פיל פודן - הדבר הגדול הבא בזכות הפרטים הקטנים
למה "היורש של איל ברקוביץ' במנצ'סטר סיטי" הגיע לרמה שציפו ממנו? בעיקר בזכות דברים שברקוביץ' המנהל הספורטיבי לא מאמין בהם: מעטפת, נתונים וג'י.פי.אסים ושטויות
האגדה מספרת שהוריו של פיל פודן תלו כדורגל קטן על העגלה שלו כתינוק. קשרה המוכשר והצעיר של מנצ'סטר סיטי, כך מספרים, למד לבעוט בעיטות יעף בעגלה - עוד לפני שהתחיל ללכת.
בגיל שנתיים הוא כבר התחיל לכדרר סביב אחיו הגדול ובגיל שנתיים וחצי אביו וסבו כבר זרקו לו כדורים כדי שיבעט אותם מהאוויר. "הוא יכול לשחק בנבחרת אנגליה", אמר וולטר, סבו, לאביו, פיל. פיל הבן עוד לא היה בן 3.
קראו עוד בכלכליסט:
- הגיל לא משחק תפקיד: בספורט, 40 זה ה-35 החדש
- איך אפשר לעשות תוכנית לכדורגל בלי כדורגל נשים? תשאלו את ההתאחדות
- פיקסלוט הישראלית מרחיבה את שיתוף הפעולה עם חברה בת של NBC
פודן לא רצה דבר לימי הולדת מלבד כדורי-רגל ובגיל 5 כבר שיחק עם ילדים בני 8. הוא היה כל כך קטן שהמאמנים פחדו לשים אותו במשחק אבל הכישרון שלו כל כך בלט שאפילו אם "היה נמוך יותר מהדשא" אי אפשר היה לפספס אותו. בגיל 6 כבר הגיעו סקאוטים של המועדונים הגדולים כדי לבדוק את הפלא מסטוקפורט מקרוב. ב-2019, כשהוא בקושי בן 19 וכבר שחקן סגל הבוגרים של מנצ'סטר סיטי, פפ גווארדיולה, מאמן הקבוצה, הכריז: "פיל פודן הוא השחקן המוכשר ביותר שאני ראיתי. הבעיה שלו היא שלפעמיים המאמן שלו לא שם אותו בהרכב הפותח. הוא עובד נהדר".
גווארדיולה, יש לציין, אימן בעברו את תיירי הנרי, צ'אבי, אנדרס אינייסטה, רוברט לבנדובסקי, קווין דה ברוינה, דני אלבס ואיזה אחד, ליאו מסי.
אבל... פודן אכן מתחיל להראות ניצוצות של שחקן ענק - כולל שחזור נתונים של ליאו מסי הצעיר תחת פפ גווארדיולה. למשל, הוא השחקן הכי צעיר של פפ גווארדיולה שמייצר הכי הרבה הזדמנויות הבקעה ובעיטות לשער. כמו כן, השבוע, בגיל 20 ו-225 ימים פודן הפך לשחקן הצעיר ביותר שכובש ומבשל במשחק פרמיירליג נגד ליברפול באנפילד. מבין כל השחקנים עם 10+ שערים בכל המסגרות העונה, רק ארלינג הולאנד מדורטמונד צעיר יותר מפודן, שהופך במהרה לאחד משחקני השנה באנגליה.
איך זה קרה? זה לא רק בגלל הכישרון שלו.
פודן, שכל חייו התייחסו אליו ככישרון על ולא פעם זכה למחמאות רבות על האינטליגנציה הרבה שלו, הבין שכדי לשחק בהרכב של קבוצת פרמיירליג, הוא יהיה חייב לשפר אלמנטים במשחק שלו, בגוף שלו ובריצה שלו. לשם כך פנה למאמן הספרינטים טוני קלארק, המוכר גם כ"מאדנס" (טירוף). קלארק ניתח את סגנון הריצה של פודן וגילה שהוא לא משתמש מספיק בזרועות שלו וצעדיו ארוכים מדי. לכן הוא שינה את סגנון הריצה שלו כדי להעניק לו טיפה יותר מהירות וכוח מתפרץ. "יש לו צעדים ארוכים ויפים אבל הוא לא יצא טוב מהמקום בגלל הסגנון הזה", הסביר מאדנס ל"את'לטיק". "עכשיו הרגליים שלו הם כמו בוכנות קטנות. הצעדים טיפה קצרים והוא משתמש בזרועות כמו ספרינטר. אני שולח לו כל יום משחק 'אל תשכח את הזרועות, חבר'".
פיל פודן באנפילד נגד ליברפול צילום: רויטרס
פודן עבד על שינוי מכניקת הריצה שלו במשך שבועות ארוכים, שעתיים ביום. הוא גם קיבל אימונים כדי לשפר את הכוח המתפרץ שלו ומאדנס אפילו זיהה בעיה בשריר האחורי שגרמה לבעיות כרוניות בשרירים באזור האגן והרגל האחורית. מאדנס תיקן גם את זה על ידי שינוי הדרך בה פודן משתמש בכף הרגל במהלך הריצה. מאדנס משבח את פודן על האינטליגנציה שלו והקליטה המהירה אבל האמת היא שפודן לא עשה משהו שלא עושים במנצ'סטר סיטי כבר שנים.
בסיטי, אולי מועדון הספורט המתקדם בעולם, דואגים לעטוף את השחקנים באנשי מקצוע שילטשו וישחיזו את גוף ומוח השחקנים. "מעטפת" כזו, כיום, היא אולי הדבר החשוב ביותר שיש לקבוצה או מועדון להציע לשחקנים שלהם. במועדונים הרציניים והטובים ביותר מציעים לכל שחקן "מעטפת" שכוללת מאמני כושר, תזונאים, אנליסטים, מאמנים מנטליים, פסיכולוגיים מאמני שינה, מאמנים מנטליים ואפילו מאמני בעיטות והוצאות חוץ. הכל חלק מתפיסה שהגוף והמוח הם נכסים שיש לטפח, לחדד ולשפר - כדי להוציא את המיטב מהמקצוען. לא משנה כמה שחקן הוא כישרוני, אם הוא לא מקבל את המעטפת הנכונה, הוא לא ימצה את הפוטנציאל שלו.
"מנהל ספורטיבי" מוצלח
איל ברקוביץ' הוא כיום, בין השאר, המנהל הספורטיבי של הפועל פתח תקווה - ענקית לשעבר של הכדורגל הישראלי ששקועה עמוק בליגת המשנה. בעבר הוא תפקד כמנהל הספורטיבי לזמן קצר גם במכבי נתניה והפועל תל אביב. הוא עבר גם בתפקיד כזה או אחר בראשון לציון ונשר. הוא מעוניין בתפקיד דומה בנבחרת ישראל ובעבר גם במכבי חיפה.
איל ברקוביץ' צילום: יובל חן
עכשיו, כמה זה מפתיע אתכם שכשאיל ברקוביץ' נשאל אם בהפועל פתח תקווה בניהולו תשקיע ב"מעטפת" - מאמן מנטלי, פסיכולוג, סקאוט, אנליסט וכו' - הוא ענה "אני לא מאמין בזה"?
במסגרת שיחה עם "הבעלים" של המועדון, אוהדי הפועל פתח תקווה, איל ברקוביץ' הוסיף: "לא צריך מאמן מנטלי, יש אותי" ו"מה איכפת לי מנתונים אם אין ניצחונות". ברקוביץ', אחד מקודמיו של פודן בקישור מנצ'סטר סיטי, קינח, בין השאר, בכך ש"יעדים", "בקרה" וכל הג'י.פי.אסים הם שטויות הללו הם מיותרים כי הוא מגיע לראות את כל האימונים.
ברקוביץ' הוא לא איש מבוגר מדי אבל הוא ללא ספק מדבר כמו מאמן כדורגל ישראלי מתחילת שנות השמונים. מי שהיה מנהל מקצועי/בעלים בכמה קבוצות (בגלל שכל כך הצטיין בתפקיד הזה עבר ממקום למקום) ובעל במה תקשורתית רחבה "לא מאמין" בדברים קריטיים לספורטאי המקצועי כמו "מעטפת" ו"מאמן מנטלי" וקונספטים קריטיים למנהל כמו "בקרה", "יעדים".
הוא באמת סתם עוד הוכחה לכך שהכדורגל הישראלי אינו ענף רציני.