לאומי ירכוש עד 20% ממנרב, עסקי האצות לא ייכללו בעסקה

אברהם קוזניצקי נפרד מענף הבנייה והתשתיות, אבל לא מעולם טכנולוגיות המזון. ל"כלכליסט" נודע כי חברת קוואליטס, שמפתחת פלטפורמה לייצור מוצרי תזונה מאצות ושבה מנרב מחזיקה 58% מהמניות, לא תיכלל בעסקה שבמסגרתה חברת ההשקעות אסנס, בראשות האחים שי וגיל וייל, תרכוש את מלוא המניות של מנרב, שתימחק מהמסחר.

אסנס מנוהלת בידי מרים גז ושותפות בה גם משפחות יסלזון וליימן. במסגרת העסקה המתגבשת, שנחשפה ב"כלכליסט", האחזקות בקוואליטס יישארו בידי קוזניצקי, שמחזיק יחד עם משפחתו ב־69% ממניות מנרב.

מאז 2015 קוואליטס גייסה 80 מיליון דולר, 43 מיליון דולר מתוכם ממנרב. בדצמבר האחרון קוואליטס השלימה גיוס בהיקף של 10 מיליון דולר. בסבב השתתפו קרן פיקברידג', המשקיעה בטכנולוגיית מזון (5 מיליון דולר), מנרב (3 מיליון דולר) ושלושה משקיעים נוספים. שווי החברה בגיוס עמד על 73 מיליון דולר, מה שגוזר לאחזקות של מנרב בקוואליטס שווי של 42 מיליון דולר, או כ־140 מיליון שקל.

חטיפי אנרגיה ותוספי חלבון לספורטאים

קוואליטס פיתחה פלטפורמה טכנולוגית ייחודית לייצור מוצרי תזונה מאצות. החברה מפיקה כיום אומגה 3 מאצות, בעיקר תחת המותג IWI. קוואליטס מפתחת חטיפי אנרגיה, תוספי חלבון לספורטאים ועוד. החברה מוכרת את מוצריה הממותגים הן באופן ישיר והן דרך רשתות מזון וקמעונאות בארה"ב.

ייתכן שזו הסיבה להתמתנות בעליות במניית מנרב במסחר אתמול בבורסה, שפתחה בזינוק של 35% אך סיימה בעלייה של פחות מ־20%. עם זאת, שווי החברה גם לאחר העליות, 574 מיליון שקל, נמוך עדיין מהשווי הצפוי בעסקה.

אתמול דיווחה מנרב על המגעים לאחר שהמסחר במניה הופסק בעקבות חשיפת "כלכליסט". בדיווח ציינה החברה כי השווי במגעים עומד על 750‑780 מיליון שקל. שווי זה כולל את האחזקות בקוואליטס, שיישארו, כאמור, בידי קוזניצקי, כך ששווי הנכסים נטו שירכשו הרוכשים יעמוד על 650‑620 מיליון שקל. זו אחת הסיבות לכך שהמגעים טרם התגבשו לכדי הסכם, משום שהשווי של קוואליטס לא נקבע עדיין במסגרת העסקה.

עם זאת, נראה כי השווי של מנרב עבור הציבור בעסקה אכן יעמוד על 780-750 מיליון שקל, ולאחר שהחברה תימחק מהמסחר, תיערך התחשבנות בין קוזניצקי לרוכשים במסגרת עסקה נוספת, שבה ירכוש הראשון את האחזקות בקוואליטס.

לאומי פרטנרס תשקיע 120‑130 מיליון שקל

עוד נודע כי לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, וכן חברות הביטוח מנורה והפניקס, שכבר כיום מחזיקות בנתחים ממנרב, צפויות להיות השותפות של משפחת וייל בעסקה. לאומי פרטנרס צפויה לרכוש עד 20% ממניות מנרב, בהשקעה של 130-120 מיליון שקל.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי שי וייל עתיד לשמש כיו"ר פעיל של החברה לאחר רכישתה. זאת, כדי ללוות מקרוב את תוכניות הפיתוח שלה ואת המיקוד שבו מבקשים הרוכשים להוביל את החברה, שמפוזרת כיום בכמה תחומים.

בנוסף, הרוכשים שואפים לשפר את מבנה ההון של החברה, שלטעמם אינו טוב מספיק בשל היקף מזומנים נמוך. בנוסף הרוכשים שואפים להרחיב את פעילותה של החברה במכרזים לכיוון היזמות.

מנרב היתה מעורבת בעבר בשורה של פרויקטים איקוניים בישראל. כיום היא מעורבת בהקמת קריה משפטית ובסיס כליאה של משרד הביטחון בבית ליד, הקמת מבנים ותשתיות למשרד הביטחון בבאר שבע, הקמת מעונות סטודנטים באוניברסיטת בן־גוריון שבבאר שבע, הקמת חוות טורבינות רוח ברמת הגולן, והקמת בנק הדם והמרכז הלוגיסטי של מגן דוד אדום ברמלה.

העובדה שמנרב היא חברת התשתיות השישית בגודלה בארץ מטעה מעט, משום שלמרות זאת היא מחזיקה ברישיון קבלן ג' 5, שמאפשר לה להתמודד בכל מכרז תשתיות של מדינת ישראל, בדומה לחברות הגדולות בתחום. הרישיון מאפשר למנרב לבצע עבודות קבלניות בלי הגבלת היקף ולהתמודד בכל מכרז ובכל היקף, בעוד שבהתאם לגודל המכרז מצטמצמות החברות שיכולות להתמודד ומחזיקות ברישיון מתאים.

אברהם קוזניצקי	צילום: נמרוד גליקמן

החברה תימחק, האג"ח ימשיכו להיסחר

בנוסף, כפי שנשיא ארה"ב הנכנס ג'ו ביידן הצהיר על תוכנית להשקעות ענק בתשתיות, גם מדינת ישראל מתכננת השקעות נרחבות בתחום. החברות הסיניות שנכנסו לאחרונה לתחום זוכות בפחות ופחות מכרזים, בלחץ אמריקאי, וסוללות את הדרך לחברות ישראליות.

עם זאת, תחת שליטת קוזניצקי מנרב לא הצליחה להגיע לשווי בורסאי במכפילים הגבוהים שבהם נסחרות המתחרות שלה בתחום התשתיות. ייתכן שכניסת האחים וייל לשליטה תשנה במעט את המצב.

האחים וייל מחזיקים גם במפעל המלט נשר הרטוב שליד בית שמש. פעילות המפעל תהיה סינרגטית לפעילות של מנרב, וצפויה להגדיל את מכירות מפעל המלט.

ככל הנראה, בכוונת הרוכשים לבצע רענון בהנהלת מנרב, המנוהלת כיום בידי פיני דקל. העסקה מצויה בשלבים מתקדמים של משא ומתן, אבל אינה סגורה.

גם לאחר העסקה מנרב תמשיך להיסחר בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בהיקף מצרפי של כ־390 מיליון שקל (בתשואות של 1%‑2%).

הכנסות מנרב בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 עלו ב־9% ל־624 מיליון שקל. הרעה במצבם של כמה מהפרויקטים של החברה גרמה לקריסת הרווח התפעולי של מנרב בכמעט ,90% והחברה עברה להפסד של כ־21 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. זאת, לעומת רווח נקי של כ־75 מיליון שקל בין ינואר לספטמבר 2019.