קוזניצקי במשא ומתן מתקדם למכירת מנרב לאחים וייל

המגעים מתנהלים מול חברת ההשקעות אסנס שבראשות האחים גיל ושי וייל, משושלת מייסדי אסם. חברת ההשקעות גייסה ביוני שעבר 150 מיליון שקל, בין היתר ממשפחות יסלזון וליימן, לצורך השקעות בתחום התשתיות.

אברהם קוזניצקי, בעל השליטה במנרב צילום: עמית שעל

נוכח סכום הגיוס, גם עם מינוף אסנס לא תבצע את העסקה לבד, אלא צפויה לצרף אליה גופים מוסדיים. ככל הידוע על הפרק ניצבים גופים כמו מנורה, מגדל, הפניקס, כלל ולאומי פרטנרס ואולי גם פסגות, לכולם אחזקה פיננסית בחברה. מנורה מחזיקה 9.4% ממניות מנרב והפניקס 5.1%.

מנרב נסחרת לפי שווי של 562 מיליון שקל נכון לאתמול. קוזניצקי, שניהל בשנה האחרונה מגעים מול כמה גורמים למכירתה, בהם לארי מייזל וקרן איפקס, דורש שווי של 800 מיליון שקל לחברה, ונראה כי אם המגעים יבשילו לכדי עסקה היא תתבצע לפי שווי חברה של 780 מיליון שקל.

קוזניצקי מחזיק ב־58.3% ממנרב בשווי 327 מיליון שקל. ילדיו ערן, דרור, רותי גנץ ורונית אבנון מחזיקים ב־2.55% נוספים כל אחד, כך שאחזקות המשפחה עומדות על 69%. האחים וייל לא נלהבים מאחזקות בחברות ציבוריות בשל סלידתם מחשיפה, והעסקה, אם תיחתם, תביא למחיקתה של מנרב מהמסחר בבורסה.

מעיר הבה"דים ועד טרמינל 3

קוזניצקי הקים את מנרב ב־1969, וב־1983 היא הונפקה בתל אביב. החברה היא אחת מחברות התשתיות הבולטות בארץ. מנרב פעילה במספר מגזרים: יזום פרויקטים לבנייה למגורים, זכיינות (BOT), ביצוע עבודות קבלניות, השכרה וניהול נכסים מניבים; בארה"ב היא מחזיקה במרכזי קניות ואחזקות נוספות. בנוסף יש לה אחזקה קטנה בחברת הביוטק קוואליטס, שמפיקה אומגה 3 מאצות בטקסס, ארה"ב.

מנרב הקימה אלפי יחידות מגורים לאורך השנים, אבל גם פרויקטי ענק כמו טרמינל 3 בנתב"ג, מוזיאון תל אביב, עיר הבה"דים, מוזיאון יד ושם, מנהרות הרכבת לירושלים וכן מכוני טיהור שפכים, מנהרות לרכבת, כבישים וגשרים, בתי ספר ומבני ציבור.

ביולי האחרון מכרה מנרב את החברה־הבת מנרב פרויקטים, שעוסקת בייזום פרויקטים לבנייה למגורים ובהקמת מכוני טיהור שפכים, תמורת 574 מיליון שקל, לישראל קנדה והאחים נקש. מנרב אחזקות קיבלה 390 מיליון שקל עבור מניותיה בחברה.

בשנה האחרונה מנהלת מנרב רה־ארגון של אחזקותיה וממזגת בין חברות־בנות לחברה־האם כדי לחסוך הוצאות, ונראה שגם כדי להכין את הקרקע למכירה. מנרב מגבשת בימים אלה תוכנית אסטרטגית לחמש השנים הקרובות.

מנרב מתקשה לקבל את הגב וההכרה של שוק ההון. בעוד שדניה סיבס המתחרה, עם רווח שנתי של 100 מיליון שקל, מכוונת בימים אלה להנפקה לפי שווי 2.2 מיליארד שקל, מנרב, שהרוויחה 66 מיליון שקל ב־2019, נסחרת בשווי 562 מיליון שקל בלבד. החברה הפסידה 22 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2020, לאור הפסדים במגזר הייזום בתקופת הקורונה. קוזניצקי נחשב איש ביצוע טוב שלא מצליח למנף את המוניטין המקצועי לשוק ההון, וגם גילו המתקדם, 79, לא מלהיב את המשקיעים. הגיל אגב, הוא הסיבה המרכזית לניסיון של קוזניצקי למכור.

קוזניצקי, יליד תל אביב ובן בכור להורים שנמלטו מהשואה, נולד בבית לאומי־דתי, וגדל בדירת שני חדרים שאותה חלק עם הוריו ושלוש אחיותיו. לפני שעבר לתחום הנדל"ן שימש עשר שנים כמורה. הוא הקים בית מלאכה מאולתר בבית שרכש בגן יבנה, ומשם החל לבצע עבודות לרשויות מקומיות.

מכרה באטלנטה, קנתה במנהטן

מנרב, שבניהול פיני דקל, תולה את המעבר להפסד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 מיליון בכך שבתקופה המקבילה נרשם רווח מאיחוד לראשונה של חברת קוואליטס של 68 מיליון שקל, וכן שיערוכים חיוביים בתיק ניירות הערך של כ־14 מיליון שקל. זאת בעוד שבשנת 2020 היו שיערוכים שליליים בתיק הני"ע של כ־6 מיליון שקל עקב משבר הקורונה; פעילות הייזום למגורים עברה להפסד, וכן הפסד של חברה כלולה בבוררות במגזר הקבלנות. מנגד, ברבעון השלישי נרשם רווח ממכירת מנרב פרויקטים בגובה 40 מיליון שקל.

ההון העצמי של מנרב עמד בסוף הרבעון השלישי על 692 מיליון שקל והחוב הפיננסי נטו על 426 מיליון שקל. החברה מכרה ברבעון זה שני מקבצי דיור באטלנטה ובשארלוט בכ־9 מיליון דולר, ורכשה קרקע במנהטן בהשקעה של 127 מיליון דולר לבניית 90 יחידות דיור. היקף ההכנסות בפרויקט צפוי לעמוד על 159 מיליון דולר.

דור ההמשך של אסם הלך על תשתיות: הפורטפוליו של האחים וייל - פנגו, מילגם והמלט

האחים שי וגיל וייל, בשנות ה־50 לחייהם, נכנסו לעסקי המשפחה בשלב מוקדם יחסית ונמנעים מחשיפה תקשורתית. כמו קוזניצקי הם בעלי רקע דתי. הם דור ההמשך של מייסד אסם עזריאל וייל ובנו יאיר, שב־1998 מכרו 7.4% ממניות החברה לתאגיד הענק נסטלה תמורת 121 מיליון שקל.

לחברה המשותפת של השניים אחזקות בתחום הנדל"ן, בהמלט, מפעל המלט הרטוב שנרכש מנשר ב־185 מיליון שקל, בחברת השירותים מילגם ובאפליקציית החניה פנגו. לפני חודשיים הם מכרו 44% ממניות פנגו לקרן תש"י תמורת 244 מיליון שקל, וממשיכים להחזיק ביתרה בשווי 550 מיליון שקל. משפחת וייל היתה שותפה של שאול אלוביץ' ביורוקום נדל"ן ובשליטה באנלייט.

אסנס השקעות, חברת השקעות בתחום התשתיות, מנוהלת על ידי מרים גז ומשפחת וייל. עד ספטמבר 2016 שימשה גז כמנהלת תחום התשתיות, הקונצרנים והתיירות בבנק הפועלים, וכשפרשה, עמדה להצטרף לקרן תשתיות שעמד להקים שמעון גל, מנהל החטיבה העסקית לשעבר בבנק.

הקרן לא הוקמה ובשנה שעברה יזמה גז יחד עם משפחת וייל את הקמת אסנס. ל"כלכליסט" נודע כי מלבד האחים וייל השקיעו בחברה משפחות נוספות שפועלות מתחת לרדאר. בנובמבר האחרון הפכה אסנס לבעלת שליטה בחברה ראשונה, דלק תמלוגים, שאותה רכשה מקבוצת דלק של יצחק תשובה.

לאחר העסקה אמרה גז כי תחום התשתיות יתפתח בארץ בעקבות הקורונה, וכי מתוכננות השקעות נוספות בחודשים הקרובים.

האחים בני ומיכאל יסלזון, שחברו להשקעה של אסנס, החזיקו בעבר בנתח מחברת עלית, ומושקעים בחברת המחשוב בענן אולקלאוד וביקבי כרמל. ב־2005 הם מכרו לדוד פורר וניאופארם את חברת פרמדיקו לשיווק תרופות.