כולם נשארו בפיג'מות, עודפי הבגדים נערמים בעולם

עודפי ענק של בגדים באירופה ובארה"ב, פיגורים בתשלומים לספקים וצמצום הייצור במתפרות - הן רק חלק מהשלכות מגפת הקורונה על תעשיית הביגוד העולמית, שקיוותה לשנה טובה יותר, אך מגלה כי תקוותה עלולה להתבדות.

ערימת סמרטוטים

עודפי ענק של בגדים באירופה ובארה"ב, פיגורים בתשלומים לספקים וצמצום הייצור במתפרות — הן רק חלק מהשלכות מגפת הקורונה על תעשיית הביגוד העולמית, שקיוותה לשנה טובה יותר, אך מגלה כי תקוותה עלולה להתבדות.

ברקע גל חדש של סגרי קורונה וקצב התחסנות אטי מהמתוכנן, קמעונאיות גדולות עדיין טרודות בקידום מכירות הקולקציות של 2020. זאת, כאשר בזמנים רגילים, אלה היו נמכרות כבר מזמן, במכירות סוף עונה. כך למשל, הרשת הבריטית המוזלת פריימארק סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס, כי בחלק מסניפיה מאוחסנת סחורה בשווי כולל של 350 מיליון ליש"ט מקולקציות אביב־קיץ וסתיו־חורף של 2020.

לפי חברת הייעוץ מקינזי, שווי הבגדים שלא נמכרו בחנויות ובמחסנים ברחבי העולם נע בין 140 מיליארד יורו ל־160 מיליארד יורו, יותר מפי שניים ההיקפים בזמנים רגילים. כתוצאה מכך, רשתות ענק מכווצות את היקף ההזמנות העתידיות. כך למשל, מארקס אנד ספנסר הבריטית והוגו בוס הגרמנית מסרו כי ביצעו הזמנות קטנות מהרגיל לקולקציית האביב של 2021.

פורסות תשלומים

החברה־האם של פריימארק, AB פודס, דיווחה בחודש שעבר כי השבתת החנויות של הרשת כתוצאה מהסגר עלולה להוביל לפגיעה של 1.05 מיליארד ליש"ט במכירות. זאת, לעומד אומדנים מוקדמים שעמדו על 650 מיליארד ליש"ט - כך על פי דיווח של "ביזנס אינסיידר". בשלב זה סגורים 75% מ־389 סניפי הרשת. מספר זה כולל את כלל החנויות בבריטניה, גרמניה, אירלנד, הולנד, פורטוגל ואוסטריה. בארה"ב, לעומת זאת,11 סניפי הרשת פעילים. ההשבתה באירופה היא כורח המציאות, לאחר שממשלות ברחבי היבשת נאלצו להשית סגר מחמיר ולאסור על פתיחת חנויות שאינן חיוניות, בעקבות העלייה בתחלואת הקורונה.

בשיחה עם רויטרס אמר רון פראש, לשעבר נשיא סאקס פיפת' אווניו, כי קמעונאיות מחזיקות סחורה בכמויות קטנות ומעדכנות את לוחות הזמנים של הייצור, כך שיתאימו לביקושים הנמוכים. כיום מכהן פראש כשותף בחברת הפרייווט אקוויטי קסטנאה פרטנרס, שעובדת עם מספר מותגי הלבשה. "רוב המותגים ניהלו את הרכישות שלהם באופן שמרני מאוד", ציין. "מה שבטוח, הרבה מהם עיכבו את התשלומים".

סוכנות מיקור החוץ לי אנד פאנג שבסיסה בהונג קונג ומנהלת יותר מ־10,000 מפעלי ייצור ב־50 מדינות עבור קמעונאיות, מסרה לרויטרס כי חלקן ביקשו פריסה ארוכה יותר של תשלומים. כל אלה מובילים למצוקה במדינות שבהן נמצאים המרכזים הגדולים לייצור בגדים, ואשר כלכלתן מסתמכת על יצוא טקסטיל. הבולטת שבהן היא בנגלדש, שם מתקשים המפעלים להמשיך לתפקד בתנאים החדשים שנוצרו. כך למשל, 50 מפעלים בבנגלאדש שנסקרו על ידי התאחדות יצרני הבגדים והיצואנים המקומית מסרו כי היקף ההזמנות שקיבלו בעונה הנוכחית התכווץ ב־30% לעומת הכמויות הרגילות, עקב הסגרים שהוטלו במדינות רבות באירופה לפני הכריסמס ובחודש שעבר.

מפעל טקסטיל בסין צילום: רויטרס

"ההזמנות מגיעות בדרך כלל שלושה חודשים מראש, אבל אין הזמנות למרץ", ציין בחודש שעבר שהידולה עזים, בעל מפעל בדאקה, אשר עם לקוחותיו נמנות קמעונאיות מצפון אמריקה ואירופה. "היקף הפעילות שלנו עומד על 25%. יש לי כמה הזמנות שישאירו את המפעל בחיים עד פברואר, אבן אין לדעת מה צופן העתיד ואיך נשרוד".

מירן עלי, המייצג את סטאר נטוורק, איגוד של יצרניות בשש מדינות באסיה אשר בבעלותו ארבעה מפעלים בבנגלדש, מתמודד עם בעיות דומות. "בנקודת הזמן הזו יומן ההזמנות היה צריך להיות מלא עד מרץ לפחות, עם המתנה לכמות הזמנות נכבדת לקראת עונת הסתיו/חורף שהתחילה כבר. אלא שהכל הולך לאט", אמר לרויטרס. גם אסיף אשרף, בעל מפעל בדאקה שמייצר בגדים לקמעונאיות גלובליות, אמר כי ההסתגלות קשה מאוד. "ייצרנו את הבד ואנחנו מוכנים לתפור את הבגדים, אבל אז אומרים לנו שההזמנה הוקפאה".

לפי משרד הסטטיסטיקה הבריטי (ONS), ב־2020 התכווצו מכירות הבגדים בממלכה ב־25%, הירידה החדה ביותר זה 23 שנה. על פי נתוני יורומוניטור, באותה התקופה נרשמה ירידה של 17% באירופה. הנתונים הקודרים נרשמו ברקע סגרים מחמירים שהושתו. כתוצאה, נרשם בבריטניה גל עצום של חדלויות פירעון בתעשיית ההלבשה, החל מהחברה־האם של טופשופ, ארקדיה, דרך רשת בתי הכלבו דבנהמס ועד לאדינבורו וולן מיל גרופ. מארקס אנד ספנסר הודיעה בשנה שעברה כי תקצץ כ־7,000 משרות. בגרמניה, מותג היוקרה הוגו בוס סגר חלק ניכר מהחנויות ונקודות המכירה באירופה ובצפון אמריקה והודיע על הקפאת תוכניות שיפוץ סניפים קיימים.

הקסם של השופינג התפוגג

פתרון אפשרי למצוקה הוא מיחזור פריטים. לפי נתוני חברת מיחזור הטקסטיל הבריטית פארקר ליין גרופ, קמעונאים מנסים למכור כמה שיותר עודפים לפני ביצוע הזמנות חדשות. לפי מנכ"ל החברה רפי קסרדג'יאן, עסקיו עברו מעיבוד של 1.5 מיליון פריטי לבוש עודפים בממוצע לחודש ליותר מ־4 מיליון פריטים בינואר האחרון, החודש העמוס בתולדות החברה.

"האופנה היא הקורבן הגדול של המגפה", קבעה פרשנית הבי.בי.סי אמה סימפסון. "מי בכלל מתהדר בטרנדים האחרונים כשכולם עובדים מהבית ולא יוצאים החוצה. אפילו כשהחנויות יפתחו, ככל הנראה לא ניתן יהיה למדוד את המוצרים. ההנאה שליוותה את השופינג התפוגגה". סימפסון ציינה כי משום שרוב הקניות נעשות כעת באופן מקוון, מי שנהנות מכך במיוחד הן חברות כמו בוהו ואסוס.

ב־2021, המצב לא צפוי להיות טוב יותר. בבריטניה, קמעונאיות רבות חוששות שהאיסור הזמני שחל על פינוי בגין אי־תשלום דמי שכירות, יפוג באפריל. במצב כזה יירשם זינוק בעלויות התפעול, זאת בעוד המכירות טרם התאוששו. "כשהאור לא נראה בקצה המנהרה, רבים ייאבקו לשרוד באפריל", ציינה הלן דיקינסון, מנכ"לית איגוד הקמעונאים הבריטי, שקראה לממשלה לסייע לחנויות המוגדרות לא חיוניות. "יש צורך בפעולה מכרעת כדי להציל מקומות עבודה, חנויות וקהילות מקומיות", אמרה. לפי נתוני האיגוד, כמעט 180 אלף משרות קמעונאיות נמחקו ב־2020, זינוק של כ־25% לעומת 2019.

נקודת אור בשלב זה נמצאת במדפי הפיג'מות. "אתם רוצים לדעת מה עושה הציבור הבריטי? ובכן, הוא שוב לובש פיג'מה", אמר בחודש שעבר סטיב רו, מנכ"ל מארקס אנד ספנסר. בהוגו בוס דיווחו על תופעה דומה. "פישטנו את דגמי העסקים הקלאסיים שלנו והרחבנו את קולקציית בגדי הפנאי", מסרה החברה. אלא שאין בכך כדי לנחם את בעלי מפעלי הייצור בכלכלות העניות. "הביקוש לפיג'מות נמצא בשיא של כל הזמנים", אישר עלי מסטאר נטוורק, בשיחה בדאקה. "אבל לא כולם מסוגלים לייצר פיג'מות!".