אופנה לא רלבנטית: מי צריכה הוט קוטור?
שמלה של דיור שהוצגה בשבוע שעבר בפריז, נתפרה במשך 800 שעות עבודה ומחירה עשרות אלפי דולרים, עוררה השתאות בשל חוסר הרלבנטיות שלה. בעידן שבו כולם סגורים בבית ולבושים בטרנינג, אפילו מעצבי העילית קלטו שמה שנחוץ כעת הוא מידות נורמליות, נוחות, פשטות וקצת צניעות
- נכנס ברגל ימין: הנפקה מוצלחה למותג הנעליים ד"ר מרטנס בבורסת לונדון
- חושבים על החורף הבא: שוק האופנה "תקוע" עם מלאי בשווי 9 מיליארד שקל
- פראדה עלו על געטקס
האם התחזיות על מותו של הקוטור וחוסר הרלבנטיות שלו בעידן המודרני התבדו? בעידן שטרנינגים ולבוש נוח נהפכו למדים - שמלות בהזמנה אישית שעולות הון עתק (מחירן יכול להאמיר גם עד 150 אלף דולר), שמצויות בהישג ידם של מתי־מעט ומנותקות מהמציאות, עדיין מצליחות לעורר עניין לא צפוי. אך מנגד נשמעות קריאות הטוענות כי הקוטור פשוט לא נחוץ בעידן הנוכחי. בשבוע האופנה הזה, שהתקיים במדיה הדיגיטלית, ניסו מיטב המעצבים להוכיח שהמהות הקוטורית, של פנטזיה גדולה מהחיים בעבודת יד - דווקא רלבנטית יותר מתמיד.
היטיב להגדיר את רוח הזמן של האופנה העילית המעצב אלבר אלבז, מי שאחראי לאירוע המדובר ביותר בתעשייה בשבוע הזה: השקה של המותג החדש והמסקרן שלו AZ Factory, בתמיכת תאגיד היוקרה השווייצרי ריצ'מונט (הבעלים של קרטייה, ון קליף וקלואה). אלבז, הישראלי המצליח ביותר בעולם האופנה, אמר בערב ההשקה, של מותג הפרט־א־פורטה שלו ל"ניו יורק טיימס", כמו במענה ישיר לתצוגה של דיור, ש"מהות הקוטור היא לא שמלה ב־150 אלף דולר, שטיח אדום ו־300 שעות של רקמה. המהות האמיתית של הקוטור היא מעבדה וטכניקה, ניסוי וגוף האדם".
חמש שנים אחרי שעזב את מותג היוקרה לנוון, הציג אלבז תפיסה חדשה בכל הנוגע לאופנה, נשים ומידות: " לא בגדי ערב ובגדי יום, לא ארבע עונות, אלא בגדים שקשורים זה בזה כמו קוביות לגו - סדרה של סיפורים". כשנשאל מה נשים רוצות היום, השיב אלבז: "נוחות, משהו כיפי, משהו שיאפשר להן לאכול חתיכת עוגה גדולה, משהו פשוט".
הקולקציה הראשונה שלו למותג, שהוצגה בסרטון בפורמט של תוכנית טלוויזיה כיפית (AZ Factory ss21 ביוטיוב), מייצגת את התפיסה הזאת, את הרצון שלו לתפור "בגדים שיגרמו לנשים לקבל את הגוף שחלמו עליו". הקולקציה היא פרשנות עכשווית של אלבז לשמלה השחורה הקטנה, שילוב של מסורת וטכנולוגיה ב"בד חדש שיחבק נשים". במותג פותח בד חכם מסריג ויסקוזה ולייקרה שמתאים עצמו למבנה הגוף.
אפילו מספק לו תמיכה. "הבנתי שאני לא צריך להיות מעצב אלא מהנדס", אמר. בצד שמלות שהוצגו על נשים במידות וגילים שונים, בחר אלבז להציג ברוח הזמן גם פיג'מות מבדים מודפסים בשיתוף פעולה עם אמנים ושלל אבזרים משלימים כולל טיץ ותכשיטים בעלי אמירה ונעלי סניקרס שפיציות. טווח המידות רחב מאוד: החל ב־XS (אקסטרה סמול) וכלה ב־XXXXL (כלומר, 4 אקסטרה לארג'). הפריטים יימכרו אונליין בלבד.
בית סקיאפרלי, שזכה לפרסום בטקס השבעת הנשיא ביידן בוושינגטון בשמלה שלבשה ליידי גאגא, הציג את הקולקציה השלישית של המעצב דניאל רוסברי (Schiarpelli ss21 ביוטיוב), שביקש "לאתגר את הרעיון של קוטור ומשמעותו בעיצוב בגדים שלא רק נותנים כבוד למסורת של הבית אלא לאמנותיות שמאחוריו, ובו בזמן להפריך את הקלישאות של הז'אנר", כפי שאמר ל"ווג איטליה”. כך הוצגו שמלות שהזכירו את צדדיתו של הענק הירוק של מארוול, תכשיטים סוריאליסטיים גדולי ממדים, ומשחק של פרופורציות. "הבגדים", לדברי רוסברי, "מבקשים לעורר מודעות לגוף ומחשבה על תנועת הגוף".
בוולנטינו הציג פיירפאולו פיקיולי את החזון שלו למסורת הקוטור (Valentino ss21 ביוטיוב). "הגיע הזמן להפריד בין קוטור לבין תמונות מאובקות ויפות מן העבר", אמר ל"ניו יורק טיימס". "מעניין אותי עתיד ללא גבולות, שבו נוכל ללבוש מלתחה משותפת: לגברים ונשים".
בתצוגה אשר שהצופים בה היו פסלי השיש הדוממים בחדר הגדול בגלריה קולונה המרהיבה ברומא, עלו ובאו דוגמניות ודוגמנים, בעיצובים הססגוניים (פוקסיה, זהב, צהוב ובז'ים על גוניהם) וכללו צלליות ארוכות (נעלי פלטפורמה מוגזמות תרמו לכך), מעילים ושכמיות נהדרים, חליפות מכנסיים יפהפיות וגם שמלות שטיח אדום.
גם בפנדי עלו דוגמנים גברים למסלול בקולקציית בגדי הנשים הראשונה של מעצב הגברים המוערך קים ג'ונס (לואי ויטון, דיור) למותג האיטלקי ובכלל. ובכל זאת, אף שהתצוגה הכילה חליפות מכנסיים על נשים וגברים, דומה שג'ונס עדיין שבוי יותר בדימוי הקוטור החלומי עם שמלות אציליות ושכמיות ארוכות. בשיחה עם "הניו יורק טיימס" לפני התצוגה הוא לא נשמע לחוץ מהעובדה שנכנס לנעליים הגדולות של קרל לגרפלד או מכך שלא עיצב מעולם בגדי נשים. "אני חושב שהשגתי דבר או שניים טובים בקריירה שלי, וזה פשוט השלב הבא".
בחזרה לדיור (Dior ss21 ביוטיוב). קבוצת LVMH שאליה שייך בית האופנה דיווחה על הכנסות של 44.7 מיליארד יורו ב־2020, ולמרות ירידה של 17% בהשוואה לשנה שעברה בעקבות משבר הקורונה העולמי עדיין ניכרת התאוששות יחסית ברבעון האחרון של השנה. הרווחים של הקבוצה, כך דיווחה בהצהרת התאגיד מאז חידוש הפעילות, היו 8.3 מיליארד יורו.
המעצבת מריה גרציה קיורי מאמינה שגם היום יש לתפירה עילית ביקוש. "לקוחות דיור מזמינים בגדים ללבוש בבית", סיפרה בראיון ל"גרדיאן". "יש ארצות רבות שבהן נהוגה תרבות לבוש בית יפה. יופיו של ההוט קוטור הוא שאם לקוחה רוצה משהו פשוט יותר, למשל פיג’מה, אנחנו יכולים לתפור לה את זה אפילו באטלייה שלנו". אבל קשה לראות קשר בין סרטון הפנטזיה של דיור בבימויו של הבמאי האיטלקי מתיאו גרונה, שבו הוצגה קולקציית הקוטור המושקעת של שמלות עתירות רקמות ודיטיילים, שההשראה לה היתה עולם קלפי טארוט וניבוי כעתידות - לבין המציאות.