המקצועיים האמונים על שאריות מדינת הרווחה למשרד הפנים, ממחיש היטב כיצד הממשלה מייבשת את השירותים החברתיים והופכת כל מענק לכותרת פופוליסטית - ללא מדיניות וללא חשיבה לטווח הארוך.

הדיר אוכלוסיות שלמות מקבלת תווי מזון

טוענים בממשלה שכל תקציב שיעבור בעת הזו יחשד לכלכלת בחירות, או חמור מזה לשוחד בחירות. החורים ברשת הביטחון הסוציאלי לא מפריעים לדרעי לחלק מאות מיליונים בצורה לא הוגנת ולא שוויונית, על בסיס קריטריון שרירותי וללא מסד נתונים, זה כבר הרבה מעבר ל"כלכלת בחירות"- זה שימוש ציני ברעב של אנשים לצרכי תעמולה. הכרזות כבר מפארות את כבוד הרב דרעי ומכנות אותו "אריה המשביר". דרעי שנבחר על גבם של השקופים, אותם הפקיר במשך כהונותיו אשר את ליבם הוא מבקש לקנות תוך שימוש במצוקתם באמצעות שימוש בקופה הציבורית באופן מופקר. כך, בישראל גם ברעב מסתתר הון פוליטי.

הקריטריון שבו השתמש שר הפנים קבע הטבה מפלה בכך שהדיר אוכלוסיות שלמות מקבלת תווי מזון, בהן תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב ותושבי מזרח ירושלים. בנוסף, תושבי רשויות מקומיות רבות, שבהם הרשות לא מאפשרת הגשת בקשה להנחה בצורה מקוונת בזמן קורונה - יודרו אף הם. שיעור אחוז האנשים שמקבל הנחה בארנונה מטעמי הכנסה אינו ידוע, ומתן ההנחות בארנונה מטעמי הכנסה נתון לשיקול דעת הרשות המקומית. כלומר, מקררים רבים יישארו ריקים גם בחודשים הקרובים.

אריה דרעי לובש את גלימת הגביר העושה חסד עם נתיניו ומחלק מתנות, בזמן שאנחנו מבקשים לנהל שיח זכויות: הזכות לביטחון תזונתי, הזכות לקיום בכבוד בישראל ומעל הכל הציווי המוסרי והאנושי למנוע ממשפחות שחיות בעוני מלהתדרדר לחרפת רעב.

הזמן דוחק אבל עוד לא מאוחר, ניתן להגמיש את הקריטריונים לתוכנית, להכליל את האוכלוסיות המקבלות קצבאות קיום, לקיים מכרז תקני, להגן על פרטיותם של מקבלי התלושים ולהיעזר בארגוני החברה האזרחית וברשויות אשר עוסקות יומם וליל במתן סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. דרעי, לא מאוחר להגיד טעיתי, ולא בושה להגיד נתפסתי. בושה לא לתקן את מה שמקולקל.

עו"ד אוהד אמר הוא חבר ועד מנהל ״שוברות קירות״