היעדר משילות מעצים את השחיתויות ברשויות המקומיות
ראשי ערים מנצלים את העובדה שאין ממשלה בשטח ופועלים על דעת עצמם לנקוט בהחלטות הרות גורל לעיר
מוגש מטעם DUN'S 100
בתקופה האחרונה מודיעים עוד ועוד ראשי ערים כי יבטלו, יעכבו ויקפיאו את כל תוכנית התמ"א 38 בעירם. נראה כי כל הבעיות במרחב העירוני בישראל – התשתיות, התחבורה, החניה והחינוך – מתנקזות לאותה תוכנית מושמצת שיש לבטלה לאלתר.
ראשי הערים, הבולט שבהם הוא ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, מנצלים את העובדה שאין ממשלה בשטח ופועלים על דעת עצמם לנקוט בהחלטות הרות גורל לעיר. השרים אינם רלבנטיים כבר מאז ההכרזה על בחירות – בהתחלה היו עסוקים בקמפיין ועכשיו במשא ומתן קואליציוני. לצערנו, הבעיות של אזרחי ישראל בראש מעיניהם והתוצאה היא שראש רשות הופך למומחה בתכנון המשמש רשות מחוקקת, שופטת ו(לא) מבצעת, ואיפה הרשות להתחדשות עירונית? מחכה גם היא כנראה לתוצאות הבחירות.
בשטח נוצרת תמונה סבוכה כאשר יזמים ותושבים מגלים, לעתים לאחר שנים של עבודה על הפרויקט ורגע לפני היציאה המיוחלת לדרך, שייתכן שכל מאמציהם והשקעתם ירדו לטמיון בשל שינוי חד צדדי במדיניות על ידי ראש העיר. אז לשם מה צריך את ועדות התכנון אם ראש העיר קובע? בשביל מה צריך תוכניות מתאר אם בסופו של דבר ראש העיר משתמש בסמכויותיו על מנת לסכל כל פרויקט תמ"א שעל הפרק?
באופן לא מפתיע, ראשי הערים שיכולים להרשות לעצמם התנהגות כזו הם אלה שעומדים בראש הרשויות המבוססות יותר, אלה שלא נסמכים על שולחן הממשלה וזקוקים למענקי איזון. רשויות עשירות ובלתי תלויות בכספי איזון לא נותנות את הדעת לגבי תוכנית המתאר 38, ומרשות לעצמן לגרוס אותה דבר שאינו עולה בקנה אחד עם האג'נדה שלהן. הפגיעה בתושבים וביזמים הפועלים בעיר מהווה עבור ראשי הרשויות מקור לגאווה ומשמשת ליצירת הון פוליטי.
פסילה גורפת של תוכנית התמ"א צריכה להתקיים רק במקרה שוועדות התכנון הארציות והממשלה יחליטו שהתוכנית נכשלה ויש לבטלה. המצב בשטח שבו התוכנית קיימת ונתמכת על ידי המדינה ומוסדות התכנון אך בפועל ראשי הרשויות פוסלים אותה באמצעות מכבסת מילים ותירוצים לא תקינים ולא סבירים. נדמה כי לעיתים הפסילה נובעת ממניעים וצרכים פוליטיים, ולא מתוך הסתכלות מעמיקה ואמיתית על הצרכים הלאומיים בטווח הארוך.
עו"ד דוד אזולאי קרדיט: יח"צ
צריך לזכור כל העת תוכנית המתאר הארצית נועדה לתת מענה לחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה ומפני מצב של מלחמה או סכנה בטחונית. רק לאחרונה הוכיח לנו המצב בדרום שאזרחי ישראל עלולים למצוא את עצמם תוך הרף עין במצב של מאות טילים שנורים לכיוונם, זאת לצד הסכנה לרעידות אדמה באזור, שעלולות להביא לתוצאות חמורות. ראשי ערים שמבטלים תוכניות חשובות כאלה, לא דואגים לביטחונם של תושבי העיר.
מקבלי ההחלטות ברמה הארצית עסוקים כעת בניסיון להיבחר מחדש לכנסת ובהמתנה לראות האם השלטון עתיד להתחלף – מי יהיו השרים בממשלה הבאה, האם יתבצע שינוי ארגוני נוסף, האם יחולקו מחדש הסמכויות בין משרדי האוצר, הבינוי ומינהל התכנון. ואולם דווקא עכשיו, בעת שהחלטות אלה הולכות ומתקבעות, צריכה המדינה ומשרד הפנים לקנוס עיריות ולעצור תקציבים לאלה שבוחרים לעשות דין לעצמם ולא להישמע להוראות התכנון הארציות, ולעצור משילות כזו בטרם ייהפך לעובדה קיימת וסופית. אם המדינה תמשיך לגמגם אל מול החלטות חד צדדיות אלה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו גישה זו מתפשטת לערים נוספות במרכז ונהפכת למציאות.
לגיטימי לבחון את התמ"א 38 ולבקר אותה, לגיטימי לתת קדימות ועדיפות לפרויקטים גדולים של התחדשות עירונית היכן שהם אפשריים, ואולם יש מקומות שבהם תמ"א של בניין בודד היא הפתרון היחיד שנראה לעין, זה שניתן לקדם בפועל, אסור להוציא אותו מארגז הכלים. בכל מקרה ההחלטה על המדיניות התכנונית של ישראל צריכה להיות בידי מינהל התכנון הפועל מתוך חזון כולל למדינת ישראל, על שכונותיה החדשות והוותיקות, ולא ברמה המקומית. ככל שראשי הערים יבינו זאת מוקדם יותר, כך ייטב.
הכותב הוא עו"ד דוד אזולאי, בעלים של קבוצת דוד אזולאי , העוסקת בבנייה, ייזום והתחדשות עירונית
