אירופה לגוגל ופייסבוק: עיתונות או נמות

הנושא עלה לכותרות בספטמבר, אז הציגו המחוקקים האוסטרליים כלים חדשים לריסון כוחן של הענקיות ביבשת, תוצר של כשנתיים של עבודה והפקת לקחים מניסיונות כושלים של מדינות אחרות בעולם להשפיע על חלוקת ההכנסות מתכני חדשות בפלטפורמות. בתגובה פייסבוק וגוגל איימו, כל אחת בדרכה, לעזוב או לפגוע בשירותים שהיא מעניקה למשתמשים האוסטרלים. העיקר לא לשלם.

בתמצית, החקיקה האוסטרלית דורשת מפלטפורמות דיגיטליות לשלם תמלוגים לחברות מדיה ומוציאים לאור על מנת להתחבר לתוכן שלהן. שני הצדדים מחוייבים גם להשתתף בתהליך של משא ומתן על גובה תשלומי תגמולים הוגנים ואם לא יגיעו להסכמה, בורר עצמאי יבחר איזו מההצעות היא הסבירה ביותר. החקיקה מגדירה גם סף סטנדרטים מינימליים למערכת היחסים בין ענקיות הטכנולוגיה והמו"לים. בין היתר, היא קובעת כי גוגל ופייסבוק יצטרכו להודיע לחברות החדשות 28 יום מראש על כל שינוי באלגוריתם שעלול להשפיע על התעבורה או על דירוג הסיפורים שלהם, ולעדכן אותן על אופי הנתונים שהן אוספות באמצעות אינטראקציות של משתמשים בפלטפורמות שלהם. בקיצור - שקיפות.

מימין: מנכ”ל גוגל סונדאר פיצ’אי ומנכ”ל פייסבוק מארק צוקרברג צילומים: רויטרס, אי.פי

לסדוק את המונופול

פייסבוק וגוגל טענו בתגובה כי המהלך אינו ישים ואיימו אפילו להפסיק לפעול ביבשת הדרומית. בדיון בבית הנבחרים האוסטרלי הם טענו כי החקיקה תייצר "רמות בלתי ניתנות לניהול של סיכון פיננסי ותפעולי", שלא לדבר על הסכנה העמוקה לאינטרנט. "כשאתה שם מחיר על קישור למידע מסוים", אמרה מנכ"לית גוגל אוסטרליה וניו זילנד, מלאניה סילבה, "אתה מפר את הדרך שבה מנועי החיפוש עובדים ואין לך עוד רשת חופשית ופתוחה". בינתיים סקרים באוסטרליה מצביעים על תמיכה ציבורית רחבה לחקיקה שתאלץ את ענקיות הטכנולוגיה לשלם.

אוסטרליה אינה הראשונה שתקפה את הנושא. יום לפני שגוגל ופייסבוק נלחמו עם המחוקקים האוסטרלים בבית הנבחרים, גוגל חתמה על הסכם רישוי דומה אך מרוכך בצרפת. הסכם זה מותיר את הקריטריונים לניהול המשא ומתן בידי הצד החזק - חברת הטכנולוגיה עצמה - ואם הצדדים לא מסכימים על שיטת תגמולים, הסכסוך עובר לבית המשפט, בהליך שיכול לארוך שנים.

“אילוץ פלטפורמות דיגיטליות לשלם עבור תוכן מקורי יעזור ליצור נוף תקשורתי בר־קיימא”, אמר שר האוצר האוסטרלי ג’וש פרידנברג והוא לא הגזים, עתידה של התקשורת עומד על הכף. ועדת התחרות והצרכנות האוסטרלית (ACCC) שהובילה את החקיקה, מצאה כי חלקה של גוגל בהכנסות מפרסום דיגיטלי עומד על בין 50% ל־100%, תלוי בסוג השירות, ובתחום החיפוש ברשת היא מחזיקה בנתח שוק של 94.5%. משום כך החליטו במדינה לאזן מחדש את יחסי המיקוח בין כלל השחקניות בזירה הדיגיטלית. בוועדה אף המליצו לייצר מנגנונים מקומיים שיעניקו למשתמשים את השליטה בנתונים האישיים שלהם, כך שגוגל לא תוכל לקצור את כולם לחיזוק מעמדה המונופוליסטי בשוק.

כבר שנים שנעשים ניסיונות לחלק מחדש את ההכנסות מפרסום דיגיטלי במקומות שונים בעולם. כיום, הרוב הכמעט מוחלט של הרווחים זורמים אל הפלטפורמות הדיגטליות, בעוד שמי שמפיק את הרוב המוחלט של התכנים הם המו”לים השונים. חלוקה לא סימטרית זו הביאה את ענקיות הטכנולוגיה לרשום הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה מפרסום, ומנגד לסגירתם השיטתית של מאות ערוצי תקשורת שונים, קטנים וגדולים, ברחבי העולם.

באיחוד לא שוללים היום יישום של השיטה האוסטרלית, אחרי שהם כשלו בניסיון דומה לפני שנתיים. אז המאמץ התרכז סביב הרעיון של מס קישור (Link Tax), שהיה מחייב את גוגל ואחרות לשלם עבור הזכות להציג קטע מתוך הסיפור החדשותי בתוצאות החיפוש או בכל מקום אחר, כמו למשל כתצוגה מקדימה בפוסט בפייסבוק. באיחוד לקחו דוגמה מספרד, שהשיתה מס כזה ב־2014 כדי לתמוך בגופי החדשות במדינה. בתגובה, גוגל סגרה את שירותי חיפוש החדשות במדינה.

אירופה רוצה להחזיר את השליטה בחדשות למו"לים

החקיקה שנעשתה בתחום עד היום רוכזה באיחוד תחת המניפה של "זכויות יוצרים". החוק, שהתקבל באפריל 2019, היה גרסה מעודנת שלא הובילה את הענקיות לבצע מהלכים נועזים כמו בספרד, אלא לשיתוף פעולה כמו בצרפת, שהייתה הראשונה לאמץ וליישם את החקיקה.

לתקן את האינטרנט

אף שיש מן הצדק בדרישה שמוצבת היום לענקיות הטכנולוגיה לשלם עבור התכנים בהם הן משתמשות, המקרה הספרדי הוכיח כי פתרונות מקומיים כירורגיים מביאים בעיקר למפח נפש. במחקרים שבחנו את השפעת יציאתה של גוגל מספרד נמצא כי הדבר פגע בעיקר במשתמשים המקומיים ובאמצעי התקשורת הקטנים. מחקר מ־2017 הצביע על נפילה של עד 10% בחשיפה לאתרי חדשות קטנים, שהובילה לכך שגולשים נחשפו וקראו פחות חדשות מכל סוג. כתוצאה, האתרים הקטנים גם משכו פחות מפרסמים, והדבר בא לידי ביטוי בירידה מהכנסות מפרסום. אתרי החדשות הגדולים לא נפגעו.

שר האוצר האוסטרלי ג’וש פרידנברג צילום: בלומברג

עם זאת, באוסטרליה לא מתרגשים בינתיים מהאיומים של ענקיות הטכנולוגיה. “המדינה לא מגיבה לכפייה או איומים”, אמר פרידנברג בתחילתו של המשבר בספטמבר, “אם אתה רוצה להגיע למדיניות ציבורית טובה בנושאים הללו אתה לבטח תחייב חברות לעשות דברים שהן לא רוצות לעשות”.

השיקולים הם כמובן לא רק כלכליים. בעולם מנסים לסייע לכלי התקשורת המסורתיים להשתקם מהחורבן הכלכלי שעידן האינטרנט יצר למודלים העסקיים שלהם, כדי שיוכלו להמשיך להוות אלטרנטיבה מהימנה למנגנונים הוויראליים וההרסניים של החדשות המזויפות. אבל דרישת תשלום עבור שיתוף לינקים גם חותרת תחת כל מה שהאינטרנט החופשי והפתוח מייצג. "דרישת תשלום עבור קישור באינטרנט חוסמת היבט חשוב באינטרנט", כתב טים ברנרס־לי, ממציא ה־World Wide Web במכתב לממשל האוסטרלי, "היכולת לקשר באופן חופשי, כלומר ללא מגבלות לגבי תוכן האתר המקושר וללא עמלות כספיות, מהותית לאופן הפעולה של הרשת, לאופן שבו הוא שגשג עד כה וכיצד הוא ימשיך לשגשג בעוד עשרות שנים". על אף ההסתייגות של ברנרס־לי, שהפך את הניסיון לתקן את האינטרנט שעזר לבנות למשימת חייו, הוא גם מכיר בנחיצות הבוערת לתגמל יוצרי תכני חדשות עבור עבודתם. "זה ללא ספק נושא שצריך לטפל בו, גם באוסטרליה וברחבי העולם", כתב.