דרך ספאק או בהנפקה: סלברייט רוצה לנאסד"ק

חברת סלברייט (Cellebrite DI) נערכת לכניסה לנאסד"ק ולהפיכתה לציבורית.  

לכלכליסט נודע כי סלברייט מנהלת מגעים מול כמה חברות ארנק (ספאק) למיזוג, ובמקביל מקדמת הנפקה אפשריות של מניותיה בבורסת נאסד"ק.

יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט צילום: יריב כץ

החברה שכרה לטובת המהלך את שירותיו של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, ומכוונת לשווי של כ־2 מיליארד דולר - בהתאם למכפילים הגבוהים שמאפיינים את העסקאות האחרונות של חברות הטכנולוגיה בארה"ב. עם זאת, לא מדובר בחברת טכנולוגיה רגילה, שכן פעילותה מיועדת לסייע בביצוע חקירות פנימיות של תאגידים גדולים, וכן למדינות ולזרועות אכיפה. עבודתה נעשית בצורה חוקית, אבל גררה כמה עתירות בשנים האחרונות.

החברה מצויה בבעלותן של סאן קורפוריישן היפנית מאז 2007 ושל קרן IGP הישראלית, שהשקיעה בה 110 מיליון דולר ב־2019. סלברייט מעסיקה כיום 700 עובדים, רובם, כ־500, בישראל. הנהלת החברה ופעילות הפיתוח ממוקמות בישראל, והיא מוכרת את מוצריה בכ־150 מדינות.

ביוני 2019 נחשפה בכלכליסט כניסתה של קרן IGP, שהקימו משה ליכטמן וחיים שני, לסלברייט. על פי חברת המחקר IVC, ההשקעה בוצעה לפי הערכת שווי של 560 מיליון דולר, והיתה למעשה סבב גיוס ההון הראשון שביצעה החברה. ל־IGP הצטרפו בהשקעה דיסקונט קפיטל, לאומי פרטנרס, זרועות ההשקעה של בנק דיסקונט ובנק לאומי, קרן הפנסיה של המורים והגננות וכן כלל ביטוח, לפי שווי של 440 מיליון דולר לפני הכסף. הגופים ירשמו תשואה של פי 4-3 על ההשקעה.

עננת התביעות: כלי בידי פוטין ושלטונות כוחניים

סלברייט, שנוסדה ב־1999, החלה את דרכה עם מוצר שונה. שלושת מייסדיה, ירון ברץ, יובל אפללו ואבי יבלונקה, מעולם לא עבדו בה בפועל, אלא באו עם רעיון ועם סכום ראשוני קטן של 50 אלף דולר. ב־2007 נכנסה סלברייט לשוק הפורנזיקה הדיגיטלית. החברה, שבראשה עומד המנכ"ל יוסי כרמיל, מתמחה במודיעין דיגיטלי.

היא פיתחה מערכת שמסוגלת לשלוף מידע מטלפונים סלולריים, לרבות מסרים, נתוני מיקום, היסטוריית שיחות ואנשי קשר. המוצרים שלה משמשים גופי אכיפת חוק ומודיעין בעולם. מדובר בציוד שמנצל חולשות אבטחה בתוכנה ובחומרה של הטלפונים, ומאפשר לעקוף הגנות שנועדו לשמור על פרטיות המשתמשים ולחדור גם מכשירים שנעולים עם סיסמה וקוד.

מערכות החברה מסוגלות לאסוף את המידע ואף לנתח את הנתונים, גם ממחשבים וטאבלטים, מחשוב ענן ואפילו מרחפנים אזרחיים שלכדו כוחות הביטחון. נכון לאמצע 2019 ולפי נתוני סלברייט, היא מחזיקה ב־45% משוק הפורנזיקה של טלפונים ניידים. מנהליה טענו בעבר כי המוצר של החברה מהווה את כלי העבודה הראשוני ב־75% מחקירות המשטרה בעולם.

בשנה האחרונה הוגשו כמה עתירות נגד סלברייט, בדרישה להכליל אותה תחת פיקוח משרד הביטחון, בשל טענות נגד המשטרים במדינות שמנגנוני הביטחון שלהן הם לקוחות החברה. בספטמבר השנה הוגשה עתירה נגד סלברייט בדרישה לעצור את מכירת מוצר החברה UFED לגוף ביטחוני ברוסיה. בעתירה נטען כי החברה מכרה את המערכת שלה לוועדת החקירה הממשלתית המשמשת ככלי לרדיפה פוליטית בידי ולדימיר פוטין. מוקדם יותר באותו חודש הוגשה עתירה דומה לגבי ונצואלה. באוגוסט הוגשו עתירות נגד מכירות למשטרת הונג קונג ולבלארוס.

העתירות נגד סלברייט שונות מהאירועים סביב חברה ישראלית אחרת שפועלת בתחום המעקב, NSO, ששמה נקשר בפרשיות בינלאומיות רבות ובימים אלה מתנהל בינה לבין פייסבוק מאבק משפטי. הרשת החברתית טענה כי טכנולוגיה של NSO אחראית לפריצה של 1,400 חשבונות ווטסאפ שמחזיקה פייסבוק. NSO מצדה מכחישה מעורבות במעקבים.

גורמים בשוק ההון מעריכים כי הנפקה של NSO איננה אפשרית כלל לאור המידע הרגיש שתידרש לחשוף בתשקיף, אולם בסלברייט מדובר באירוע רך יותר שיאפשר הנפקה. מעבר לכך נודע כי סלברייט מתכוונת להביא בחשבון אירועים קשים יותר של עתירות נגדה גם במחיר של ויתור על עסקאות, כדי שהמהלך הבא - הנפקה או מיזוג - יעבור בשקט.

בצל המגפה: חתכה את שכר העובדים והחזירה אותו

תקופת הקורונה יצרה לחץ על סלברייט, ובאפריל האחרון הודיעה כי תקצץ את שכרם של עובדיה ותוציא את כל עובדי האדמיניסטרציה ועובדי כוח האדם, לחופשה ללא תשלום. שכר העובדים, נקבע אז, ייחתך ב־15%-10% ושכר המנהלים ב־30%-20%. בנוסף, הודיעה על ביטול הבונוסים השנתיים. באוקטובר החזירה לעובדיה את הקיצוץ במענק חד־פעמי, לאחר שבספטמבר השיבה את רמות השכר של כלל עובדיה לאלה שקדמו לפרוץ המגפה. על פי הערכות, מדובר במיליוני שקלים בודדים.