פסקת התגברות על ראש שמחתו

אם נתניהו יצליח להקים ממשלת 61 בשיתוף המפלגות הדתיות, פסקת ההתגברות תהיה מהחוקים הממשלתיים הראשונים שיוגשו לכנסת

מימין משה גפני ובנימין נתניהו צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי

הדרישה הזו של גפני מהווה עליית מדרגה בדרישות הקואליציוניות, שהתמקדו עד כה בתביעות לתקצוב ישיבות ובשמירת הסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה, ובאמצעותה הוא ירוויח פעמיים. מחד מניעיו של גפני הם למנוע מבג"ץ להתערב ביחסי דת ומדינה, לאחר שבג”ץ פסל את "חוק הגיוס" והתערב בפתיחת בתי עסק בשבת. מאידך קידומו של חוק כזה משרת את האינטרסים הפוליטיים והמשפטיים של נתניהו, המייחל לחקיקתו של חוק פסקת ההתגברות כדי לחמוק ממשפטו.

לאחר חקיקת חוק פסקת ההתגברות, בג"ץ לא יוכל לבטל “חוק צרפתי”, שיקפיא הליכים משפטיים נגד ראש ממשלה מכהן. יתרה מכך, הצבת התנאי לחקיקת חוק פסקת ההתגברות חוסמת את הדרך לחבירה פוליטית בין החרדים לבין ממשלה אחרת שבראשה לא יעמוד נתניהו.

יאיר לפיד לא יסכים לחקיקת חוק שיפגע במעמדו של בג"ץ וגם יתנגד להגדלת התקצוב לישיבות. גדעון סער אמנם הציע תוכנית למערכת המשפט ולחיזוק הדמוקרטיה, אך זו לא כוללת את פסקת ההתגברות. סער לא יוכל גם להיענות לחרדים וגם לנסות ולהקים ממשלה עם אביגדור ליברמן ועם לפיד.

נפתלי בנט צפוי לתמוך בפסקת ההתגברות, ולכן עשוי להצטרף לממשלה בראשות נתניהו והחרדים. בני גנץ, אם יעבור את אחוז החסימה, יתנגד לחוק כזה.

אם נתניהו יצליח להקים ממשלת 61 בשיתוף יהדות התורה, ש"ס, ימינה, הציונות הדתית או יצליח להעביר כמה ח"כים מהגוש השני אזי חוק פסקת ההתגברות יהיה אחד החוקים הממשלתיים הראשונים שיוגשו לכנסת.

הדרישה של גפני עלולה לגרום לתסבוכת פוליטית לאחר הבחירות. אם נתניהו לא יגבש רוב, ובהיעדר רוב לגוש השני - ישראל עלולה להיגרר לבחירות חמישיות בספטמבר 2021. מצב כזה עשוי לגרום לנתניהו לדרוש דחייה בהמשך משפטו.