"עידן עופר היה היחיד שהאמין בצים ולא לקח אותה לפשיטת רגל"

גליקמן העניק ראיון ראשון אחרי ההנפקה, לכלכליסט, וגילה: "לפני שנתיים קיבלנו הצעה ממעריך שווי חיצוני שהחברה שווה מינוס 200 מיליון דולר. להפוך אותה לחברה של 1.75 מיליארד דולר אחרי הכסף זה הישג היסטורי בלתי רגיל שיילמד בבתי ספר למינהל עסקים בכל העולם".

מימין: עידן עופר ואלי גליקמן צילום: עוז מועלם סיון פרג'

צים הגיעה לשיא שלה. מה עכשיו?

"היום אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך של צים. פרסמנו לקראת ההנפקה ש-2020 מסתיימת ברווח צפוי של מעל 500 מיליון דולר ואביטדה של מעל מיליארד דולר, ושולי רווח תפעולי תזרימי (אביטדה) של מעל 38%. זה מספר פנומנלי. המשקיעים של החברה יקבלו את ההחזר על ההשקעה שלהם במכפילים שיילכו ויגדלו ככל שהזמן יעבור".

גליקמן מוסיף, "אני רוצה לתת קרדיט לעידן עופר שלאורך השנים הוא היחידי שתמך בחברה והאמין בה. הים הוא לא בקשר אישי עם החברה. אבל היו לו הזדמנויות רבות להביא את החברה לפשיטת רגל, אבל למרות שהפסיד 68% מהחברה והזרים 200 מיליון דולר בהסדר האחרון, הוא המשיך להאמין. היום החברה מגיעה לשיא עם שווי של 1.5 מיליארד לפני הכסף וזו רק ההתחלה".

מה הביא למהפך בחברה?

"החברה עברה מהפך בזכות תכנית טרנספורמציה כפולה שהביאה לידי ביטוי מהצד האחד שיפור משמעותי בתוצאות הספנותיות ומצד שני הפכה להיות חברה דיגיטלית. צים היום איננה חברת ספנות אלא חברת ספנות דיגיטלית שמובילה ביישומים של פיתוחים טכנולוגית. וגם אם המתחרים שלנו ירצו להעתיק את רוב הישומים הם לא יצליחו ליישם".

מה המשמעות של היישומים?

"החברה הכניסה בשלוש השנים האחרונות פיתוחים דיגיטלים תוך שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית, בינה עיסקית, אילו דברים שהבאתי אתי מהנסיון העסקי רב השנים שלי באורנג' בסלולארי ובחברת החשמל. אחד הדברים שבלט לי לעין כשהגעתי לצים, שהחברה וכל תעשיית הספנות נמצאת בפיגור טכנולוגי של 15-20 שנה לעומת תעשיית הסלולאר ממנה הגעתי. באמצעות תכנית מסודרת הפכתי את החברה לחברה מובילה טכנולוגית על פני המתחרות".

מה היה השינוי המשמעותי בחברה?

"החברה עברה מהפכה תרבותית תוך יישום חזון וערכים חדשים לחברה, והפכה להיות מחברה זקנה בתעשיה זקנה לחברה צעירה תוססת. כשאתה עובר במסדרונות אתה מרגיש את השמחה של העובדים והרצון לתרום לחברה. תחושה דומה הייתה לי כשהייתי בשנות השיא של הסלולאר באורנג', ולמעשה יישמתי את המשפט הידוע של פיטר דרוקר שאמר שתרבות ארגונית בחברה היא הגורם מספר אחד להצלחת החברה, וחשובה לא פחות מאסטרטגיה. אני בטוח שהמהפך העיסקי שעשינו בצים יילמד בבתי ספר למינהל עסקים בכל העולם".

זו תעשייה של סייקלים שסובלת מעליות וירידות. האם נראה את צים מצליחה גם בשוק קשה?

"אנשים לא שמו לב. ברבעון הרביעי של 2019 עוד לפניש התחיל השיפור העיסקי בתעשית הספנות העולמית. צים הייתה החברה מספר 1 בעולם, בשולי רווח לפני מס, שזה המדד היחידי להשוואה בין חברות הספנות, ולכן אני בטוח שצים גם בהמשך תהיה בין שלוש החברות המובילות בעולם בשולי אביטדה בין חברות הספנות הגדולות בעולם. זה היעד שהצבתי לחברה לפני שלוש שנים כשהגעתי לחברה. אנשים גיחכו מאחורי גבי, והיום השלמתי את המהפך וזו רק תחילת הדרך".

לאן השאיפה בשוק העולמי?

"צים היא חברה מוטת רווחיות ולא חברה של נתח שוק. המשימה שלי לשמור את צים כחברה רווחית, חברה שהיו לה חובות גדולים, ובשלוש השנים האחרונות שירתה חוב של כמיליארד דולר. אין חברות בגודל של צים ששירתו חוב של מיליארד דולר בשלוש השנים האחרונות ושילמו חובות לפני הזמן. יחס המינוף, היחס בין חוב לאביטדה של צים, כשהגעתי לחברה היה הרבה מעל 6, והיום היחס עומד על 1.2-1.3. אין חברה בתעשיית הספנות שהצליחה להוריד את היחס הזה כמו שעשינו ברבעונים האחרונים. זה אומר שצים היום היא חברה שיודעת לשרת את החוב שלה, בצורה יותר מדי טובה. יש לנו פחות מדי חוב יחסית לגודל החברה".

למה להנפיק?

"הנפקה תגרום לנו לממש את התכניות שלנו בקצב יותר מהיר, להביא את החברה להימדד בסטנדרטים בינלאומיים לעמידה בממשל תאגידי ובצורה שקופה ותסייע לחברה לגדול ולקבל הכרה בינלאומית".

לדברי גליקמן, "צריך לזכור שישראל היום היא רק 12% מהפעילות של צים. אנחנו חברה גלובאלית ויכולים להיות גאים בכך שמצליחים להתחרות מישראל הקטנה עם חברות הספנות הגדולות בעולם. בישראל אין יתרון בתרומה לצים ולכן זו גאווה שבישראל יש חברה כזו מהטובות בעולם".